הטעות הגדולה של מחשבי הפערים

פרופ' מומי דהן, כלכלן ידוע שם, הוא בין השאר עמית בכיר ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה". הפרופ' דהן התבסס במחקרו על נתוני הלמ"ס בין 1979 ל-2011, נתונים שנאספו באמצעות סקר על הכנסות שוטפות של משקי בית מעבודה, מהון ומתמיכות ממשלתיות וכן על סקר נוסף של הלמ"ס שליקט נתונים על פערי שכר בין "שתי קבוצות מוצא" - מזרחים ואשכנזים.

פרופ' דהן מצא להפתעתו מפתח מוזר להגדרת משק בית כמזרחי או אשכנזי - "משום מה" כותב דהן "סקרי ההכנסות כוללים רק את המידע על-אודות יבשת לידת האב והנשאל ולכן לא ניתן לפלח את האוכלוסייה לשתי קבוצות מוצא הומוגניות ולקבוצות מעורבות מוצא". כלומר, כל שיטת ליקוט הנתונים, פגומה מיסודה בגלל שבמשוואה הזאת קיימים שלושה נעלמים ולא שניים כמוצג על-ידי הלמ"ס - מזרחיים, אשכנזים ומעורבים.

כדי לשדד את הנתונים ולהפיק מהם תמונה אמינה יותר, ביצע דהן "קיזוז" ששיפר במידת מה את החדות של התמונה - "למזלי יש מספר דומה מאוד של משפחות מעורבות שבהן יש אב אשכנזי ושל כאלה שבהן יש אב מזרחי, וכך אפשר לנטרל אותן", כלומר - המעורבים פוצלו לשתי קבוצות הבסיס "מזרחיים" ו-"אשכנזים" על-פי מפתח ארץ לידת האב.

בסיכומו של דבר, מצביע הפרופ' דהן על מגמה עקבית ודרמטית של הפער הזה שעמד ב-1990 על 40% וצומצם ב-2011 ל-25%, כאמור ממצאים שמושתתים על פילוח בתי אב לפי ארץ לידת האב.

"שתיל", זרועה של "הקרן לישראל חדשה" New Israel Fund במקור ולא "הקרן החדשה לישראל" בשמה השגוי, פרסמה בינואר 2014 מחקר בהובלת ד"ר שלמה סבירסקי, תחת הכותרת "תמונת מצב חברתית 2013" וכותרת משנה "על הפער שבין "אומת הסטארט-אפ" לישראל של מטה".

המחקר עוסק, בין שאר, בהיבטים המשקיים / כלכליים גם בפערי ההכנסות בין "שכירים עירוניים אשכנזים (ילידי ישראל לאב יליד אירופה או אמריקה)" לבין "שכירים עירוניים מזרחים (ילידי ישראל לאב יליד אסיה או אפריקה)" ומצא פער של 42% לטובת ה"אשכנזים". המחקר אינו מתייחס לקבוצת "המעורבים" ונתוניו הלקוניים מסתכמים בקביעה שזה המצב.

לכאורה קיים פער בלתי מוסבר של 17% בין המחקר של "אדוה" לזה של המכון לדמוקרטיה. לכאורה. כדי להבין מהיכן הפער הזה נובע, נותר לבדוק מגמות. לא את מגמות סגירת הפער, אלא את אלו של הגופים שעומדים מאחורי המחקרים.

המכון הישראלי לדמוקרטיה, זוכה פרס ישראל לשנת התשס"ט, ארגון חוץ ממשלתי שזוכה להערכה ואמון בשל פעילותו המגוונת וארוכת השנים לטובת החברה בישראל, הפקת תוכניות רפורמה בתחום הכלכלי והחברתי בעלות השפעה על מקבלי ההחלטות בממשלה כשהדגש בפעילותם הוא על "חיזוק מוסדות הדמוקרטיה המתהווה בישראל וגיבוש ערכיה" ותוכם כברם.

לגבי "מרכז אדוה" אסתפק ואומר, שמדובר בגוף הממומן על-ידי "הקרן לישראל חדשה". את דעתי על הקרן הזאת ועל הזרוע היישומית שלה "שתיל" פרסמתי לא פעם ואציין את הפרסום האחרון ב-News1 מתאריך 20.01.2014.

לא ארחיב מעבר לכך שאומר כי מדובר בגופים שפעילותם היא על סף החתרנות ומגמתם בפועל היא לפורר את המרקם החברתי הקיים במדינת ישראל תוך שיסוי הפלגים זה בזה. היכן שלא נגרד ומאחורי כל תסיסה של פלגים כמו בדואים, מסתננים, ערביי ישראל קיצונים ועוד נמצא את עקבותיה של הקרן לישראל חדשה ושות' ולפיכך(מבחינתי) הם פסולים לעדות ויש להתייחס אל מחקריהם וממצאיהם כחסרי ערך עובדתי.

הטעות הבסיסית של מחשבי הפערים נובעת מהתעלמות או ראייה שגויה של המרכיב המכריע במשוואה - "המעורבים". אותן משפחות שזהותן נטולת עדתיות ובליל המוצאים שמרכיב אותן אינו מאפשר להגדירן בקטגוריה עדתית.

משפחות דור שני או שלישי של הורים מעורבי עדות שמולידים ילדים מעורבי עדות עד לטשטוש מוחלט של ההיבט העדתי. אב משפחה, יליד הארץ, שאמו נולדה בהונגריה ואביו בתוניס ואם המשפחה, ילידת הארץ שאביה יליד פולין ואמה מתימן מולידים ילדים שמהרכיב האתני שלהם כולל חמישה מקורות מוצא שהופכים את המרכיב הזה לחסר כל משמעות ואני יכול להפתיע בסיכום הבא: אם בשנות ה-50 וה-60 ניתן היה לפלח את אזרחי ישראל היהודים לשתי קבוצות עיקריות - "מזרחים" ו"אשכנזים", הרי שכיום קיימות בפועל שלוש קבוצות כשחלוקת השלם הישראלי-יהודי הינה לשלושה שלישים שווים פחות או יותר, כאשר השליש של ה"מעורבים" במגמת גידול מתמדת.

אז אם אסכם בנימה אופטימית זו, מרכיב הפערים על בסיס עדתי הולך ונמוג ואת מקומו תופסים פערים על בסיס שונה שאת אופיים ומהותם יש לנתן במאמר נפרד. ולכל הניזונים מהעדתיות ושאר בעלי האג'נדה שטובת המדינה המתהווה והיקרה הזאת היא לצנינים - לא תהיה תקווה.