מערכת הבריאות בישראל - לאן?

לאחרונה התבשרנו כי מערכת הבריאות בישראל היא מהמתקדמות בעולם; מערכת שירותי הבריאות בישראל עומדת בשורה אחת עם המתוקנות במדינות העולם, ובמספר תחומים אף יש לישראל הישגי שיא. רמת שירותי הבריאות מתבטאת בהוצאה לאומית לבריאות (כ-8.5% מן התוצר המקומי הגולמי), הדומה לשיעור הנהוג במדינות אירופה המפותחות. מחקר משווה שערך ארגון הבריאות העולמי מיצב את ישראל מעל לממוצע מדינות ה- OECD הן בהישגים והן ביעילות.

הודעות כגון אלו רק מדגישות את הקיטוב שבין 'האפשרי' לבין 'המציאות העגומה' שבה מתדרדרת מערכת הבריאות בישראל. במילים אחרות; איכות וקידמה קיימות בבסיס הרפואה בישראל, אולם מנגד המציאות טופחת על פנינו, הן מבחינת תנאי העסקתם של הצוותים הרפואיים והן כנגזרת מכך - העומס על המערכת והצפיפות במחלקות בתי החולים המערימים קשיים ופוגמים לעיתים באיכות השירות הרפואי הניתן לציבור המטופלים.

כבר ברשימה שפרסמתי מתחילת אוגוסט 2012 התרעתי בדבר הסכנה הנשקפת למערכת הבריאות ולציבור בכלל זאת בישראל; ולאור הגזירות האחרונות ואלו שרובצות לפתחנו, סבורני שאצטרך לעניין זה ביתר שאת ולומר בפירוש: מערכת הבריאות בישראל בקריסה!

אסור לעצום עיניים

על-רקע המשבר החמור בו מצויים בתי החולים בישראל והצורך הדחוף בתוספת תקנים אשר נשארו כמעט ללא שינוי ב-30 השנים האחרונות חובה להגדיל את התקציב, כדי שלא נדרדר למצב שהשלכותיו תהיינה הרות אסון לחברה הישראלית.
תפיסת האוצר כי אין מחסור ברופאים במדינה הינה מוטעית ומטעה; זאת ועוד, המחסור ברופאים מותנה גם במחסור במיטות אשפוז. בדיוני התקציב הנערכים בימים אלו חובה להגדיל את מסגרת התקציב על-מנת לאפשר תוספת מיטות אשפוז, תשתיות ותקני רופאים. התנהגות של 'עצימת עיניים' כמוה כמחדל חמור, ואיני בחזקת נביא זעם המתנבא פסימית אלא במציאות היומיומית עסקינן.

תמונה קודרת של מערכת הבריאות בישראל עולה גם מדוח של מדינות ה-OECD שפורסם לאחרונה והמציג נתונים קשים, מהם עולה כי הצפיפות בבתי החולים בישראל היא הגבוהה ביותר מבין חברות הארגון, שיעור מיטות האשפוז נמוך כמעט במחצית מהממוצע במדינות, ההוצאה הלאומית לבריאות וגם שיעור האחיות נמוכים משמעותית בהשוואה למדינות החברות. נתוני הדוח מצביעים על העומס הגדול הקיים כיום על התשתיות במערכת הבריאות בישראל; שיעור המימון הציבורי הנמוך יחסית מחזק את הטיעון בדבר הצורך בתוספת משאבים למערכת הבריאות הציבורית. תוספת שכזו חיונית ביותר לשימור איכות שירותי הרפואה והגברת השוויוניות במערכת הבריאות.

לדעתי המציאות מחייבת נקיטת מספר מהלכים 'אמיצים' על-מנת להבריא את מערכת הבריאות בישראל ולהתאימה לפוטנציאל הטמון ביכולות הגלומות בה. על האוצר להשתחרר מנוסחאות יבשות בדבר קיצוצים בתקציבי בתי החולים ודווקא להגדילם; בכך תוכל המערכת להגדיל את מספר התקנים, מיטות האשפוז, איכות השירות ובסופו של יום - שיפור ברווחת ציבור המטופלים.

אני קורא מכאן לכלל חברי הכנסת מכל סיעות הבית לפעול יחדיו אל מול האוצר על-מנת לתקן ולהוסיף את הנדרש כבר בדיוני תקציבי מערכת הבריאות. ההשלכות אינן רק בעתות שלום אלא עלולות להוות עקב אכילס בעת מתקפה על העורף במדינת ישראל ויפה שעה אחת קודם.

שיפור תנאי העסקת רופאי בתי החולים, תגמול הולם לעמלם ומעמדם ושימת דגש על רווחתם של הרופאים המתמחים והמומחים לרבות הצוות הסיעודי. כל זאת ועוד עשויים להציל את מערכת הבריאות הקורסת ולשקמה באופן שהתועלת לכלל אזרחי המדינה תשתלם ביחס לעלויות הנדרשות כעת באופן דחוף.