על ראש שמחתנו

בינתיים המשטרה תורמת את חלקה. אתמול עצרה את השיח' ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, בחשד להמרדה והסתה. סלאח שוחרר לאחר כשלוש שעות, אך בית המשפט אסר עליו לשוב לירושלים בשלושים הימים הקרובים. יש לציין כי את דברי ההסתה שבגינם, בין היתר, נעצר, אמר סלאח בעצרת באום אל-פחם, לא בירושלים.

"ההסתה והגירוש", קוראת הבוקר הכותרת הראשית של ידיעות אחרונות, על משקל "החטא ועונשו". במעריב בחרו ב"המעצר וההרחקה" לכותרת ראשית, נוסח חלש יותר לא רק מבחינת אוצר המלים, אלא גם מבחינת המתח שביניהן.

"מדובר באדם מסוכן העומד בראש תנועה נבזית ששמה לה למטרה להקים מדינת הלכה ערבית במקום מדינת ישראל", כותב על סלאח הניצב בדימוס אליק רון בטור המתפרסם ב"ישראל היום". "ממש בוב דילן מאום אל-פחם", כותב על סלאח העיתונאי אראל סג"ל בטור המתפרסם במעריב.

אלה אינם ההבדלים היחידים בין דעות השניים. רון מתנגד לדרישה להוציא את התנועה האיסלאמית אל מחוץ לחוק, ומסביר ש"הדבר עלול להאדיר ולהעצים את כוחה". סג"ל, לעומתו, קורא להוציא את התנועה מחוץ לחוק, מצטט כמה מקריאותיו הקיצוניות ביותר של סלאח לאורך השנים ומשווה אותו לא רק לזמר דילן, אלא גם לחאג' אמין אל-חוסייני, תוך אזכור הקשר למשטר הנאצי כמובן.

בימים כתיקונם הייתה ההשוואה שעשה סג"ל בין סלאח לדילן יכולה להיחשב הקנטה פשוטה (סג"ל לועג לדימוייו הציוריים של השיח' בבואו לתאר את פשעי היהודים), אך בימים אלה מדובר בעלבון כפול. המדפדף כמה עמודים הלאה בקונטרס החדשות של מעריב יבין כי דילן אינו סתם זמר מפורסם, אלא למעשה יריב של ישראל. "עמוס עוז מול דילן" היא הכותרת שבחר מעריב לתיאור יחסי הכוחות בין המועמדים לפרס נובל לספרות, יממה לפני ההכרזה על הזוכה. על סיקור המועמד הישראלי לפרס נובל לפיזיקה, פרופ' יקיר אהרונוב, כתבה כאן אתמול כרמית גיא.

אתמול הייתה תקרית אש בעזה. יריות נורו לעבר כוח צה"ל, שהשיב אש, באמצעות פגזי טנק, ולפי דיווחי הפלשתינים פצע שבעה אזרחים. כותרת ידיעה קטנה על כך הבוקר בידיעות אחרונות מדגישה צד אחד באירוע, זה שנותר ללא פגע - "אש נפתחה לעבר כוח צה"ל". גם הכותרת במעריב אינה מציינת כי ירי צה"ל הביא לפציעת אזרחים פלשתינים. הכתב אמיר בוחבוט משלב בדיווחו ציטוט מפי "קצין בפיקוד הדרום", המציין כי "אנחנו לא מכירים את הפגיעה באזרחים, מספר הפלשתינים הפצועים שהשתנה כל הזמן מעיד על חוסר אמינות בדיווח".

בעיתון הארץ לא נמצאה הבוקר ידיעה על תקרית האש בעזה.

רוני שקד מדווח בידיעות אחרונות, כי ישראל תסייע לארה"ב לבנות את המינהל האזרחי בעירק. "המצב בעירק דומה באופן כללי לנעשה בשטחי יהודה ושומרון", כותב שקד, ומדווח כי קצינים במטה המינהל האזרחי האמריקני ביקרו בשטחים ו"התרשמו מדרך הטיפול הישראלית". הוא מזכיר כי "למינהל האזרחי ניסיון מצטבר של כ-40 שנה בניהול אזרחי של אוכלוסיה עוינת תחת כיבוש".

במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות מדווח ישראל מושקוביץ כי במגדל-העמק נפתח מרכול הכולל בית-כנסת, כך שהקונים יכולים "להתפלל מנחה וערבית במהלך הקניות".

העיתון היחיד שאינו מקדיש את הכותרת הראשית למעצר סלאח הוא הארץ. בכלל, היחס למעצר בשער העיתון מתון ביותר. "בית המשפט שיחרר את ראאד סלאח ממעצר והרחיק אותו מירושלים", קוראת הכותרת הלא ראשית בשער, והשוו ל"מנהיג הפלג הצפוני קרא למוסלמים להיאבק על הר-הבית והורחק מירושלים", לשון הכותרת לידיעה המלאה בעמ' 3 של העיתון.

מכל מקום, את הכותרת הראשית תופסת "חשיפת 'הארץ'", על קשרי העבר בין ח"כ יריב לוין, נציג הכנסת בוועדה לבחירת היועץ המשפטי, ובין איש העסקים דודי אפל. גידי וייץ מדווח כי ח"כ לוין נחשב בעבר בעיני חוקרי משטרת ישראל ל"עושה דברו" של אפל בוועדה למינוי דיינים. לוין מכחיש שפעל ממניעים לא ענייניים.

