עיתון הארץ - לא על חשבוני!

עיתון הארץ הוא פמפלט שמאלני קיצוני, מוּטֶה להחריד וקרוב בשיטותיו ליצרני ה"פאשקעווילים" במגזר החרדי. מותר לו. זכותו. אני רק לא מבין מדוע הציבור בישראל, שרובו אינו צורך את הארץ, חייב לממן אותו. יתכבד נא המו"ל, מר עמוס שוקן, ויממן מכיסו הפרטי ומכיס שותפו הגרמני את הדבר הזה. כמה זמן עוד אפשר להאכיל את הפה הזה שמשיב לנו נשיכות? נכון מאוד מבחינה עסקית עושה המו"ל כשהוא מעמיד את בית הדפוס שלו לעיתונים "ישראל היום", "הצופה" והעיתונים הימניים "בשבע" ו"מקור ראשון", הרי המנויים בהארץ אינם מספיקים לכלכל את העיתון ועוד להניב רווחים. שלא ייקח מצרורנו הנקוב בעבור דבר שאין לנו חפץ בו.

הארץ הוא עיתון פרטי שאינו מקובל על רוב העם, בלשון המעטה, והעם אינו חייב לשלם את משכורותיהם של בעלי דעות קיצוניות המזיקות לו בארץ ובעולם. יש אפוא לשנס מותניים ולצאת במאבק לא פשוט בדרישה למנוע מודעות פרסום בעיתון הארץ ממשרדים ממשלתיים, חברות ציבוריות, בתי המשפט, עיריות ומועצות מקומיות. כל אלה שייכים לעם ישראל בכללו שרובו, כאמור, אינו מסכים עם דרכו הנלוזה של כתב הפלסתר היומיומי הזה בארצנו. חופש הביטוי המוחלט של עיתון הארץ יישמר, ועל-אף התנגדותנו הנחרצת לתכניו של העיתון הזה, נלחֵם על זכותו להתקיים בתנאי פשוט וברור שזה יהיה על חשבון בעליו.

להמחשת הטיעון שלי הנה דוגמה אחת מני רבות לטמטום חושים של לקוח מפרסם בעיתון הארץ, שהוא המדינה הקטנה שלנו באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ). בשנה האחרונה השיקה הלשכה מסע יחסי ציבור בשם "מסבירים ישראל" במטרה להקטין את הנזקים התדמיתיים של מדינת-ישראל, שעיתון הארץ מטפח הן במישרין והן בעקיפין. לשכת הפרסום הממשלתית היא לקוח גדול ומבוקש מאוד והיה ראוי לעיתון החפץ ביקרה לנהוג בה במידת נימוס מינימלית. ולא היא:

"קל לגחך על 'מסבירים ישראל', הקמפיין של משרד ההסברה והתפוצות, שנועד לתת לישראלים 'שנמאס להם לראות איך מציגים אותנו בעולם' את הכלים 'לשנות את התמונה'. הצגת הסטריאוטיפים של הגמל והמנגל, והפירוט הטרחני של הישגים טריוויאליים, נראים כשידור חוזר של מערכונים משנות ה-60, ולא כמסע יחסי ציבור מהמאה ה-21. אבל יותר משהקמפיין החדש מגוחך, הוא מטריד. 'מסבירים ישראל' חושף את השקפת עולמה של ממשלת נתניהו: צדקנות ללא גבול, איבת נצח עם העולם הערבי והמוסלמי, תפישת הפלשתינים כפולשים ומסיתים, ומחויבות לפיתוח ההתנחלויות. אסור לראות בו רק גימיק, או ניסיון להצדקת קיומו המיותר של משרד ההסברה. כך הממשלה רוצה שאזרחיה יבינו את מדינתם ויציגו אותה בעולם" (הארץ, מאמר מערכת - 28.2.10).

מותר לעיתון להביע את השקפות בעליו, "לגחך" על מדיניות הממשלה ואפילו לעשות מלקוחותיו המקיימים אותו חוכא ואיטלולא. הטיפשים הם הלקוחות שמסכימים מזה שנים רבות לפרנס את מעליביהם, ואנחנו מסרבים להמשיך ולהיות הלקוחות הטיפשים. די! לא עוד! שילמנו מספיק. עיתון הארץ שייך למשפחה אמידה והיא חייבת להבין שיש מחיר להבעת דעה ואת המחיר ישלמו רק בעליה ותומכיה. לא חברת החשמל ולא בזק ולא רכבת ישראל ולא משרדי הממשלה. ביום שהעיתון הזה יפתח את שורותיו להבעת דעות מגוונות ויוכיח פלורליזם, נשקול מחדש.