אל תגידו "לא ידענו"

פרס 1: ניצול בלתי ראוי של פירצה בחוק

פרשיית התרומות שקיבל שמעון פרס מהמיליארדרים ברוס רפפורט, חיים סבן ודניאל אברהמס, נבדקה על-ידי מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, וסוקרה בהרחבה בתקשורת. המבקר קיבל את טענתו של פרס שהתרומות התקבלו לפני שהחלו הפריימריז באופן רשמי, ולכן מדובר בתרומות שאינן אסורות בחוק.

עם זאת הדגיש לינדנשטראוס שמדובר בפרצה בחוק, שנוצלה על-ידי פרס באופן בלתי ראוי. "אין זה ראוי שמועמד פוטנציאלי במערכת בחירות מקדימות יוכל לגייס כספים ללא הגבלה ולקבל תרומות כספיות גבוהות מבעלי הון", קבע לינדנשטראוס והוסיף: "הציבור רשאי לדרוש מכל נבחריו שהתנהגותם תהיה לדוגמה ושיהיו רגישים לכל חשש, ולו אפילו של מראית עין של ניסיון להשפיע עליהם באמצעות טובות הנאה כלשהן וברי כי גיוס תרומות כסף משמעותיות ערב מערכת בחירות עלולה שלא להתיישב עם תכליות אלו". משרד המבקר המליץ לשמעון פרס להחזיר את התרומות בסך 320 אלף דולרים שקיבל, אבל פרס כידוע בחר שלא להחזיר את הכסף. יודגש, כי המבקר בדק רק את השאלה האם מדובר במימון בחירות בלתי חוקי לכאורה, אך הוא לא בדק - ואין זה מתפקידו - לבחון האם מדובר בתרומות/מתנות אסורות. נושא זה אמור לבדוק היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שמשום מה נמנע מכך.

פרס 2: ייעוץ חינם מעו"ד רם כספי

תוך כדי התדיינות עם מבקר המדינה, קיבל פרס תרומה-מתנה נוספת והיא: הייצוג המשפטי חינם שהעניק לו עו"ד רם כספי. כשנשאל כספי על-ידי העיתונאי גידי וויץ, מדוע בחר לייצג את פרס בהתנדבות בפרשת התרומות, ענה כספי: "שמעון בשבילי הוא אבא רוחני. אם אני ישן טוב בלילה זה רק בגלל מה שהוא עשה בגיל צעיר מגילו של הבן שלי במפעל הטקסטיל בדימונה. אם הוא נתן את כל החיים שלו למדינת ישראל, אני יכול לתת לו שירות. אז הופעתי בשבילו בפני מבקר המדינה. אני לא אקח ממנו. מתעסקים פה עם שטויות וקטנות" [מוסף הארץ, 21.9.06].

לכאורה אסור היה לפרס לקבל את ייעוץ החינם מידיו של כספי, אבל העניין טרם נבדק. בתשובה לשאלת Nfc בעניין זה נמסר מלשכת דובר משרד המשפטים: "לא התקבלה פנייה בנושא הזה ליועץ המשפטי לממשלה או לפרקליט המדינה, ועל כן עניין זה, ככל הידוע לנו, לא נבדק במשרדנו". השר שמעון פרס לא מסר מהי תגובתו לנושא וגם תגובת עו"ד כספי לא התקבלה.

פרס 3: תרומות וניגודי עניינים במרכז פרס לשלום

הקשרים הבעייתיים שבין שמעון פרס לעמותת מרכז פרס לשלום, נחשפו ב-Nfc וגם הם לא נבדקו עדיין לעומקם. עמותת מרכז פרס לשלום מקימה לשמו של פרס, בעודו פוליטיקאי מכהן, בניין מפואר על חוף יפו מתרומות שגוייסו בארץ ובחו"ל, כשבין התורמים אנשי עסקים וגופים בעלי עניין כגון ברוס רפפורט, דניאל אברהמס וחיים סבן, גיבורי פרשת התרומות. תורמים נוספים הם דניאל עמר שהתמודד בשעתו על רכישת אי.די.בי, אדגר דה פיצוטו יו"ר בנק שוויצרי בעל עניין בישראל, התעשיין דב לאוטמן ואיל ההון פייר בסנינו. תורם גדול למרכז פרס הוא האיחוד האירופי, שלדברי ח"כ מיכאל קליינר קיבל בשעתו הקלות ממשרד החוץ, בהתערבותו של פרס שהיה אז שר החוץ, בניגוד לחוות דעתם של אנשי משרדו.

בפרשת זו לא נבדק החשד לניגוד עניינים העולה מהעובדה שבתפקידו כממלא-מקום ראש הממשלה, קידם פרס את פעילויות מרכז פרס לשלום, וגם לא נבדקה השאלה אם מותר היה לו להשתתף במפגשים פוליטיים עם גורמים פלשתינים שארגן מרכז פרס לשלום, שעה שבאופן רשמי ממשלת ישראל התנגדה לכך.

איציק 1: כיפוף החוק לטובת בעל הון

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט אומנם לא לפתוח בחקירה על מעורבותה של יו"ר הכנסת דליה איציק, בפרשת סבן, אבל הפרשה מטילה עליה צל כבד בשל נכונותה לכופף את החוק לטובת המיליארדר. ואלה העובדות שנחשפו ב-Nfc:

בראשית 2005 כאשר העבודה הצטרפה לקואליציה, דליה איציק מונתה לשרת תקשורת. חודשים ספורים אחר כך זכתה קבוצת סבן במכרז הפרטת "בזק". המכרז היה כפוף לחוק הבזק, ולפיו אסור היה לסבן להמשיך ולהחזיק ב-27.8 אחוזים ממניות "קשת" שהיו ברשותו. איציק, מתוקף היותה ממונה על חוק הבזק, הייתה צריכה לדאוג שסבן ייפטר מרוב מניותיו ב"קשת", אבל במקום לעשות זאת, היא עקפה את חוק הבזק באמצעות הוראת שעה שאפשרה לסבן להוסיף ולהחזיק במניות "קשת" למשך שלוש שנים. הוראת השעה אושרה על-ידי ועדת הכלכלה של הכנסת, ואיציק טענה כי היא נעשתה בעצה אחת עם הדרגים המשפטיים במשרד המשפטים, אבל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דוידה לחמן-מסר הדגישה כי היוזמה לשינוי חוק הבזק לטובת סבן, יצאה ממשרדה של איציק.

החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לפתוח בחקירה נגד איציק הותירה ללא מענה את שאלת המניעים לשינוי החוק לטובתו של סבן. התשובות עלולות לפסול את איציק מלהיות ראויה לתפקיד נשיאה.

איציק 2: שיפוץ הדירה על-חשבון הציבור

דליה איציק - הפעם בתפקידה כיו"ר הכנסת - ערכה באחרונה בדירתה הפרטית שהוכרה כדירת שרד, שיפוצים נרחבים. על-פי תקנות שכר חברי כנסת, איציק זכאית להתקין מיגון בדירתה ואף לקבל החזר הוצאות החזקה וניהול הבית. אבל איציק ערכה שיפוצים בהיקף רחב יותר. דובר הכנסת, גיורא פורדס, מסר בשמה של איציק ל-Nfc כי עבור הפארקט היא שילמה מכיסה, אבל שאלות אחרות נותרו ללא מענה, ובהן: השאלה אלו מהשיפוצים נזקפו על-חשבון הציבור ולפי מה הם נקבעו.

לאו 1: נסע לחו"ל להתרים על-חשבון ימי עבודה

הרב ישראל מאיר לאו הוא באופן רשמי רבה של תל אביב. הוא מקבל משכורת כדי למלא תפקיד זה. Nfc חשף כי הרב נוהג לנסוע בתכיפות רבה לאירועי התרמה שנערכים בכל קצוות תבל, על-ידי גופים שלא קשורים לתל אביב, על-חשבון זמן עבודתו וללא כל קשר לתפקידו כרב עיר. כמו כן הוא נותן שרותי דת למיליונרים שגרים בחו"ל ולא בתל אביב. בשני מקרים לפחות הוא השתתף באירועי התרמה המעוררים חשש לניגוד עניינים.

לאו 2: חשש לניגוד עניינים

מדובר באירועי התרמה שנערכו על-ידי גופים שעומדים בקשר הדוק עם הרבנות הראשית, שבה הרב לאו מכהן בחבר מועצה. האירוע האחד נערך בניו-יורק על-ידי טורו קולג' בהשתתפות הרב ואשתו, זאת שעה שטורו קולג' ביקש לקבל את הכרת הרבנות הראשית לצורך קיום קורסים לרבנים, משגיחי כשרות, וטוענים רבניים. האירוע השני היה כנס רבנים בטבריה, שנערך על-ידי מוסדות אריאל, גוף הנתון לביקורתה של הרבנות הראשית.

בדיקת שני האירועים עלולה להעלות עובדות לא נוחות למי שאמור לכהן כנשיא מדינת ישראל.

לאו 3: חופות וקידושין

פרשות הנסיעות לחו"ל וניגודי העניינים לא נבדקו עדיין והן מטילות צל כבד על מועמדותו של הרב לנשיאות במיוחד כשהן מצטרפות לחשיפות שנעשו על-ידי אורית שוחט מהארץ הנוגעות לתשלומים שהוא גובה לכאורה עבור עריכת חופות. בשנת 1999 הגיע הרב להסכם עם רשויות המס בגין תשלומים ששולמו לו עבור עריכת חופות, ועמותת אומ"ץ כבר פנתה ליועץ המשפטי לממשלה לבדוק האם מאז אותו הסכם, התקבלו מהרב תשלומים נוספים בגין עריכת חופות.

כדי לא להיות מופתעים, צריך שכל אחד משלושה המועמדים הללו, יענה לציבור על השאלות המתבקשות, בטרם ייבחר:

• שמעון פרס: מה הקשרים בינך לבין תורמי מרכז פרס לשלום? האם הקמת בית על שמך בעודך פוליטיקאי מכהן היא ראויה? האם מי מהתורמים קיבל ממך דבר-מה בתמורה? האם ייצוגך על-ידי עו"ד רם כספי ללא תשלום הוא ראוי? האם קיבלת אישור להשתתף במפגשים עם גורמים פלשתינים שארגן מרכז פרס?.

• דליה איציק: מה הייתה מידת מעורבותך בפריימריז של פרס ובגיוס תרומות לפריימריז הללו? האם מינויך לשרת תקשורת סייע ליחסים שבין סבן לפרס? האם קיבלת דבר-מה בתמורה להוראת השעה שתיקנת למען סבן? האם מימון השיפוצים בביתך מתקציב הכנסת היה ראוי?

• הרב ישראל מאיר לאו: האם קיבלת כסף או שווה-כסף תמורת השתתפותך באירועי התרמה בחו"ל? האם דיווחת על כך לרשויות המס? האם השתתפותך באירועי התרמה על-חשבון זמן עבודתך בתל אביב היא תקינה? האם עמדת במצב של ניגוד עניינים כאשר בהיותך חבר במועצת הרבנות הראשית השתתםת באירועי התרמה של גופים התלויים ברבנות הראשית? האם אתה מוכן להתחייב לא להשתתף באירועי התרמה ולא לערוך חופות וקידושים אם תיבחר לנשיא מדינת ישראל?