מבחן בוזגלו כן ולא <br>

ההכרעה נפלה כבוד השופט רוזן מצא את אהוד אולמרט אשם בלקיחת שוחד בפרשת הולילנד.

בפרשה נאשמו למעלה מ-10 נאשמים אישי ציבור ואנשי עסקים וכולם הורשעו.

בזמנו טבע כבוד השופט אהרן ברק את המושג מבחן בוזגלו ועל-פיו נוהגת המערכת המשפטית כולה. משמעותו כולם שווים בפני החוק. אולם נשאלת השאלה האם לקבל אמירה זו כפשוטה או לעשות הבחנה בין חקירת הפשע והעמדה לדין לבין העונש המוטל על כל אחד ואחד.

דעתי היא כי טוב עשתה המערכת שחקרה את המקרה לגופו ולעומקו ולא נתנה הנחות לאף אחד גדול כקטן. אולם עכשיו מגיע שלב העונש ופה יש בהחלט מקום להבדיל בין הנאשמים בחומרת העונש שיטילו על כל מורשע ומורשע.

על-פי סיפורי הדת אדם מגיע לשמים ושם ניצב המלאך גבריאל השומע את הדברים הטובים שעשה אותו אדם מול הדברים הרעים ומחליט מי לגן עדן ומי לגיהינום.

אותו דין צריך להיות גם כאן שלב ההרשעה תם, עכשיו בשלב העונש יש לשים על מאזני הצדק את מעשיו הטובים של המורשע ואת תרומתו לכלל לעומת חומרת המעשה.

וכאן צריך להיות מבחן בוזגלו ההפוך מי שפעל כל חייו לטובת הכלל, היה ראש עיר מצטיין היה ראש ממשלה מהשורה הראשונה מגיע לו שיתיחסו אליו אחרת מאשר לנאשם אחר בא נאמר דני דנקנר שכל חייו עבד ופעל למען עצמו.

לכן טוב יעשה כבוד השופט רוזן אם ישקול בכובד ראש לא להחמיר עם אהוד אולמרט ולשפוט אותו לקולא ולא לחומרה.