מונדיאל 2026 נהדר עם משחק גמר מאכזב

אני מודה ומתוודה - אינני נמנה על שחקני הכדורגל, אפילו לא על אותם ספורטאי כורסה בעלי כרס, אולם כמה פעמים מזדמן לו לאזרח מן השורה לחזות בקבוצות הטובות, או לפחות המעניינות שבעולם? עד כמה אפשר לשמוע "בעד ביבי" ו"נגד ביבי" או לעקוב אחרי תעתועי החלטותיו של הנשיא טראמפ? ובכן גם אני חטאתי והקדשתי פה ושם שעות חיים לצפייה. כך נהניתי מאוד מהמופע המפתיע של כף ורדה ("כיף אמיתי", שכמעט הביסה את ספרד); מנבחרת נורווגיה "החותרת במשוטי ויקינגים"; ובעיקר התפעלתי מהשחקן הארגנטיני מסי המהולל שנגרם לו עוול אדיר במשחק הגמר מול ספרד ועוד נשוב לכך.

צרפת מול אנגליה

ובכן - במוצאי השבת האחרונה חזיתי במשחק נהדר בין שתי אלופות מעולות: צרפת ואנגליה. ראינו מסירות כדור נהדרות ומדויקות בעיקר בין השחקנים האנגלים, כך זה נמשך עד לבעיטות הכושלות לשער. אין זה מובן כיצד שחקן מיטיב לשגר לחברו כדור מדויק מעשרות מטרים אולם בהגיעו אל מול השוער הצרפתי אינו מצליח אפילו לכוון אל מסגרת השער. כאילו ז'אן דארק נופפה מולו חרב. קרה שם הבלתי ייאמן; צרפת הובילה משער לשער ובתום המחצית התוצאה הייתה ארבע אפס לזכות צרפת ושחקנה המצטיין, בעל השם שקשה לבטאו, אמבפה? ליקק שפתיו כחתול שסיים קערת שמנת, אולם במחצית השנייה התהפכה המגמה. כאילו צ'רצ'יל המנוח הפיח בשחקנים את רוחו ואלו הלכו מחיל אל חיל והמשחק הנהדר הזה, שראוי היה לנעול עמו את המונדיאל, הסתיים בתוצאה שש ארבע לזכות אנגליה!

אכזבת הגמר

אחרי משחק כה נהדר בתחרות על המקום השלישי המכובד ציפינו לגמר אדיר בין ארגנטינה לספרד וזו הייתה אכזבה אדירה. הספרדים הובילו לאורך כל המשחק. מיד אחרי תחילתו אמרתי לבני שלבטח ספרד תנצח, מאחר שכל ההתמודדות הייתה בחצי המגרש של ארגנטינה. החצי השני, הספרדי, היה ממש ריק והשוער הספרדי נראה משועמם. מסי כבר אינו צעיר אולם מומחיותו בכיבוש שערים לא הגיעה כלל לכדי ביטוי כי לא היה אף שחקן ארגנטיני במחצית הגובלת בשער הספרדי. מסי קטן הגוף נאלץ לשחק כשחקן מן השורה, רחוק מרחבת השער הספרדי, הותקף והופל שוב ושוב בידי ספרדים גברתנים. המשחק הזה, כרוב משחקי המונדיאל, היה אלימ ורב עבירות.

התרשמתי שהשופטים הונחו למעט בשליפת כרטיסים צהובים. האלימות שלטה במגרש ואפיינה את שתי הקבוצות המתחרות וחבל. לעתים נראה המגרש כזירת התגוששות, לעתים כבמה במחזה כאשר שחקנים ביימו פגיעות וזייפו את חומרתן בגלגולי סרק על הדשא בניסיון לסחוט כדור עונשין מהשופט. לעניות דעתי השחקן המצטיין במשחק הזה היה מרטינז, שוערה הענק, ענק בגופו וענק ביכולותיו, של נבחרת ארגנטינה שבלם שוב ושוב בעיטות מסוכנות ומדויקות לשערו ורק בזכותו לא עלה בידי ספרד להבקיע יותר משער יחיד, למרות עדיפותה הרבה.