האם בצלם דיבר אמת בפרשת הירי בניעלין?

ב-6 בינואר 2011 הוצגו בפני בית המשפט הצבאי המיוחד הדן בפרשת הירי בניעלין שתי חוות דעת המתייחסות לשאלת האותנטיות של קלטת הוידיאו, אשר שימשה הראיה המרכזית במשפט. הפיזיקאי, נחום שחף, טען בחוות דעת מנומקת כי קלטת הוידיאו נערכה, וכי נחתכו והושמטו ממנה קטעים, ואילו רפ"ק אלן צ'ייקובסקי, מומחה מטעם המז"פ טען לעומתו, כי הקלטת הינה מקורית ולא בוצעו בה עריכה או חיתוך. שלושת שופטי בית הדין הצבאי המיוחד, אל"ם יואל צור, המשמש אב בית הדין, אל"ם אורלי מרקמן ואל"ם רמי בן עמי, לא פסקו באותה ישיבה את עמדתם באשר לשתי חוות הדעת, וגזר הדין בפרשה אמור להינתן ב-27 לחודש זה.

דוברת בצלם מזדרזת להטיל דופי ברבים בפיזיקאי נחום שחף

עוד באותו יום (6.1.11), שעות ספורות לאחר סיום הדיון בבית המשפט, מיהרה דוברת בצלם, שרית מיכאלי, להפיץ הודעה לאמצעי התקשורת בשם ארגון בצלם, ובה נאמר בין היתר:

"בתגובה למתן חוות הדעת, אמרו בבצלם: המומחה מספר אחת לנושא של משטרת ישראל פסל מכל וכול את הטענות המופרכות שהופנו נגד בצלם ואישר את מה שאמרנו כל העת: קלטת הירי בניעלין אותנטית, ולא נערכה בה מניפולציה. מסע הכפשה שקרי ומאורגן נגדנו נחל היום מפלה, והאמת יצאה לאור".

יש לציין, כי דוברת בצלם נכחה בישיבה בבית המשפט ושמעה את עדויותיהם של שחף וצ'ייקובסקי והיא ידעה, כי בית המשפט לא קבע לפי שעה כל עמדה בסוגיה. למרות זאת, מיהרה דוברת בצלם בהודעתה לקבוע נחרצות כי "האמת יצאה לאור", כי טענותיו של שחף "מופרכות" ובמשתמע כי חוות דעתו של שחף ניתנה במסגרת "מסע הכפשה שקרי ומאורגן" נגד בצלם.

טענותיה של דוברת בצלם, שהופצו בהודעה לאמצעי התקשורת, חמורות במיוחד, שכן הן מטילות דופי במקצועיותו של הפיזיקאי נחום שחף, ויתר על כן הן מוציאות דיבתו של שחף רעה בכך שהדוברת מייחסת לו במשתמע כוונת זדון במסירת חוות דעת שקרית לבית המשפט על-מנת להכפיש את שמו ותדמיתו של בצלם.

האם יש בסיס לטענותיה של דוברת בצלם?

הדיון בסוגית קלטת הוידיאו מתקיים בשטח מקצועי ואינו נהיר להדיוטות שאינם מומחים לתחום הוידיאו, עיבוד גרפי, גיאומטריה ופיזיקה. עם זאת, ניתן לבחון את מהימנות טענותיה של דוברת בצלם גם מבלי להידרש לשאלות המורכבות להן נדרשו המומחים החלוקים בעמדתם. לעניין זה ראוי לציין, כי:

א. השופטים טרם הכריעו אם הם מקבלים את חוות הדעת של שחף או צ'ייקובסקי, ולכן הטענה ש"האמת יצאה לאור" הינה למצער פזיזה ובלתי מדויקת.

ב. השופטים לא קבעו בישיבת בית המשפט המדוברת, שחוות הדעת של שחף הינה "מופרכת" או "שקרית", כפי שטוענת דוברת בצלם שכאמור נכחה בישיבה.

ג. מומחה המז"פ לא ראה אלא רק חלק (!) מחוות הדעת של שחף ולא את כולה. בעדותו בבית המשפט סיפר צ'ייקובסקי, כי היה לפניו רק את "החלק עם המסקנות" וללא המצגת שצורפה לחוות הדעת, ובה הוצגו טיעוניו של שחף לגבי עיבוד התמונות, צילום מזוויות שונות, ניתוח הזירה ועוד. הסתבר מעדותו, כי הוא ביקש מהפרקליטות את חוות הדעת המלאה של שחף, אך לא קיבל אותה, ויתר על כן נציג מז"פ אמר שעשוי להיות יתרון בכך שהוא לא קיבל את חוות הדעת של שחף בטיעון ש"תמיד בן אדם מושפע". עדותו של צ'ייקובסקי מעוררת שאלות כבדות הן על התנהגות הפרקליטות שלא העבירה את חוות הדעת המלאה של שחף למרות הבקשה שהופנתה אליה והן על גישתו של צ'ייקובסקי שלא ראה לנכון להשיב בחוות דעתו לכל מסכת טיעוניו של שחף המפורטים בחוות דעתו. לדוגמה, צ'ייקובסקי לא התייחס כלל למסקנה המחקרית של שחף, לפיה הצילומים נעשו ממספר בתים, ומכאן היסוד לטענתו בדבר עריכה אפשרית של הקלטת.

