סיכול ניסיון הפיגוע בארה"ב - בשורה חיובית שאינה מבטיחה טובות

הניסיון האחרון לבצע טרור חוצה גבולות שיצא מתימן וסוכל כאשר נחשפו ונוטרלו מבעוד מועד מטעני חבלה שהוטמנו במטוסי מטען שהיו בדרכם לארצות הברית, אינו צריך להפתיע איש. זה חלק מן המאמץ המוגבר של אל-קאעידה המרכזי להוציא לפועל פיגועים בשנתיים האחרונות כנגד ארצות הברית, אירופה ובעלי ברית מקרב מדינות ערב, הנוטלות חלק פעיל בקואליציה נגד הטרור האיסלאמי הפונדמנטליסטי.

בשנתיים האחרונות סוכלו מספר ניסיונות לבצע פיגועי טרור על אדמת ארצות הברית בידי ארגון אל-קאעידה ממפקדתו באזור השבטי בווזיריסטן שבפקיסטן, באמצעות פעילים מוסלמים או מתאסלמים, שאומנו ונשלחו בידי מנגנון פיגועי החו"ל שלו. חלק מפעולות אלו כוונו נגד יעדי התחבורה הציבורית, במיוחד ברכבות התחתית בערים מרכזיות בארצות הברית, ונועדו לגרום להרג המוני ולשיבוש שיגרת החיים של הציבור האמריקני. המטרה היא להוכיח, כי כמעט עשור לאחר מתקפת הטרור בארצות הברית, לא נס לחו של אל-קאעידה. זו כנראה הייתה גם מטרתו של הפיגוע, שכן מומש בסופו של דבר, בטיימס סקוור במנהטן (מאי 2010), בידי אזרח מוסלמי אמריקני ממוצא פקיסטני, שאומן במחנה של הטאליבאן בפקיסטן ושוגר למשימתו. רק הודות לטעות טכנית שלו בעת הרכבת המטען נמנע אסון כבד ונפגעים רבים.

נראה כי במקביל לפעילות שמוכוונת על-ידי אל-קאעידה המרכזי, מעודדים הוא ושותפיו לדרך הג'יהאד העולמי פעילות טרור מצד פעילים בודדים או תאים קטנים. אלו אימצו את תפישת עולמם הרדיקאלית ופועלים ביוזמה עצמית על-פי "אסטרטגית אלפי הסכינים החדות", שמימושה אינו מחייב סגל רחב של פעילים, שעברו אימונים אינטנסיביים, אישור של מפקדה כלשהי או הכשרה חיצונית מיוחדת מחוץ לארץ בה הם פועלים. תכליתה של האסטרטגיה הזו היא לבצע מספר רב של פיגועים, פחות ראוותניים ורבי נפגעים, מאלו אשר אליהם מכוון אל-קאעידה, אך האפקט הפסיכולוגי שלהם ונזקם הכלכלי המצטבר עלולים להיות משמעותיים ומתישים.

