אלילות המדע

ד"ר גבריאל אביטל גורש מלשכת המדען הראשי במשרד החינוך מסיבה אחת ויחידה - ד"ר אביטל הוא יהודי מאמין וכיפה על ראשו. אין סיבה אחרת. לא זאת אף זאת, ד"ר אביטל הוא אדם שפיו וליבו שווים והוא נטל חירות אסורה לעצמו בעת אשר נתן ביטוי לאמונתו. דבר שאי-אפשר הוא מבקש לעצמו, משום שחופש ביטוי של דעות אינו חל על דעה אמונית במדינת-ישראל. מקומן של דעות הנסמכות על אמונות שמור בבתי הכנסת והמדרש ואסור שתהא להן אחיזה כלשהי במדעים. זו המסקנה הנדרשת מהעוול שנעשה לו ואין בִּלתהּ. בל יעסוק במדעים אדם שהוא דתי. זהו התקדים המתקדם והנאור שקבע שר חינוך בישראל.

מכאן, פתוחה הדרך להגבלה וחסימה של כל המשרות הציבוריות בפני יהודים מאמינים. אם המדען הראשי במשרד החינוך אינו יכול להיות יהודי דתי, אין מקום ליהודים כאלה בכל מקצועות המדע. מי שמברך יום-יום את בורא העולמות על אשר יצר את האדם וברא בו נקבים נקבים וחלולים חלולים, אינו יכול להיות ביולוג מתקדם במאה העשרים ואחת. ולא כימאי. ולא חוקר חלל. מי שמאמין שהאדם בא מטיפה סרוחה והולך למקום עפר, רימה ותוֹלֵעָה, אינו ראוי למקצוע ההוראה בכל התחומים.

מי שמקבל עליו את דברי רמב"ם ב"שמונה פרקים" חייב בטיפול נפשי עמוק ומשום כך אסור לו להתמחות בתחומי בריאות הנפש. אסור להרשות לו להיות פסיכולוג ולא פסיכיאטר ואפילו לא עובד במחלקת הרווחה. מובן מאליו שאדם המאמין באמונה שלמה בביאת המשיח הוא אדם הזוי שיש לאשפזו בכפייה. לא יעלה על הדעת שיהודי שומר מצוות, המאמין שיש מנהיג לבירה הבוחן כליות ולב - ישתיל בעצמו כליות ולבבות כרופא מומחה. ומה על חוקרי המוח האנושי שמתפללים על אפסות האדם כענן עובר, עשן מארובה ופחות מן החרס הנשבר.

וכך בכל מקצועות הטכנולוגיה שיש בהם סיבות ומסובבים שאין להם כל קשר לאמונה בה' ובמשה עבדו. בעולם המשפט המתנגש בהלכה היהודית. בחקלאים המתפללים לגשם. אין מקום ליהודי דתי וחשוך בארגוני איכות הסביבה, כנופיות-כנופיות הכופרות בהשפעתו המכריעה של אלהים בכל תופעות הטבע ומוציאים לחמם בהאשמת האנושות כולה. אין מקום לפועלים ויצרני מזון שמברכים ומודים לאל "הזן את העולם כולו בחן בחסד וברחמים, ונותן לחם לכל בשר, כי לעולם חסדו...".