תודה של כבוד לבן המשורר

דוד יהונתן גרינברג, בנו של המשורר אורי צבי גרינברג, שלח לי בדואר האלקטרוני מכתב אישי, שאת תוכנו אני מבקש להביא כאן:

• "איתן שלום, באתר (News1 - א.ק) פורסם לפני זמן קצר מכתב תשובה שלי אליך. אין טוב מלצטט ולייחס כלפיך את הפסוק ממשלי: 'נאמנים פצעי אויב'. אשמח להיפגש איתך. בברכה, דוד גרינברג".

ראשית אני מבקש להודות למערכת האתר של News1, שאיפשרה קיום של דיון מכובד בין אנשים החלוקים בדעותיהם. דיון פורה בו הוצגו דעות מנוגדות בדרך מכובדת.

מכתב התשובה של דוד יהונתן גרינברג מהווה דוגמה כיצד יכול וצריך להתקיים שיח ציבורי. למרבה הצער, מדורי התגובות בעיתונות, ובמיוחד באתרי האינטרנט, משופעים בתגובות של נאצה, המנוסחות יותר מדי פעמים בעברית מובסת. לעתים אף מייחלים למותו הקרוב של כותב המאמר. לעתים קרובות התגובות עולות על שרטון של קריאה ללינץ' ציבורי בכותב המאמר או בתומכים בדעותיו.

אני מביא את מכתבו האישי של דוד גרינברג אלי כדי לבקש מקהל המגיבים משמאל ומימין, שינהגו כבוד איש ברעהו.

דוד יהונתן גרינברג נושא בלבו אבוקה צרובה בשיריו של אביו, אבל הוא מתייחס בכבוד גם לאנשים החולקים על דרכו. ואני נמנה בין אוהבי שירתו, אך יחד עם זאת אינני תומך בדרכו הפוליטית.

אני מייחל שתשרה עלינו תמיד רוחו של כותב ספר משלי: "טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה נִסְתֶּרֶת. נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב..." [משלי כ"ו 6-5].

אני מייחל לכך שהשיח הציבורי בחברה הישראלית יהיה ספוג ברוח אצילותו של מר גרינברג, בנו של אחד מענקי השירה העברית, המשורר אורי צבי גרינברג.