ראוי להזכיר כי בשנתיים האחרונות ספג אל-קאעידה המרכזי שורה של מכות קשות מידי כוחות הצבא והביטחון של ארצות הברית, נאט"ו ובעלי בריתם. אלו הביאו לפגיעה משמעותית בהנהגת הארגון ובעיקר במנגנון האחראי לטרור הבינלאומי. יחד עם זאת, הוכיח הארגון שוב, את יכולת ההתאוששות שלו. כך, דווח לאחרונה בהרחבה על שורה של סיכולים ומעצרים של חברי חוליות ששלחו מפקדי אל-קאעידה הנותרים, למדינות שונות באירופה כדוגמת בריטניה, נורבגיה ודנמרק. אזהרת המסע שפרסמה ארצות הברית בשבועות האחרונים לאזרחיה המבקרים ברחבי אירופה בעקבות מידע על כוונת אל-קאעידה לשגר חוליות המורכבות מאזרחי מדינות המערב שהוכשרו במחנותיו בפקיסטן ובאפגניסטן לביצוע פיגועים בעריהן, מהווה אינדיקציה ברורה, כי האיום הנשקף מגורמי האיסלאם הרדיקאלי עודנו שריר וקיים. לצד אלה, בא לידי ביטוי מרכיב חשוב במארג שטווה אל-קאעידה לאורך השנים כחלק מובנה באסטרטגית הפעולה שלו - שיתוף פעולה עם ארגוני גג אזוריים שנכנסו מרצון תחת חסותו. יודגש כי ארגונים אלה, המזדהים עם תפישת עולמו של אל-קאעידה, זוכים בתמורה לפעילותם כחלק מהג'יהאד העולמי, בזכות לשאת את שם המותג "אל-קאעידה" בצירוף עם האזור בו הם פועלים, ויתכן אף לסיוע חומרי ולעתים אף מבצעי. עם זאת, שומרים ארגונים אלו על מידה רבה של אוטונומיה פיקודית ומבצעית. עם הבולטים שבין שותפיו הקרובים של אל-קאעידה נמנים ארגונים כדוגמת אל-קאעידה בחג'אז, האחראי ככל הנראה לניסיון הפיגוע במטוסי המטען - והמורכב מאיחוד בין הסניף הסעודי לבין הסניף התימני של אל-קאעידה; אל-קאעידה במגרב האיסלאמי, הפועל כאוסף של ארגונים סלאפים ג'יהאדיסטים מאלג'יריה, ממרוקו וממדינות אפריקניות כמו ניג'ר ומאוריטניה; ארגון אל-שבאב הסומאלי, שבהנהגתו שולבו כמה פעילים מבצעיים בכירים, שנשלחו ממפקדת אל-קאעדה המרכזית כדי לסייע לו בפעילותו נגד הכוחות הזרים האתיופיים והנוכחות של גורמים מערביים במדינה; וכמובן אל-קאעידה בעירק, אשר למרות הנסיגה המסתמנת בהישגיו בשנים האחרונות, מוכיח חדשות לבקרים את יכולתו להוציא לפועל פיגועי טרור רבי נפגעים במדינה זו. שיתוף פעולה זה עם איגודי ארגוני טרור באזורים שונים ברחבי העולם והעובדה כי חלקם אף פועל מחוץ לגבולות ארצו, מאפשר לאל-קאעידה לפצות על קשייו בזירת הלחימה המרכזית בה הוא מצוי תחת לחץ כבד - בפקיסטן ובאפגניסטן - ולנצל את פירות השקעתו בהכשרתם של פעילי טרור רבים במשך שנים. באמצעותם של אלה הוא פוגע ביריביו ומקדם את סדר היום הלוחמני הגלובאלי שלו גם ללא מעורבותו הישירה בפעילות זו.

כיום ברור לכל כי השמועות על היעלמו של אל-קאעידה והפיכתו לאייקון אמורפי וסמלי בלבד, וכי עיקר המאבק שנותר בטרור האיסלאמי הרדיקאלי מכוון נגד ה"ג'יהאד חסר ההנהגה", היו מוקדמות מדי. גם הטענות לפיהן בן-לאדן אינו מעורב כלל בניהול המאבק של ארגונו וכי יתכן שאינו בין החיים, נראות כיום חסרות בסיס מוצק. העובדה כי בעשרת החודשים הראשונים של 2010 פרסם בן-לאדן בקולו מספר חריג של שש קלטות שמע - בשונה מהעבר בו נהג להופיע גם בקלטות וידאו, יתכן כי בשל חששו מחשיפת פרטים על מקום הימצאו ו/או מחשיפת מצב בריאותי רעוע - מצביעה למצער על מעורבותו וערנותו האישית לתמונת המאבק בו מצוי ארגונו. ראוי להזכיר כי התרבות הארגונית של אל-קאעידה מחייבת אותו להזהיר מראש את יריביו מפני התקפה נגדם במידה ולא יחזרו בהם מדרכם הרעה. המסרים המאיימים שמשגר בן-לאדן בקלטות שפרסם עלולים להצביע גם הם על כוונות הארגון ויש להתייחס גם לכך בכובד ראש.

לנוכח כל אלה נראה, כי ההערות הסקפטיות שנשמעו כלפי פרסום אזהרות המסע בידי האמריקנים והתרדמה היחסית בה מצוי הציבור במערב לנוכח העובדה כי זמן רב לא בוצע פיגוע דרמטי רב נפגעים כפי שאירע במחצית הראשונה של שנות האלפיים, עשויות להוביל שוב ל"הפתעה צפויה" כאשר מאמצי הסיכול של גורמי הביטחון לא יספיקו ופיגוע רב נפגעים יתממש ויוכיח, כי המערכה נגד הטרור האיסלאמי הרדיקאלי מבית מדרשם של אל-קאעידה ותומכיו עדיין רחוקה מסיום וכי תמשיך בוודאי להיות אחד ממוקדי העיסוק המרכזיים של שרותי הביטחון והמודיעין במדינות רבות בעולם גם אחרי שיחלוף המועד המציין עשור לפיגועי ה-11 בספטמבר.