נתניהו מקווה לבחירות ללא הכרעה

בשבוע העבודה האחרון של הכנסת, מקדמת הקואליציה מקבץ חוקים במסגרת סיכומים עם המפלגות החרדיות. לפי ההסכמות, יאושרו חוק ביטול מעצר העריקים וחוק יסוד לימוד התורה, המגן על תלמידי הישיבות מפני גיוס. מנגד, החרדים יתמכו ביוזמות הליכוד: הקמת ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי שבעה באוקטובר (המכונה "ועדת חקירה פוליטית"), חוקים להחלשת מערכת המשפט, פיצול תפקיד היועמ"שית וחוק התקשורת של השר קרעי. ישראלים רבים מביעים זעם על החקיקה החרדית בכנסת, בטענה שהיא מעודדת השתמטות ותוביל לקריסה כלכלית. ברשתות החברתיות הביקורת מקצינה עוד יותר, עם אמירות חריפות כגון "הליכוד היא מפלגה חרדית ואנטי-ציונית". מכאן עולה השאלה: מה עומד מאחורי נחישות הקואליציה להעביר את החקיקה השנויה במחלוקת למען המפלגות החרדיות, גם במחיר של ביקורת ציבורית קשה בקרב בוחריה שלה?

ראשית, נתניהו שואף לשמור על הגוש הפוליטי שלו גם לאחר הבחירות, למקרה שלא ישיג 61 מנדטים. הוא בונה על תרחיש של בחירות ללא הכרעה ומעדיף שהאופוזיציה תנסה להקים קואליציה שתישען על המפלגות הערביות. ראשי מפלגות האופוזיציה, למעט יאיר גולן, הצהירו במפורש כי בכוונתם להקים ממשלה ציונית בלבד, ללא שילוב המפלגות הערביות. הפרת הבטחת בחירות זו תאפשר לנתניהו להאשים אותם בשקרים. שנית, מרבית החוקים שמקבלות כעת המפלגות החרדיות עשויים להיפסל בחודשים הקרובים בבג"ץ. אין סיכוי שחוק המבטל מעצר עריקים, ללא יצירת שוויון מול המגזרים האחרים, יעבור מבחן משפטי. בדומה לכך, גם חוק יסוד "לימוד התורה" צפוי להיפסל בבג"ץ. עם זאת, למפלגות החרדיות חשוב להציג הישג זמני לבוחריהן כדי להעלות את אחוזי ההצבעה. אישור חלק מיוזמות החקיקה המרכזיות של הקואליציה במסגרת הדיל עם המפלגות החרדיות, דוגמת חוק פיצול תפקיד היועמ"ש וחוק התקשורת, יעניק לליכוד את היכולת להציג לבוחריו הישג פוליטי ממשי.

נוכח העובדה שהבחירות ייערכו בעוד למעלה ממאה ימים, נתניהו ככל הנראה בונה על כך שסערת החקיקה החרדית תישכח בציבור. יתרה מכך, לפי הערכות גורמי ביטחון, אין מנוס מהמשך ההסלמה מול אירן וחיזבאללה. במקרה של עימות צבאי נוסף, ייתכן שסוגיות הקשורות למגזר החרדי יידחקו לשוליים מסדר היום הציבורי ביום הבחירות. על-פי מרבית הסקרים, נתניהו יתקשה להשיג רוב של 61 מנדטים יחד עם מפלגות הגוש שלו. מנגד, לפי סקרי ערוץ 14 של שלמה פילבר, הגוש שומר על יציבות של 63-65 מנדטים. סביר להניח שאילו נתניהו היה מאמין לסקרים של ערוץ 14, הוא כבר מזמן היה מוביל את המדינה לבחירות. בפועל, במשך שנתיים הוא השקיע מאמצים כבירים בשימור הקואליציה.

אם נתניהו יפסיד בבחירות ותוקם ממשלה אחרת, משפטו בתיקים הפליליים יימשך כרגיל. בתרחיש הזה, המחירים בעסקת טיעון צפויים להיות קשים מאלו שמוצעים כעת, משום שעסקת טיעון מקלה בתמורה לפרישתו מהחיים הפוליטיים תאבד את הרלוונטיות שלה מרגע שהוא כבר לא יהיה ראש הממשלה. האם נתניהו ישקול ברצינות קידום עסקת טיעון טרם הבחירות? לפי שעה, המהלך אינו עומד על הפרק. נתניהו בונה על תרחיש של תיקו פוליטי שיאפשר לו להמשיך לכהן כראש ממשלת מעבר. להערכתו, חקיקה המיטיבה עם המפלגות החרדיות תמריץ את אחוזי ההצבעה במגזר ותגדיל את כוחו של גוש הימין. כתוצאה מכך, האופוזיציה תתקשה מאוד להקים ממשלה מבלי להישען על המפלגות הערביות.