לקיים שימוע פומבי ולא פוליטי

מאידך-גיסא צצה לה במפתיע מועמדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז שתויג כשופט המזרחי החסר. גם כאן יש בעיה מסוימת. על-פי כמה פרסומים שקראתי בעבר, דעותיו הפוליטיות של מזוז הן משהו בין מרצ לחד"ש. בעבר הוא גם גילה אהדה לסרבנות שירות סלקטיבית על-רקע אידיאולוגי (כמו לא לשרת בשטחים וכיו"ב) והימין חושד מאוד במועמדותו.

איני יודע אם החשדות ביחס למני מזוז מבוססים. בכל זאת, מגורים בשכונת בית הכרם האמידה אין דינם כמגורים ברחביה, או בהתנחלות בגוש עציון. רובנו לא היה מעוניין שיתמנה לבית המשפט העליון שופט שדעותיו הן פוסט-ציוניות, או אפילו אנטי-ציוניות מובהקות, למרות שלשונות רעות טוענות שאם יתויג המועמד כציוני סיכוייו לבחירה ייפגעו. היו למזוז כמה תקלות חמורות בעת כהונתו בצד הישגים שאין להכחישם, אבל סוגיית עמדותיו בנושאים לאומיים חייבת להתברר לפני המינוי.

היום קיים חשש חמור מהשתלטות נוספת של השמאל על-ידי מינוי שני נציגים ממחנה השמאל הרדיקלי על-ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לוועדה לבחירת שופטים. מועצה זו אינה משקפת בכלל את דעתם של עורכי הדין בנושא, מאחר שרק 28 מתוך 48 נציגיה נבחרים בבחירות יחסיות. יש לציין כי שאלת החברות בוועדה אינה מהווה בבחירות נושא לדיון כלשהו ואין כל קשר בין הקואליציות המשונות שבמועצה לבין דעותיהם של עורכי הדין, שברובם המכריע כלל לא טורחים להצביע בבחירות.

בחירתם של נציגי השמאל, יחד עם הבלוק השיפוטי בוועדה, די בה להבטיח שכל שופט שייבחר לעליון יימנה על המחנה הנאור הנכון, או לכל היותר תושג פשרה שתבטיח בעצם את אותו הדבר. אם השמאל הצליח לטרפד את מינוי נעם סולברג ואת מינוי קודמיו שתויגו כימניים, הוא יצליח לטרפד כל אחד. בעיית העומס בבית המשפט העליון מטרידה אולי את שר המשפטים ואת ציבור המתדיינים, אבל לא אף אחד אחר. התיקים חיכו שנתיים? שיחכו ארבע שנים, מה בוער?

לנוכח השפעתו המופלגת של השמאל בוועדה לבחירת שופטים, העולה בהרבה על השפעתו בציבוריות הישראלית בה הוא מהווה מיעוט קטן, יש לקדם את הצעת חוק השימוע לפני בחירת כל שופט נוסף לעליון. מוסכם שאין לקיים שימוע בכנסת, אבל חייב להתקיים שימוע פומבי לכל אחד מהמועמדים וחייב להיות ברור אם מועמדים אלו נמנים על המחנה הציוני. לא די בשימוע המתקיים היום ואין די בפרסום פרוטוקולים. יש גם לאפשר לציבור להציג למועמדים שאלות באמצעות חברי הוועדה.

אנו חייבים לדעת אם המידע שנמסר על דעותיו הפוליטיות של מני מזוז הוא נכון. אנו חייבים לברר שהשופטים האחרים אינם אנשי שמאל קיצוני בתחפושת, וחשוב יותר לדעת את עמדות השופטים ביחס לשורה של נושאים כמו האקטיביזם השיפוטי, מעמדו של בית המשפט העליון כבית משפט חוקתי ותפקידו של בית המשפט בעיצוב סדר היום החברתי. אסור לנו יותר לקנות חתול בשק. גם אם ניאלץ להמתין מספר חודשים עד לסיום השימוע הפומבי - הפסדה של ההמתנה יתאזן על-ידי בחירה של מועמדים שיהיו מקובלים על כלל הציבור ובכך נבטיח את מעמדו ויוקרתו של בית המשפט העליון.