האמריקנים מצפים למדיניות פרו-ישראלית יותר

ערב ביקור הנשיא אובמה בישראל, הבוחר האמריקני מודאג מיחס נשיאו לישראל, כפי שדיווח ב-4 למרץ 2013 אחד משני עיתוני גבעת הקפיטול בוושינגטון, The Hill. לפי העיתון, המציג את ממצאי סקר דעת הקהל של Pulse Opinion Research, "רבים מהמצביעים סבורים שתמיכת אובמה בישראל אינה ראויה.... 39% סבורים שהתמיכה בישראל אינה מספקת ורק 13% סבורים שהתמיכה מופרזת....".

הבוחר האמריקני דבק בתמיכתו השיטתית והמוצקה במדינה היהודית ששורשיה במתיישבים הראשונים בארה"ב במאה ה-17 ובאבות המייסדים במאה ה-18, שראו עצמם כ"עם ישראל המודרני". המדינה היהודית לא הייתה אף פעם נושא חוץ טיפוסי, אלא נושא ערכי-פנימי הקשור ליסודות התרבותיים והמוסריים של ארה"ב: ערכים יהודים-נוצרים.

אחוז המצביעים הסבור שתמיכת אובמה בישראל לוקה בחסר גבוה משלושה סקרים קודמים שהתבצעו עבור העיתון מאז מאי 2011. 30% טוענים שאובמה אנטי-ישראלי ורק 28% טוענים שהוא פרו-ישראלי. בסקרי מאי ומרץ 2011 אמרו 31% ו-32% בהתאמה שהנשיא לא תמך דיו בישראל ו-27% ו-25% בהתאמה אמרו שהנשיא תמך בישראל יותר מדי.

נבחרי העם האמריקני - ברשות המחוקקת והמבצעת - קשובים לדעות הבוחרים יותר מכל דמוקרטיה מערבית. השיטה הפדרלית רואה בבוחר ציר מרכזי של התהליך הפוליטי, ושאגת הקרב "We shall remember in November” מהדהדת במסדרונות הכוח של הקונגרס והבית הלבן. מדי שנתיים עומדים לבחירה כל 435 צירי בית הנבחרים ושליש ממאה הסנטורים. הם מהווים את הרשות המחוקקת החזקה ביותר בעולם החופשי, שהיא זרוע ממשל השקולה בעוצמתה לזרוע המבצעת בממשל, הנשיא.

סקר דעת הקהל של "גאלופ" ממרץ 2013 משבץ את ישראל, שוב, בין 5-7 המדינות האהודות על האמריקנים: 66% אהדה ו-29% התנגדות. לעומת זאת, הרשות הפלשתינית - שאיננה אהודה על המשטרים הערביים, אך אהודה על אנשי "פלשתין תחילה" בוושינגטון ובירושלים - אינה אהודה על 77% ואהודה רק על 15%. שוב פעם הרש"פ של מחמוד עבאס וסלאם פייאד מצטרפת לאירן, צפון קוריאה, פקיסטן, סוריה, אפגניסטן, עירק ולב כישויות הפחות-אהודות על האמריקנים.

לפי "גאלופ" ישראל היא בעלת-הברית האהודה היחידה המעורבת בסכסוך מתוקשר עם שכנותיה - הרש"פ ומדינות ערב - הנהנות מאהדה של חלק מהציבור אמריקני, השולל באופן אוטומטי את אהדתו מישראל. לכן, 66% האהדה לה זוכה ישראל הם מאד משמעותיים, מכיוון שפוטנציאל האהדה כלפי ישראל מוגבל באופן חריג.

ישראל נתפסת בעיני רוב האמריקנים כבעלת-ברית דמוקרטית, שותף-אסטרטגי בכיר במאבק נגד אירן מתגרענת, טרור איסלאמי ורחוב ערבי גועש - מוצב קדמי אמין באזור קריטי לאינטרסים כלכליים וצבאיים של ארה"ב. במקביל, ההנהגה הפלשתינית - שהזדהתה עם הגוש הקומוניסטי, חומייני, צדאם חוסיין ובן-לאדן - מזוהה עם הרחוב המוסלמי המקצין את עוינותו לארה"ב, משטרים רודניים ומושחתים ויריבות ארה"ב - סין ורוסיה.

תוצאות הסקרים הנ"ל עקביים עם סקר Pew Research Center מ-27 לדצמבר 2012 (ישראל אהודה מהרש"פ ביחס של 1:5), סקר CNN/Opinion Research Corporation 18 לנובמבר 2012 (יחס של 13%:59%), סקר Foreign Policy Initiative מ-17 לספטמבר 2012 (70% תמיכה בישראל), סקר Gallup ממרץ 2012 (יחס של 19%:71%), ועוד.

כאשר הרחוב הערבי רותח, ישראל מצטיירת יותר ויותר כבעלת הברית היציבה, הצפויה, האמינה, היעילה והדמוקרטית ביותר (וללא-תנאי) של ארה"ב במזה"ת ובעולם. כאשר הפולריזציה הפוליטית בארה"ב מחריפה, התמיכה בישראל מהווה מכנה-משותף נדיר בגבעת הקפיטול בפרט ובארה"ב בכלל, המשקף ערכים, איומים ואינטרסים משותפים בין ישראל וארה"ב.

ביקור הנשיא אובמה בישראל מהווה הזדמנות עבור הנשיא להוכיח לבוחר האמריקני שהוא שותף לידידות העמוקה והמסורתית כלפי ישראל.