משמעות ההסכמה למחיקת הערעור נגד זקן

דומה כי אין רגע דל והמילה שעמום זרה בכל הקשור להליכים המשפטיים המתנהלים בידי המדינה, באמצעות הפרקליטות, נגד אהוד אולמרט. הפעם כוונת הדברים הינה לבקשה שהגישה, השבוע, הפרקליטות להתיר לה, לחזור בה מהערעור שהגישה היא - בשעתו - לבית המשפט העליון על הרשעותיה החלקיות של שולה זקן, ב"פרשת ראשונטורס" וב"פרשת טלנסקי".

הפרקליטות ערערה לבית המשפט העליון - בשנת 2012 - בשל העובדה ששולה זקן הורשעה ב"פרשת ראשונטורס", בקבלת דבר במרמה במקום בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וכן על קולת העונש שנגזר עליה, שהיה מאסר על תנאי וקנס בגובה 40,000 שקל. במקביל, הגישה הפרקליטות ערעור על זיכויו של אולמרט בפרשת ראשונטורס ובפרשת טלנסקי ועל קולת עונשו, שהושת עליו ב"פרשת מרכז ההשקעות", שהיה מאסר על תנאי של שנה, לתקופה של שלוש שנים וקנס כספי בסך של 75,300 שקל.

מי שזכרונו אינו בוגד בו, יזכור אל-ודאי, כי בשל שתיקתה של זקן בחקירותיה במשטרה וסירובה להעיד בפרשות אלה, נמנע מהפרקליטות להציג לבית המשפט יומניה האישיים, בהם תועדו הכספים שהתקבלו, לכאורה, מטלנסקי ומימון נסיעותיה לחו"ל, לכאורה. בערעורה לבית המשפט העליון, בעניין זקן, טענה הפרקליטות כי שולה זקן הייתה מודעת לקיומם של "כספים עודפים", בכל הקשור ל"פרשת ראשונטורס" - כספים שנגבו מארגונים שונים, לכל המאוחר בתחילת שנת 2003. כן נטען שזקן הייתה מודעת לשימוש שנעשה בכספים העודפים למימון נסיעותיו הפרטיות - להבדילן מהציבוריות - של אהוד אולמרט לחו"ל. בשל טענות אלה התבקש בית המשפט העליון להחמיר בעונשה של זקן בערעור.

בבקשתה זו של הפרקליטות, נזכר הסדר הטיעון שנחתם בינה לבין שולה זקן, לאחרונה, תוך ציון העובדה ששולה זקן טרם עמדה בכל התחייבויותיה לפי הסדר הטיעון, וכי "בשלב זה אף אין בידה למלא אחר כל התחייבויותיה", שכן זקן טרם העידה - כפי שהתחייבה בהסדר הטיעון - בבית המשפט. הפרקליטות מנמקת בקשתה בכך, כי היא החליטה לחזור בה מערעורה נגד זקן, כבר בשלב זה, כדי לחסוך, במידת האפשר, מזמנו של בית המשפט העליון במלאכת הכתיבה של פסק-הדין בערעורים שהגישה היא נגד זיכוים של אולמרט וזקן בפרשות ראשונטורס, טלנסקי ומרכז ההשקעות.

לבקשה הצנומה של פרקליטות המדינה לחזרתה מערעורה נגד זקן - בת שלושת העמודים בלבד - החתומה בידי עורכי הדין אריה פטר ונעמי גרנות, סגני מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, שהוגשה בתחילת השבוע להרכב השופטים: כבוד הנשיא אשר גרוניס וכבוד השופטים סלים ג'ובראן, יורם דנציגר, ניל הנדל ועוזי פוגלמן, השקודים על מלאכת פסק-הדין בערעור שהוגש נגד אולמרט זקן, גם יחד, הגיבו עורכי דינו של אולמרט, במשפט בודד, אחד בלבד.

עורכי-הדין נוית נגב, גל הררי גולדמן ואלון ביכלר מודיעים לבית המשפט העליון - בתגובה לבקשת הפרקליטות לחזור בה מערעורה נגד שולה זקן - דברים, חד-משמעיים, בזו הלשון: "בנסיבות העניין, מבלי להסכים לנימוקי הבקשה, איננו מתנגדים לבקשת המערערת לחזור בה מערעורה בעניינה של המשיבה 2 [שולה זקן - ח"ש]" [ההדגשה וההדגשה, בקו, שלי - ח"ש].

אנשים מפוכחים וענייניים הם פרקליטיו אלה של אולמרט. למה להם להתנגד לבקשה, שתתקבל - כדבר מובן מאליו - בידי חמשת שופטי הרכב ערעורים זה? למה להם לצייר את אולמרט בפני הציבור כטרדן ומתעקש סדרתי וכמי החושש מתוצאות החזרה מהערעור נגד זקן, לרבות אפשרות בקשת חידוש המשפט והעלאת שולה זקן - ששמרה על זכות השתיקה ולא העידה במחוזי - אל דוכן העדים? אם תגיע שעת האמת והפרקליטות תבקש להביא את זקן, כדי להעיד נגד אולמרט ב"פרשת ראשונטורס" וב"פרשת טלנסקי", תבוא גם תבוא ההתנגדות, ללא כל ספק, ותנומק בנימוקים מנימוקים שונים. למה להמאיס - כבר עתה - את אולמרט על הציבור, שעה שטרם זומנה זקן להעיד?

שימו לב לנקודה מעניינת בהודעת הסכמה קצרה זו. אולמרט מיוצג בערעור בידי עורכי הדין א' זהר, ר' בלכר, ה' ברקוביץ ול' ארז, מגולדפרב-זליגמן ושות', עורכי הדין נ' תל-צור, י' ליפשיס וט' שפירא, מכספי ושות' ועורכי דין נ' נגב, ג' הררי-גולדמן וא' ביכלר, משינמן-נגב-ניב. הודעת ההסכמה חתומה על-ידי עורכי הדין נ' נגב, ג' הררי-גולדמן וא' ביכלר, ממשרד שינמן-נגב-ניב.

האם יש קשר לעובדה ששופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, דחה בפסק-הדין שנתן - לאחרונה, ב"פרשת הולילנד" - במסגרתו הורשע אולמרט, קו ההגנה שהוביל, בעיקר, הסניגור הראשי, בעניין זה, עו"ד רועי בלכר, ממשרד גולדפרב-זליגמן ושות', לכך ששמו ושמות עורכי-הדין ממשרד זה נעדרים כחותמים על מסמך הסכמה זה למחיקת הערעור שהגישה הפרקליטות נגד זקן?

האם יש גם קשר לעובדה שעו"ד נבות תל צור, נחקר, לאחרונה, בחשד שיבוש מהלכי משפט, אגב ייעוץ משפטי שייעץ, לכאורה, לזקן, לכך ששמו ושמות עורכי-הדין ממשרד זה נעדרים כחותמים על מסמך הסכמה זה למחיקת הערעור שהגישה הפרקליטות נגד זקן? האם הכל מקרי, או שישנה מחשבה וטקטיקה ביסוד הדברים? האם יש משמעות למתן הסכמה בת משפט אחד בלבד ובאי-הזמנת הסניגור הראשי של אולמרט, רועי בלכר, ב"פרשת הולילנד", לחתום יחד עם שאר עורכי הדין על מסמך זה?