ד. מומחה המז"פ אמר בראיון ל-ynet ב-2005, כי "בעידן של צילום דיגיטלי, קל מאד לזייף תצלומים וכל ילד שמכיר פוטושופ יכול להעלים פרטים, לשנות צבעוניות ולבצע ריטושים. בדיוק מסיבה זו, אחד הכללים שאימצנו לעצמנו הוא להעמיד 'מאחורי' כל תצלום גם את הצלם שיסביר בדיוק מה הוא צילם, איך ומדוע". בחוות הדעת שהוא הגיש לבית המשפט לא התייחס מומחה המז"פ לדבריה של הצלמת, סלאם עמירה כנעאן, הנשמעים בקלטת, ולפיהם היא צילמה את המג"ד מכה את החייל והסתירה בין אמירה זו לעובדה שקטע זה אינו נמצא בקלטת. מעבר לכך, האם דבריה של הצלמת גם הם הופכים ל"מופרכים" ו"שקריים", לשיטתה של דוברת בצלם, ואינם צריכים לעורר חשד סביר שמא מישהו חתך קטע בקלטת, אשר תומך בגרסתו של המג"ד, ולפיה הוא לא פקד על החייל לירות בעצור הפלשתיני?

ה. מומחה המז"פ התעלם בחוות דעתו הכתובה גם מגרסת הצלמת בבית המשפט, ולפיה המצלמה נפלה מידה על הרצפה, והסתירה בין גרסה זו לבין סרטון הוידיאו. מיד לאחר הירי זזה המצלמה והתמונה האחרונה המטושטשת הנראית הינה של עץ האקליפטוס מול חלון הבית. לא נמצאו פריימים המתעדים את הנפילה מגובה החלון עד לרצפה, וכן לא נשמע קול החבטה ברצפה טרם נסגרה המצלמה, כפי שהיה צריך להתרחש על-פי עדות הצלמת. בניגוד לנחום שחף שהתייחס לסוגיה זו ולמשמעויותיה, מומחה המז"פ לא הסביר בחוות דעתו אם גרסת הצלמת מהימנה לאור סרטון הוידיאו שבדק ולא חיווה דעתו לגבי נסיבות הפסקת הצילום וההשלכות האפשריות של עניין זה באשר לשאלת האותנטיות של הקלטת.

מתי וכיצד נמסרה הקלטת לארגון בצלם?

בהודעה רשמית (20.7.08), בה נמסר לראשונה על הקלטת המתעדת את הירי בניעלין, פרט ארגון בצלם בשורה אחת את נסיבות מסירת הקלטת, כמובא להלן: "את הסרטון צילמה נערה פלשתינית תושבת נעלין, מחלון ביתה בכפר, והוא נמסר לבצלם הבוקר". בצלם נמנע מלפרט את שם/ שמות האנשים שמסר/ו את הקלטת, והוא נמנע מלהשיב לשאילתה שנשלחה אליו בעניין זה. לגרסת בצלם, הקלטת הועברה לארגון לראשונה ביום ראשון ה-20 ביולי 2008 בשעות הבוקר.

רכז התחקירים של בצלם, נג'יב אבו רקיה, טען בראיון לערוץ 1, באותו יום ממש של פרסום ההודעה הראשונה של בצלם (20.7.08), כי "אנו [בארגון בצלם] ידענו עכשיו על קיומו של הסרט" וכי "זה אדם פרטי שצילם את האירוע והוא התקשר עם בצלם אם כי באיחור מסוים וסיפר לנו". ואולם, גרסה זו עומדת בסתירה לעדותה של הצלמת עצמה בבית המשפט, לפיה היא העבירה את הקלטת לפעילה שבדית שמסרה אותה לארגון בצלם.

יתר על כן, גרסת הפעילה השבדית (קמילה) והפעיל הקנדי (ויקטור) שנפגשו (18.7.08) עם הצלמת הפלשתינית סותרת את גרסת בצלם, הן בשאלת זהות הגורם שיצר קשר לראשונה עם בצלם בנושא ומסר את הקלטת והן בשאלת המועד של מסירת הקלטת. הקלטת נמסרה להם ע"י הצלמת והועברה דרכם לתחקירן בצלם ברמאללה, שהינו איאד חדאד, כבר ביום שישי ה-18 ביולי 2008 (לא ידועה שעת המסירה), הווה אומר: כיומיים לפני המועד בו בצלם טען, כי קיבל לראשונה את הקלטת. הדברים נמסרו בכתבה בעיתון הארץ, שהתבססה על שיחה עם שני הפעילים ימים ספורים בלבד לאחר פרסום הקלטת באמצעי התקשורת.