"מעצר של יחסי-ציבור?", שואלת כותרת טורו של איציק סבן ב"ישראל היום", העוסקת במעצרו של עמיר מולנר, לא של השיח' סלאח. יש להניח כי מעצרו של סלאח אינו מכוון אך ורק לצורך יחסי-ציבור של המשטרה, אך ורק כדי להראות ל"מקבלי ההחלטות" והציבור הרחב כי היא אינה עומדת בחוסר מעש מול הקריאות של מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית. לו היה זה מעצר של יחסי-ציבור בלבד, הייתה המשטרה דואגת ליידע את צלמי העיתונות מראש. תחת זאת, תצלום המעצר של סלאח, שמתפרסם הבוקר בשער ידיעות אחרונות, מקבל את הקרדיט "צילום: התנועה האיסלאמית" (בהארץ מופיע אותו התצלום עם שם הצלם, מוסא קעדאן).

עם זאת, נראה שמעצר השיח' נועד, לפחות בחלקו, לשם מה שמקובל לכנות "הפגנת נוכחות". באופן אבסורדי, הוא מועיל לשני הצדדים. "אינני בטוח שנתפסו כאורחים לא קרואים", כותב בידיעות אחרונות אורי משגב, ששהה אתמול במאהל של השיח' סלאח בירושלים, על השוטרים שבאו לעוצרו. "חיכו להם כאן, כמעט בציפייה. התנגדות לא היתה. זו הייתה כרוניקה של מעצר כמעט ידוע מראש [...] כמו כל מתנגד משטר שמכבד את עצמו, סלאח יודע מצוין שמעצר בידי כוחות הביטחון רק בונה את כוחו. התקופה הקודמת שבילה בכלא הישראלי שידרגה אותו לכדי קדוש מעונה".

המתעניינים ברגישות של אזור הר-הבית עבור תושבי ירושלים המוסלמים מוזמנים לקרוא בספרו של הלל כהן, "כיכר השוק ריקה" (הוצאת עברית ומכון ירושלים לחקר ישראל, 2007). בעוד הפלשתינים בירושלים נתונים לתהליכי דה-פוליטיזציה מתמשכים, מסביר כהן, המתחם הקדוש מצליח לשמור על מעמד מיוחד.

כהן מספק אנקדוטה סמלית לתופעה: באפריל 2006, הוא כותב, הותקנה מערכת כריזה חדשה למסגד אל-אקצה. הייתה זו מערכת ממוחשבת שתוכננה כך שבמקרה שהמואזין יאחר בקריאתו לתפילה, היא תיכנס לפעולה ותשמיע הקלטה של קריאת המואזין. טעות בתכנות (כהן מציין כי המתכנת היה יהודי שלא הכיר את שעות התפילה המוסלמית) גרמה לכך שביום הראשון להפעלת המערכת, בשעה רבע לאחת בלילה, הושמע קולו המוקלט של המואזין שקרא למוסלמים לבוא לתפילה. "מאות רבות, אולי אלפים, מתושבי העיר העתיקה וסביבותיה שמעו את הקריאה", כותב כהן. "כיוון שידעו שאין זו שעת תפילה, הניחו שמדובר בקריאה לבוא ולהגן על ההר, ורבים רבים נהרו לשערי ההר, מי במקלו ומי בידיים ריקות".

יובל יועז כותב ב"גלובס" על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב להתיר לערוץ 10 להקרין חלק קטן מהקלטות החקירות של הבדרן המנוח דודו טופז. בינתיים הוגש ערעור לבית המשפט העליון, הדוחה את השידור, אך יועז מדווח כי ניתן ללמוד על הנראה בקלטות החקירות מפסק דינו של שופט המחוזי, חאלד כבוב. "בהחלטתו כלל תיאור מפורט של המראות שעיניו שזפו", כותב יועז. "כבוב שימש כמעין זרועם הארוכה של אמצעי התקשורת, אלא שבהשאלה מעולם המדיה, הוא לא הסתפק ברפורטז'ה, אלא כתב מעין טור פרשנות אישי".

אמיתי זיו מדווח ב"דה-מרקר" על טענה כי חברת פרטנר מגבילה את רוחב הפס של לקוחות האינטרנט שלה. לקוח שביצע בדיקה מדד קצב הורדה של 12 קילו-ביט בחיבור דרך פרטנר לעומת 620 קילו-ביט בחיבור אחר.

איתמר זהר מדווח בהארץ כי העיתון הבריטי "מייל און סנדיי" יפצה את הזמרת מדונה בשל פרסום תמונות מחתונתה.

בעמוד האחורי של הארץ ידיעה מתורגמת מה"ניו-יורק טיימס" [ריצ'רד פרס-פניה] על עיתון בקולורדו המחפש מבקר מריחואנה רפואית, עיתונאי שידרג את בתי-הממכר הרבים למריחואנה רפואית שצצו בשנה האחרונה באזור.

השליש התחתון בכפולה המרכזית בידיעות אחרונות מוקדשת לשתי ידיעות [ראובן וייס ואודליה אדלסון] על אירוע שיווקי שאירגנה חברת בזק.

עוד בנושא:

• מי נהנה מ"יתד נאמן"

• לוק ממלכתי

• תשעה קבין של פרובוקציה