השאלה: אופן ההתנהלות בדרך לעסקה

כולם מתחבטים בשאלה - לקבל את העסקה או לא לקבל? אתמול הם התלבטו אם - להדיח או לא להדיח? (את משתתף זה או אחר מתוכנית האח הגדול) והיום הם מתלבטים האם יוחזר שליט או לא. מה לעשות שהיום גם החלטות שהן באמת גורליות מתקבלות אצלנו בהצבעת SMS.

אנחנו שואלים האם המחיר שווה לנו, האם שחרור כך וכך מחבלים והסכנה שכרוכה בכך הוא מחיר שאנחנו יכולים לקבל. אנחנו שואלים האם אנחנו לא מעודדים בכך את הטרור.

הימנים אומרים לא לשחרר או לדרוש יותר, והשמאלנים מדברים על הומניזם, על סבלו של גלעד ועל הוריו, ועל מסר שנשלח לחיילים שמתגייסים אם לא נעשה הכל כדי לשחרר את גלעד משביו.

ואני, אני חושב שאנחנו לא שואלים את השאלה החשובה באמת. כי השאלה היא איננה - לקבל את העסקה או לא, אלא לגבי הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות בזמן האחרון.

אני שמעתי בתקשורת כמה וכמה פעמים את המשפט "יהיה קשה לשרים שלא לקבל את העסקה...", ואני שואל - למה? ומאיפה הם יודעים? והתשובה שלי לשאלה זו היא שיהיה להם קשה משום שהם כפופים לשיקולים פופוליסטיים.

אל תחשבו לרגע כי איני חושב שצריך לעשות הכל כדי לשחרר את גלעד שליט, או שאני חושש מכך שזה יעודד את הטרור כי זה ממש לא העניין. כי בעיניי יש גורם שהוא-הוא המהווה עידוד לטרור והוא חמור בהרבה מעצם שחרור המחבלים או הכניעה לדרישות החמאס. והגורם הזה הוא החשיפה התקשורתית שהנושא מקבל. לדעתי, את העידוד לטרור החמאס מקבל מעצם העובדה שנושא גלעד שליט הפך לנושא השעה. מעצם זה שיש קמפיינים שרצים כבר חודשים להעלאת המודעות לנושא. ומעצם זה שמתקיים דיון פופוליסטי שכזה בתקשורת.

החמאס מנהל נגדנו מלחמה שהיא פסיכולוגית מעיקרה. פיגועים, ירי טילים וחטיפת חיילים כשלעצמם אינם מאיימים על עתידה או על המשך קיומה של מדינת ישראל. ויותר מזה, אין להם כמעט אפקט ללא חשיפה תקשורתית נאותה.

תאמרו - אבל זו המציאות היום, אי-אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. ואני אומר שיש לנו דוגמאות לגלגלים שחזרו להם לאחור - בתחילת מלחמת לבנון השנייה התקשורת חשפה מיקומים מדויקים של נפילות טילים; בהמשך, משהתגלה שהדבר מסייע בידי חיזבאללה, מנהג מגונה זה הופסק. מסתבר ש"זכות הציבור לדעת" איננה חזות הכל ושלפעמים היא יכולה להוות גם סכנה של ממש.

אז אני לא אומר שמשפחת שליט צריכה להימנע מלפעול להחזרת בנה בכל הכלים העומדים לרשותה. ואני לא אומר שמדינת ישראל לא צריכה לעשות את הכל (כמובן שבמחיר סביר) כדי להחזיר את הבנים בכלל ואת גלעד שליט בפרט. אבל מה שאני כן אומר לטובת מדינת ישראל ובכדי שלא נעודד את הטרור, רצוי שהנושאים הללו יקבלו חשיפה תקשורתית פחותה ואחראית יותר. כי על התקשורת להבין את התפקיד המרכזי שלה ככלי נשק במלחמה הפסיכולוגית של החמאס.

נוסף לכך, עלינו כישראלים להבין שהחתירה להחזרת גלעד שליט כמטרה נעלה (נעלה ככל שתהיה) איננה שווה מבחינת ההשלכות שלה לעזרה לילדים אוטיסטיים. עמותות שחורתות על דגלן את העזרה לילדים אוטיסטים עוסקות בעבודת קודש נקודה. לעומת זאת, עמותות העוסקות בהעלאת מודעות הציבור להימצאותו של גלעד שליט בשבי מתערבות פה בנושאים שיש להם השלכות מרחיקות לכת ועליהן לקחת אחריות על כך. עלינו לקחת אחריות על כך משום שהעידוד האמיתי לטרור בא משם ולא משחרור מחבלים.