העולם המכוער שאנחנו רואים בטלוויזיה כהצגה יומית והצגת ערב, היה תמיד עולם מכוער. שום דבר חדש לא הומצא לאחרונה; לא הרשעות, לא תאוות הכוח, לא תאוות הבצע, לא שנאה, קנאה, תאווה, לא שקר, רצח וחוסר המצפון בשירות רדיפת השלטון.
העולם היה יפה רק בששת ימי הבריאה, כאשר כל יום נולד עוד דבר חדש, יפה ומופלא, שלא היה מעולם: שמיים וים, רוח ושמש, ירח ועצים, פרחים ופירות נפלאים, נהרות וחיות, עופות ודגי הים, וגם איש אחד ואישה אחת. אחר-כך התחיל להיות מכוער. נחש... תפוח... שקרים ראשונים... רוצים? תקראו את ספר בראשית ואחר-כך עוד ספרי היסטוריה של כל השבטים, העמים, האימפריות, הדתות וכולי.
כבר שנה ויותר, רואים את הטבח בסוריה, כל בני האדם שיש להם טלוויזיה בבתים, בחמש יבשות תבל, רואים זאת ערב-ערב. מצקצקים בלשון או תוהים "איפה זה סוריה?", לא יודעים בדיוק... שם... במידל איסט, שם, במקום שאפשר להרוג בלי הגבלה, על-יד לוב, סודן, תימן, אריתריאה, לבנון, עירק, עזה, מנהטן, בבניינים הכי גבוהים בעיר שאינם עוד, בכל עיר, כמעט, שם מתפוצצים בני אדם בתחנות רכבת, בבתי ספר, במועדון לילה, בקניון ובאוטובוס.
את הטבח היומי בסוריה, שהגיע לסך 12,000 נרצחים, מבצע ה"אבא" של הסורים, אסד הצעיר, אב לילדים צעירים ונשוי צעיר יחסית.
בשאר אסד, בן חאפז אסד, ימשיך ויהרוג את רוב בני עמו - אם זה יעזור לו להישאר בשלטון. למה שלא יישאר בשלטון? בערך הכל מסתדר לו. הוא יושב חזק, תמיד יש לו חברים שתומכים בו בסין, ברוסיה ובעיקר בטהרן. למה שידאג? הוא מצליח להרוג. הוא גבר, גם אללה הוא אכבר. אין בעיות. יש כאלה שמאיימים עליו... אלה מהמערב. מצחיקים אותו, הוא טוב בלהרוג, טוב בלשקר וכאמור יש לו "חברים" והוא יושב לו בארמון, אוכל, שותה ומבלה, סופר את המתים, מנפח לעצמו את האגו. נכון לעכשיו, אין שום סיכוי לשינוי.
|
|
|
|
|
|
| כולם יודעים את האמת, אף אחד לא מאמין לאירנים שיפסיקו להעשיר אורניום לפצצות גרעין, כולם ממשיכים בהעמדת הפנים, ועידות וועדות, כינוסים ופרכוסים, תחמנויות ומשחקי מילים, כולם משקרים את כולם | |
|
|
|
כך גם באירן. מדינה שלמה קיימת לשם יצירת אורניום למטרות כוח. יש הרבה כסף, הרבה "חברים". אירן מדינה עם הרבה נפט, מדענים ומנהיגים עקשנים, תאבי שלטון וכסף. שום דבר לא מפחיד אותם. אללה הוא אכבר ואמריקה...קטנה עליהם. הם ממשיכים ועובדים על כולם בעיניים. "כולם" יודעים את האמת, אף אחד לא מאמין לאירנים שיפסיקו להעשיר אורניום לפצצות גרעין, כולם ממשיכים בהעמדת הפנים, ועידות וועדות, כינוסים ופרכוסים, תחמנויות ומשחקי מילים, כולם משקרים את כולם.
ברק אובמה, שבעצם תמיד העריץ את העולם הערבי למרות שחיסל את אוסמה בן-לאדן, ממשיך לשחק את המשחק העולמי עם האירנים, כאילו הוא מאמין להם. משחק מסוכן מאוד, אבל אובמה, לפני בחירות, חייב לשחק כך, כדי ליצור מראית עין ותחושת עולם רגוע. לא מלחמה ולא איומים. עולם שקט ויציב טוב לבחירות לנשיאות. אולי יבחרו שוב באובמה. פוליטיקאי - כמו כל פוליטיקאי מהסוג החדש, ותאב שלטון מהסוג הקלאסי - ידרוך על גוויית אימו למען הכיסא בבית הלבן. הו, הכיסא הגדול בחדר הסגלגל, המיטה הנוחה, הכבוד שאין דוגמתו בעולם הכי מפתה והכי זוהר. עברו ימי צ'רצ'יל ולא יעזור לנו להזכיר אותו מדי פעם כדוגמה למנהיג "אמיתי". אין יותר מנהיגים אמיתיים, יש רק אינטרסנטים תאבי-כיסאות.
|
|
|
|
|
 אובמה. אכזבה בצידו [צילום: AP]
|
בין ברק אובמה, שהתחיל כאידיאליסט והמשיך כתאב שלטון רגיל, ללא ייחוד, מלבד צבע עורו; בין בשאר אסד, רוצח עמו; בין עלי חמינאי ומחמוד אחמדינג'אד, שמרגישים כמלכי העולם כולו, העולם מכוער מתמיד. עולם מסוכן, מלא תחבולות שקופות, שקרים הנראים לעין, צביעות והעמדת פנים, הכל מותר כדי להחזיק בשלטון.
בעולם בו שליטים חוקיים ובלתי חוקיים עפים מן ההיסטוריה כמו טילים בלתי נראים, עולם שבו ראשים נערפים, כסף ענקי הופך לפרוטות שחוקות, עניים מתרבים ועשירים מתעשרים בלי הכרה - אנחנו החיילים האילמים חסרי הפנים והדעה, רואים כי החבורה שלעיל מנסה בכוח התאווה הבלתי מרוסנת להמשיך בשיטות הישנות של "הישארות לנצח על כס השלטון" בכל אמצעי ובכל עוצמת הרשע הגואה מיום ליום.
בעולם מכוער, גם אם נצעק, אסד ימשיך לטבוח ואירן תמשיך לייצר אורניום לפצצה... ואנחנו נמשיך להתגעגע, לימים הראשונים, היפים, שלא ישובו עוד, של בריאת העולם.
|
|
תפוס כינוי יחודי
המציאות ערב המלחמה מחייבת בראש ובראשונה הקמתה של ממשלה חדשה - ממשלת חירום - עוד השבוע, ללא מריחת זמן וללא התנהגות של "עסקים כרגיל" 
