לרבים יש תחושה סובייקטיבית, ואפילו משאלה, לגבי רמת האנגלית שלהם מול גורמים בחו"ל לצורך העסקים שלהם. בעת משא-ומתן, העברת מצגת או כתיבת מיילים, אנו רוצים להיות בטוחים שאנו מעבירים את המסר לצד השני בצורה ברורה ומקצועית ביותר בלי לפספס מסרים "סמויים" שהועלו על-ידי הצד השני. לעתים, אני שומע או קורא תגובות בסגנון "רמת האנגלית זה לא באמת משנה. הלקוח צריך את המוצר שלנו במחיר טוב, וזה הדבר החשוב", או "הספק אוהב לעבוד איתנו כי אנחנו תמיד משלמים בזמן". איש לא חולק על עובדות אלה, אך ישראלים רבים אינם עדיין מבינים את הפוטנציאל הטמון בשיפור האנגלית העסקית שלהם, ובמאמר זה אשיב על השאלה "האם אנגלית טובה יותר באמת יכול לשפר את העסקים שלי? ".
האמת היא שהתשובה קצרה וברורה: כן, מדעית או לפחות אקדמית! לפני מספר שנים, מרצה בכיר באוניברסיטה בלונדון ופרופסור באוניברסיטה בגרמניה ערכו מחקר בנושא וגילו שהסיכוי למסחר בין מדינות, תלוי בקורלציה חיובית בהסתברות ששני אנשי עסקים בארצות אירופה יוכלו לתקשר בניהם באנגלית. יתר על כן, הם חזו בנייר עמדה שלהם כי במידה ורמת הידע באנגלית בכל ארצות אירופה תשתפר ב-10%, סחר הפנים-אירופי יעלה בכ-15%. בממצא נוסף בניתוח הזה נטען כי העלאת כל ארצות אירופה לרמת הידע באנגלית של ההולנדים יכולה להצמיח את הסחר האירופי עד 70%. על כן, לפי מחקר זה קיים קשר הדוק מאוד בין רמת האנגלית של אנשי עסקים לבין רמת הסחר הבינלאומי.
נקודה מעניינת כאן היא הקביעה שהולנד היא מדינה אליה יש לשאוף מבחינת רמת התקשורת העסקית בשפה האנגלית. בחירה זאת מעניינת גם אותנו, כי הולנד היא מדינה קטנה (כ-6 מיליון תושבים) בה השפה המקומית איננה ברת-תוקף מחוץ לגבולות לצרכים עסקיים, בדומה לעברית, ולכן נדרשת רמה גבוהה באנגלית. כאמור, בנייר העבודה שלהם, האקדמאים המכובדים מפרגנים להולנדים בעניין זה. ומה איתנו ?
לי אין את הנוסחה או המודל שבנו הפרופסורים לכלכלה לגבי הקורלציה בין רמת האנגלית בהולנד לבין הפוטנציאל לסחר בינלאומי, אך כן ניתן לשמוע בעלי תפקידים הולנדיים וישראלים מדברים באנגלית ולהתרשם. זה איננו סקר מדעי או מייצג, אבל הוא כן נותן מושג כלשהו בקווים כלליים.
נתחיל עם ההולנדים. בשני קטעים להם האזנתי, שומעים את שגרירת הולנד בארה"ב, גב' רנה ג'ונס-בוס, מתראיינת בטלוויזיה האמריקנית אחרי ניצחון הנבחרת ההולנדית במשחקיה באליפות העולם בבייסבול. בקטע בו צפיתי בשגריר ההולנדי בארץ, מר קספר ולדקאמפ,הוא היה לקראת אירוע של רכיבת אופניים בחסות עיריית תל אביב. שניהם מדברים באופן שוטף וברור, ללא טעויות דקדוק ועם מעט מאוד מבטא שמסגיר אותם (לחדי שמיעה) כאינםדוברי אנגלית מלידה.כאן אין אלא לסכם שאם כל העולם היה מתקשר ברמת האנגלית הזאת, לא הייתה לי פרנסה. אם כן, די ברור מדוע הפרופסורים בחרו את הולנד כמדד להצטיינות באנגלית.
בהיי-טק הישראלי, סקטור מוביל במשק עם הפנים לארצות הברית ולעולם כולו, יש באופן טבעי דרישה לשליטה טובה מאוד באנגלית ולפי הניסיון רב השנים שלי בדרך כלל שם נמצאים האנשים עם הכישורים ולא מעט ביטחון בשפה. חלקם אף מגויסים לחברות אלה לאחר ראיונות באנגלית כדי לסנן "מתחזים".
מצאתי ביוטיוב גם דוגמאות מ-"נציגים" אחרים. דני גילרמןלמשל הוא איש עסקים עם רקע עשיר בעשייה (יו"ר איגוד לשכות המסחר, דירקטור בבנק לאומי ובבנק ישראל, חבר מועצת מנהלים ועוד תפקידים בארגונים כלכליים בינלאומיים), ושגרירנו באומות המאוחדות (2002 - 2008). בראיון בתוכניתו של המראיין הבריטי הוותיק והמוערך סר דוד פרוסט, הוא דיבר על תוצאות הבחירות של שנת 2009 באופן ברור ושוטף, ללא טקסטים או דפים ועם מבטא שאיננו מפריע למאזין לקלוט את המסר שלו בקלות.
מצד שני, מר
נוחי דנקנר, בימים שמחים יותר בעת הכרזה על בניית מלון חדש בלאס ווגאס, קורא באיטיות מטקסט שגם הוא מלא שגיות: faith (אמונה) נשמע כמו fate (גורל), we commit to (אנו מתחייבים) במקום we are committed to (אנו מחויבים), support to במקום support of or for, וכל זאת עם מבטא יותר ישראלי מאשר חברו גילרמן.
איש לא טוען שלא ניתן לעשות עסקים בינלאומיים עם מעט אנגלית, ואפילו אנגלית עילגת, אך כיחידיםמותר לנו לשאוף לרמת אנגלית של שגריר (ישראלי או הולנדי), וכמדינה להעלות את הרף ולהיות דוגמה כמו החברים ההולנדים שלנו בנושא זה. הרי, לפי תוצאות הסקר שציינתי כאן, כולנו רק נרוויח מזה. אפשר לנהל (ולהתנהל) יותר טוב באנגלית.
