יום הולדת מפוקפק לרון חולדאי

ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, 64, "חוגג" יום הולדת מפוקפק, כשלושה שבועות לפני יום הולדתו הפרטי (24.8): היום, 31 ביולי, מלאו שנתיים לתחילת העבודות לשיפוצו של אבן גבירול. העבודה נעשית בקצב בטלני ואיטי ללא תקדים, אפילו לגבי ישראל. מה שגמרו, כביכול - מלא פגמים, עד שדומה שעוד מעט והעיריה תצטרך לשפץ את השיפוץ.

ב-21 ביולי 2006 החלה העיריה לשפץ קטע בן 920 מטר, מרחוב מרמורק לרחוב ציטלין. העבודה נמשכה 18 חודש, עד סוף ינואר השנה, כלומר שני מטרים ליממה. אני הולך ברחוב אבן גבירול כמעט כל יום. במשך התקופה עברתי במקום מאות פעמים. ב-90 אחוז מהמקרים היה אתר העבודה שומם, לא פועלים, לא ציוד ולא פעילות כלשהי. אין פלא שהשיפוץ נעשה בקצב של שבלול. ערימות של אבני מדרכה וצנורות ביוב היו מונחים במשך שבועות וחודשים על המדרכות, עד שבאו לטפל בהן.

רבבות מתושבי תל אביב נפגעו מהשיפוץ השבלולי: דיירים, סוחרים שמחזור עסקיהם ירד, וכל מי שהלך או נסע ברחוב במשך התקופה הארוכה.

בזמנו פניתי לדובר העיריה וביקשתי הסברים. תגובתו: "היינו יכולים לסגור את הרחוב לתנועה. העדפנו לעשות את העבודה בהדרגה, ואנחנו עושים ימים כלילות כדי לסיים אותה מהר". העובדות בשטח אינן מאמתות של דבריו של הדובר, שמן הסתם דיבר בתום לב.

ספסלים ועצי דקל בצד פגמים וטלאים

בינואר השנה גמרו סוף סוף את השיפוץ. לכאורה, הכל טוב ויפה: מדרכות חדשות, ספסלים להולכי רגל, שבילים לרוכבי אופנים, עצי דקל באי התנועה החדש. יפה מאוד. אבל להגיד "גמרו", זה מוגזם. עברתי השבוע, ברגל, לכל אורכו של הקטע בן 920 המטרים. וגיליתי פגמים רבים. לדוגמא: אי-תנועה בפינה הדרומית-מערבית של כיכר רבין נפגם, ובימים אלו מנסים לתקנו; המדרכה בפינת רחוב מאנה פגומה; הכביש בפינת רחוב אימבר מטולא, כאילו נסלל לפני שנים רבות; הכביש בצד המזרחי של רחוב השופטים מטולא גם הוא ונראה ישן-נושן; עשרות מדרכות, ואולי יותר, בפינה הצפונית-מזרחית של אבן גבירול-שאול המלך שבורות. מה שמטריד הוא, שבמשך שבועות וחודשים לא תיקנה העיריה את הפגמים, אולי חולדאי ואנשיו אינם יודעים על המצב.

הטינופת על המדרכות היא סיפור בפני עצמו. בחלקים ניכרים של הרחוב כמעט ואין להבחין שמדובר במדרכות חדשות, בנות שנה. "צל"ש" מיוחד יש לתת לקטע המזרחי של אבן גבירול, בין מרמורק לשדרות שאול המלך: המדרכות המטונפות והמלוכלכות מלאות באלפי (אינני מגזים!) כתמים מסוגים ומגדלים שונים.

חצי מעבר חציה

לפני ששה חודשים החלה העיריה בשלב השני של השיפוץ, קטע בן 220 מטר מפינת ציטלין עד פינת בלוך, המצב דומה לאמור לעיל. צומת אבן גבירול/דוד המלך מטולאת ופגומה. צומת אבן גבירול/בלוך, מטולאת, שבורה ופגומה זה ארבעה חודשים, ודומה שלאיש לא אכפת. פשוט - קשה ללכת על הכביש המלא מהמורות וטלאים של אספלט. קצב העבודה הואט ל-1.5 מטר ביממה, ועוד לא גמרו. בשבוע שעבר, אחרי סחבת של חודשים, סימנו פועלים בפסים לבנים את מעבר החציה. יותר נכון - רק את חציו המערבי של המעבר. הם כנראה התעייפו מעבודות הפרך והלכו הביתה. בצד המזרחי אין עד היום שום סימון, ונהגים אינם יודעים היכן בדיוק לעצור. תאונת דרכים היא אולי רק עניין של זמן. חולדאי כנראה לא ממהר.

בקטע הזה קורה משהו מיסתורי: זה ארבעה חודשים שבשעות היום הכל שומם, לא רואים אף פועל בשטח. ב-10 בערב, כמה פעמים בשבוע, הגיעה המשטרה, עם ניידות, זרקורים ושלטים, סגרה את הצומת לתנועה והפנתה אלפי מכוניות לכבישים עוקפים. צוות פועלים הגיע עם כלי עבודה וחפירה, טרקטורונים ורכב עזר, ועבד במרץ במשך שעות. אני קם בבוקר, עובר במקום - והשינויים במקום מזעריים, אם בכלל. האודיסיאה הזו נמשכה, כאמור, ארבעה חודשים, עד שהפועלים הצליחו לסיים את הקטע הקטן הזה.

אני יודע, חולדאי ודובריו יאמרו: "הקבלן אשם", או "התגלו קשיים בלתי צפויים בעבודות", וכן הלאה. על כך נאמר שני דברים: ראשית, מי שאחראי הוא האיש העומד בראש הפירמידה, במקרה שלנו רון חולדאי. שנית, מדרכה ישרה ונקיה אחת עדיפה על עשרה תירוצים.

פי 90 מהר מחולאי

לפני מספר שנים סללו אפריקה-ישראל ושיכון ובינוי את כביש מספר 6, לאורך 86 קילומטרים. זה היה פרויקט אדיר, ראשון מסוגו בארץ, שכלל עבודות פיתוח, תשתית ובנייה בהשקעה של מיליארדי שקלים. הסלילה וכל עבודות הפיתוח סביבה הסתיימו בתוך 15 חודש, כלומר 180 מטרים ליממה בממוצע - פי 90 מהר מקצב העבודה השבלולי של רון חולדאי.