בצלם, אף שנשאל בעניין זה, נמנע מלהשיב ולספק הסבר לסתירה הקיימת לגבי מועד מסירת הקלטת לראשונה לידי נציג של הארגון. בצלם גם לא סיפק הסבר בנוגע לקורותיה של הקלטת במהלך ה-18-19 ביולי עד להודעה על קיומה של הקלטת ב-20 ביולי בשעות הצהריים. יש לציין, כי בקלטת נשמעת, זמן קצר מאוד לפני הירי, השאלה: "מדוע מצלמים מכאן?" ומיד לאחר מכן התשובה: "כך רוצה איאד שייעשה". בשיחה לא זוהה "איאד" בשם משפחתו. שמו של תחקירן בצלם בגזרת רמאללה, הכוללת את ניעלין, הינו כאמור איאד חדאד, אשר מטפל גם בנושא תיעוד פעילות צה"ל באמצעות המצלמות שמחלק בצלם לפלשתינים.

לא ידוע אם "איאד" הוא אכן איאד חדאד מארגון בצלם, ואולם מכל מקום עולה, כי היה אדם מסוים בשם איאד שהנחה לצלם את עמדת צה"ל בכניסה לניעלין, מקום התרחשות אירוע הירי, ולא ניתן להוציא מכלל אפשרות שהוא הנחה משפחות נוספות באזור זה לתעד בוידיאו את פעילות צה"ל באותו אזור. לסוגיה זו נודעת חשיבות, שכן על-פי ניתוח גיאומטרי של זוויות הצילום בקלטת הסיק הפיזיקאי נחום שחף, כי קטעי הוידיאו השונים המרכיבים את הקלטת השלמה צולמו משלושה מקומות שונים, וגם על בסיס זה טען שהקלטת נערכה.

מומחה וידיאו מערער על מקצועיותו של מומחה המז"פ אלן צ'ייקובסקי בפרשת זדורוב

דורון בלדינגר, מהנדס ומומחה לוידיאו סאונד, מתח ביקורת נוקבת על חוות הדעת שהגיש רפ"ק אלן צ'ייקובסקי, ראש תחום ראיה דיגיטלית במחלקה לזיהוי פלילי במשפטו של רומן זדורוב. צ'ייקובסקי הגן בחוות דעתו על אותנטיות קלטות הוידיאו שתיעדו את חקירתיו של זדורוב ואת שחזור הרצח. רפ"ק צ'ייקובסקי טען כי השתקות הסאונד הרבות נבעו מהחלפות של קלטות שמע ומתקלות טכניות סבירות.

בראיון ל-News1 אומר המהנדס דורון בלדינגר, כי כפי שעולה מבדיקותיו אותן הוכיח בחוות דעתו ובעדותו במשפט, התנהלות המשטרה בחקירות הינה בעייתית ביותר שלא להשתמש במילים קשות יותר. תיעוד החקירות התבצע מראש על קלטות וידאו VHS אנלוגיות שהינן מדיות הניתנות לעריכה, מחיקה ושנוי.

המומחה בלדינגר קובע בצורה נחרצת שקלטות החקירה של זדורוב טופלו, ע"י השתקות סאונד והפסקות וידאו וכמו-כן, שקטעים שלמים של חקירות מסוימות נעלמו. עוד קובע דורון בלדינגר, שכל שיטת הקלטות החקירה כפי שעלה במשפט זדורוב ע"י אנשים טכניים של המשטרה, שגויה מיסודה, שכן לא יתכן שהסאונד בקלטות הוידאו יעבור במהלך ההקלטה דרך טייפים של אודיו ואז יטענו בשלב מאוחר יותר כי הפסקות הקול בהקלטות הוידאו נבעו כביכול מהחלפת קלטות שמע. אם רוצים להקליט קלטות שמע, אין שום בעיה
לבצע זאת בחיבור מקביל, טען.

מעבר לכך הוכיח שטענה זו לא רלוונטית מאחר שכמות הפסקות הסאונד, כמו גם התזמונים שלהן, אינן תאמו כלל את טענותיהם של המשטרה והפרקליטות ואינן תואמות להסברים המופרחים שלהם לגבי שיטות ההקלטה והתקלות הטכניות האפשריות.

