מתקפת הימין מחייבת התייצבות של המחנה הסוציאל-דמוקרטי

החלטת הימין בכנסת להקים ועדת חקירה נגד ארגוני השמאל - מזעזעת. גם החוקים הגזעניים שהעביר הימין - בעזרת חברים נכבדים מ"העבודה" ומ"קדימה" - מזעזעים. אך אין די בזעזוע. הסרטון שקרא לרצוח את המשנה לפרקליט המדינה, ונאום ההסתה החדש אמש (10.1.11) של שר החוצ-פה אביגדור ליברמן, ממחישים שלא מדובר בצעדים בודדים.

כמורה להיסטוריה ולאזרחות, אני כותב את המילים הבאות ביד כבדה: במדינת ישראל נושבת רוח פשיסטית. והמומנטום ברור. כל הצלחה של הימין מחזקת ומאיצה את המגמה. רק יודעי ח"ן בודדים בכנסת מכירים את תחמושת ההמשך שכבר הוכנסה לקנה:

• לעמותות של זכויות-האדם - ביטול הפטור ממס על תרומות;

• ביטול ההתקשרויות עם גופים ציבוריים - כמו ביטול ההרצאות של "האגודה לזכויות האזרח" בבתי-הספר, במשטרה ובבתי-הסוהר;

• ביטול הקצאת מתנדבי השירות האזרחי;

• הגבלת הגישה במוסדות ציבוריים לאתרי האינטרנט של העמותות - ו"הארץ" פרסם שבנתב"ג כבר נחסמה הגלישה לאתר "שלום עכשיו"! - ועוד ועוד;

• בתהליכי חקיקה שונים נמצאים חוקים ותקנות שימנעו כניסה לישראל למי שמקורב לארגוני השמאל;

• שלילת מעמד אזרחים זרים, כולל הנשואים לישראלים או הורים לישראלים וגירושם;

• צמצום דרסטי בזכויות עצורים ואסירים;

• הגדלה בולטת במספר הישראלים שמהם ניתן יהיה לשלול את האזרחות בשל הרשעות שונות;

• שלילת זכויות נוספות מחברי-כנסת;

• הרחבה ניכרת בפסילת רשימות לכנסת;

• מניעת כניסת ערבים ליישובים;

• הפסקת תמיכה במוסדות תרבות שמעלים חומר "שמאלני";

• והיד בהחלט עוד נטויה. ועוד לא הזכרתי את הסכנות הקיומיות שבהקפאת שיחות השלום, ובהגדלת מספר האזרחים הנדחפים אל מתחת לקו העוני.

זו מתקפה בחזית רחבה. רק חלק קטן ממנה מגיע לתקשורת. מדובר בעשרות מהלכים בכל ועדות הכנסת ומשרדי הממשלה. מובילים אותם אביגדור ליברמן, אליהו ישי, ולא פחות מהם שר המשפטים יעקב נאמן, שכל המהלכים הללו הם בצלמו ובדמותו - לא סתם התעקש ליברמן על מינויו. עשרות חברי-כנסת מתחרים ביניהם מי יגיש את ההצעה הכי אנטי-דמוקרטית, וכל הצעת חוק ברוח הזו, ותהיה הזויה ככל שתהיה - עוברת. וכמעט הכל בתמיכת חברים מקדימה, ובגיבוי חברים ממפלגת העבודה. בהצבעה על הקמת ועדת החקירה לארגוני זכויות האדם תמכו 3 מחברי קדימה בהצעה, 5 התנגדו, וכל השאר - 20 חברי-כנסת, כולל ציפי לבני ושאול מופז - פשוט נעלמו. כך היה גם עם מפלגת העבודה: רק 3 התנגדו, וכל השאר - 10 חברי-כנסת, כולל אהוד ברק - נעדרו.