אני מניח שחלק מן הקוראים עודם זוכרים את הפרשה שהתרחשה בסמוך לאחר קום המדינה אשר נודעה בשם "עסק הביש". סביב אותה פרשה ריחפה לאורך זמן השאלה שבכותרת. ההקדמה נועדה להסיר ספק מלבותיכם, אין בכוונתי לנבור בפרשה ההיא מרתקת ומעניינית ככל שהייתה.
אם כך במה עסקינן?
בישראל של ימינו, "דמוקרטיה לתפארת", נעשים הרבה מאוד מעשים שקשה מאד להתחקות אחר מקור הסמכות המאפשר את ביצועם כאשר לא פעם גם נותן ההוראה נותר עלום. לא מדובר רק בהעדר שקיפות שלטונית או מנהל לא תקין. דומה שיש יד מכוונת נעלמה וללא שם המושכת בחוטים ועושה בנו ובגורלנו כרצונה, משל היו היהודים כולם למריונטות בהן ניתן לשחק ואותן ניתן להפעיל על-פי גחמת המושך החוטים.
הדוגמאות רבות מספור ואזכיר מעטות בלבד לשם המחשה.
יהודים מוגבלים מאוד בכל הקשור להר הבית. מוגבלים בעלייה, במשך השהייה, בלבוש ובסממנים הדתיים שבלבושם. חל איסור מוחלט להתפלל במקום וגם תזוזת שפתיים חרישית או מלמול שבקושי נשמע מהווים תירוץ לסילוק ה"חוטא" מתחומי ההר. הסילוק הינו מהיר, לעיתים בכוח ולא פעם מלווה בעיכוב לחקירה. להווה ידוע שאין חוק או תקנה המצדיקים התנהלות זו וטענת המשטרה שהיא מבצעת החלטת ממשלה ארכאית הינה חסרת כל בסיס עובדתי כפי שחשף לאחרונה
משה פייגלין.
רובנו מכירים היטב את התופעה של שוטרי יס"מ ומשמר הגבול הפושטים על בתי יהודים באישון לילה. מקצת הפשיטות אירעו תוך התפרצות כוחנית דרך דלתות וחלונות אגב ניתוצן בגרזנים וכלי משחית אחרים. על-פי רוב הדבר נעשה בכוחות גדולים ללא כל צורך והרבה מאד פעמים בשעה שבמקום ישנו בשלווה ילדים רכים,תינוקות ואף אימהות שזה עתה ילדו. מי בחר את המטרות, מי קבע את העיתוי ,מי הכתיב את ההתעללות שלא לצורך ? הדבר נותר עלום..
בהרבה מאד עימותים בין יהודים לבין כוחות הביטחון (צבא העם ?...) מופעל כוח מוגזם ויותר מדי פעמים שמענו על הטרדה מינית עד כדי התעללות ממש. קשה להשתחרר מן התחושה שמאן דהו העביר את המסר שהכול מותר. "השפילו, התעללו, הכו ביהודים בלא חשש, מח"ש תחפה עליכם אם נגיע לכך"..."שופטי העליון גם הם משלנו"....
יהודי הרוצה להתלונן נגד שוטר או חייל מתעלל יתקשה מאד לעשות זאת. הסיבה טכנית לכאורה. בניגוד להוראות מפורשות המחייבות נשיאת תג זיהוי על בגדי הכוחות, נמצא שעל-פי רוב התגים נעדרים. יוזמה אישית של המתעללים או היתר גורף ? שלא לדבר על הנחיה מלמעלה..
לאחר רצח אביתר בורובסקי הי"ד הוקם בסמוך לצומת תפוח מאחז קטן. מועצת שומרון בחרה להשתתף וגרשון מסיקה העביר למקום את לשכתו. היה בהקמה מסר יהודי ערכי - לא תרתיעו אותנו, נהפוך הוא!
וראה זה פלא, עוד בתוך ימי השבעה הגיעו למקום כוחות ההרס ומחקו את המאחז מעל פני האדמה, בתוך ימי השבעה !!! מי אחראי לרשעות הזו, לכוחנות הגסה שאיננה מתחשבת במשפחה, באבלים, בחברים, ביהודים כולם ? מי נתן את ההוראה ?
הדוגמאות הן רבות ובכללן החזקת נערה צעירה בכלא לאורך חודשים על שום סירובה לחתום על בקשת שחרור בערבות (אין עבירה כזו), חשמול בעז אלברט בטייזר בעודו סביל לחלוטין וללא התנגדות מצידו, הכנסת ערבים קרובי הרוצחים מעווארתה לאיתמר בליווי ואבטחת כוחות צה"ל על-מנת שימסקו זיתים ועוד ועוד...
המסר הוא ברור
בכל המקרים כולם וללא יוצא מן הכלל יש מסר אחד ברור העובר כחוט השני מאירוע לאירוע . היהודים אינם ריבוניים על אדמתם, חייהם, כבודם ורכושם הפקר וכל מציאותם על אדמתם ובנחלותיהם היו לזרא בעיני מדינת ישראל וזרועותיה השלטוניות.
בעוד שלרוב נתקשה להתחקות אחר נותן ההוראה בכל מקרה פרטני, דומני שהמסקנה בדבר המכנה המשותף הפועל כאן היא די ברורה. מתקיים כאן בארץ הקודש מאבק על זהות. בעלי הכוח והשררה אותם אני נוהג לכנות "חונטת מדינת כל אזרחיה" שולטים ביד רמה על-מנת לכפות את סדר יומם שבבסיסו איון מדינת היהודים והפיכתה למדינה "מודרנית,נאורה ומתקדמת" ללא סממנים יהודיים, דתיים ולאומיים. בידי ובשליטת בעלי הכוח מצויות מערכת המשפט, התקשורת , ההון, הצבא והמשטרה והם מסתייעים במדינות וארגונים אנטישמיים התורמים ביד רחבה להגשמת המטרה" הנעלה". מערכת אחת מחפה על חברתה וביחד הם מקיימים דיקטטורה כוחנית בה אין שוויון בפני החוק שלא לדבר על חירות.
אל מול החונטה מתייצבים היהודים. בידינו אין כוח פיסי כספים גדולים או קשרים עם אומות העולם ומהבחינות הנ"ל כוחנו דל. אנו כן מצוידים באמונה חזקה , באהבת ישראל, במורשת אבות ובידיעה בדבר צדקת הדרך. אל מול שלטון נהנתן, חומרני ונטול ערכים יהודיים שאיננו מקיים צדק ואיננו מאפשר חירות עלינו לעמוד מאוחדים ובלתי מתפשרים, ערבים זה לזה ומוכנים למסירות נפש. מול כוחות אלה איש לא יצלח וסופנו לנצח.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