המומחה בלדינגר הוסיף, כי צ'יי'קובסקי שגה קשות כאשר טען להצדקת חוסר התאימות בזמני חקירות בגלל שעון שאינו מכוייל לשעה הנכונה מסיבות טכניות, כך טען מומחה התביעה צ'ייקובסקי בחוות דעתו, "במצב שבו שעון הוידיאו מנותק מהחשמל למשך תקופה
והסוללה הפנימית אם קיימת התרוקנה, השעון הפנימי לא ימשיך לתפקד ולספור זמן, וכתוצאה מכך, בזמן הדלקת המכשיר, יורה תאריך ושעה לא מעודכנים".

המומחה בלדינגר טוען מנגד: "במכשיר וידאו, שסוללת הגיבוי הפנימית שלו התרוקנה, כאשר הוא מנותק מהחשמל השעון הפנימי, לא רק שיפסיק לתפקד ולספור זמן, אלא שהוא גם יתאפס (!), וכאשר השעון מתאפס זה אומר שהוא חוזר לתאריך 01.01 של שנת הייצור שלו ולשעה 00:00:00." את זה לא טרח לרשום צ'יי'קובסקי במסמך ההזמה שלו, ציין בלדינגר.

יש לציין, כי בעקבות ממצאים נוספים בדבר זיוף לכאורה של עקבות נעליו של זדורוב על מכנסי המנוחה שבוצע ע"י מומחה משטרה רפ"ק ירון שור, החליטו דורון בלדינגר וחברו סדובסקי להגיש תלונה במח"ש, במקביל החלו לבדוק חומרי חקירה רבים שהיו בתיק הרצח של תאיר ראדה ז"ל. במהלך שנה וחצי, הקריבו את מירב זמנם, מרצם וממונם על-מנת להרכיב את חלקי הפאזל ולהוכיח את הממצאים שאספו ובדקו בקפדנות רבה, אותם ריכזו לסרט של שעה וחצי, שערך דורון בלדינגר באולפן הוידאו שלו.

לאחרונה, קטעים רבים מהסרט "לתפור חף מפשע" שודרו בהרחבה בשתי תוכניות של מבט שני בערוץ הראשון והם מטילים ספק בשאלת הרשעתו של זדורוב. במבט שני הוצגו שאלות רבות בדבר התנהלות המשטרה, הפרקליטות ומערכת המשפט בישראל. בקרוב יוגשו עתירות לבג"צ בנושא ממצאים אלו וכל זאת במקביל להליך הערעור על ההרשעה בבית המשפט העליון.

בצלם מסרב להשיב לשאילתה בנושא

ב-9 בינואר הופנתה השאילתה הבאה לדוברת בצלם, שרית מיכאלי, ולמנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, הכוללת בין היתר את השאלות הבאות:

מדוע בצלם קובע שהטענות "מופרכות" וש"האמת יצאה לאור" בעוד בפני בית המשפט הוצגו שתי חוות דעת סותרות ובית המשפט טרם הכריע בסוגיה זו?

כיצד מסביר ארגון בצלם את הסתירה בין דבריה של הצלמת הנשמעים בקלטת עצמה ולפיהם היא תיעדה את המג"ד מכה את החייל לבין העובדה שקטע זה אינו מופיע בקלטת שמסר בצלם למצ"ח ובקלטת שהעבירה הצלמת לבית המשפט?

כיצד מסביר בצלם את הסתירה בדברי הצלמת בקלטת הוידיאו לפיהם היא "כיבתה" את המצלמה לבין גרסאותיה המאוחרות, כולל בבית המשפט, לפיהן המצלמה נשמטה מידיה ונפלה על הרצפה?

כיצד מסביר ארגון בצלם את הסתירה הקיימת בין טענת רכז התחקירים של הארגון, נג'יב אבו רקיה, שטען בראיון לערוץ 1 ביום פרסום הקלטת, כי "אנו ידענו עכשיו על קיומו של הסרט" וכי "זה אדם פרטי שצילם את האירוע והוא התקשר עם בצלם אם כי באיחור מסוים וסיפר לנו", לעומת טענת הצלמת, כי היא העבירה את הקלטת לפעילה שבדית שמסרה אותה לארגון בצלם?

כיצד מסביר את ארגון בצלם את הסתירה בין הודעתו הרשמית מיום 20 ביולי 2008 (יום פרסום סרטון הוידיאו) ולפיה "את הסרטון צילמה נערה פלשתינית תושבת נעלין, מחלון ביתה בכפר, והוא נמסר לבצלם הבוקר" לבין טענת הפעילים הזרים שמסרו את הקלטת, ולפיה הקלטת נמסרה לארגון בצלם כבר ביום שישי ה-18 ביולי 2008, כלומר יומיים לפני הפצת הסרטון לאמצעי התקשורת ע"י ארגון בצלם?

ארגון בצלם בחר שלא להשיב לשאילתה זו וטעמיו עימו. זכות התגובה שמורה ותישמר לארגון בצלם.