פרשת השופט החולה בייזר אברהם בייזר כיהן כשופט במחוזי בת"א, וישב במשפטים חשובים בעיקר עם השופטים ברלינר והמר בהרכב, כולל משפטי רצח (למשל, דני כץ). בשלב מסוים, האיש חלה ונפגמו כישוריו ושיקול דעתו ובאולם התרחשו אירועים מביכים. חבריו להרכב, עורכי הדין באולם, וכן נשיא ביה"מ המחוזי
אורי גורן והנשיא ברק, ידעו על כך ושתקו. לבסוף, הוא הוחלף ברעש גדול בשנת 2000 בשופטת שטופמן, ומיותר לשאול למסקנתך, מה חשוב יותר בעיני בכירי המערכת, אימת הכבוד או אימת הדין?
פרשת הילה כהן מדובר בשופטת שקרעה וזייפה פרוטוקולים. כהן הועמדה לדין משמעתי, והשופטים העליונים (דאז) חשין וריבלין, פסקו שאין בכך חריגה מנורמת ההתנהגות הנדרשת משופט ואין זו עילה להפסיק את עבודתה. ריבלין מכהן כיום כנציב התלונות על שופטים. במהלך הדיון, כהן טענה שהיו מקרים חמורים יותר שלא הובאו לידיעת הציבור. פנייתי מ-17.8.05 אל השרה לבני, הנשיא ברק ונוספים לחשוף את המקרים הללו, לא נענתה. חשין וריבלין, מצאו לנכון לנזוף קשות ביועץ המשפטי לעירייה שחשף את הפרשה ומכאן אנו למדים כיצד המערכת סוברת שיש לטפל בפרשה דוגמת
הילה כהן.
כיצד לא ידעת? עשרה שופטים עברו הליך משמעתי ביום 26.6.02 קיימה ועדת החוקה דיון בהצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, של חבר הכנסת יוסף פריצקי. דן ארבל, מנהל בתי המשפט, סיפר כי כ-700 תלונות בשנה על שופטים מגיעות בינתיים אליו. יו"ר הוועדה ח"כ
אופיר פינס שאל: "האם היו כבר קובלנות שהוגשו נגד שופטים, והאם שופטים עברו את ההליך המשמעתי הפורמלי?"
ארבל השיב: "היו כמה שופטים שעברו את ההליכים האלה. בשנים האחרונות אני זוכר משהו כמו עשרה מקרים של שופטים שהועמדו לדין משמעתי. חלקם עזבו את המערכת, חלקם באמצע ההליך המשמעתי. שופט מנצרת, למשל, שבאמצע ההליך המשמעתי הפסיק אותו והתפטר."
המסקנה מחילופי הדברים היא, שענייני העמדת שופטים לדין משמעתי, לא הובאו לידיעת הציבור.
שטרסברג-כהן: "שופטים חושבים שהם שליחי אלוהים" כך נמסר בידיעה מאת תומר זרחין,
הארץ, 25.7.10. את הדברים אמרה בדיון הוועדה בראשותה לקידום התנהלות דיונית תרבותית בבתי המשפט. לדבריה, יש שופטים שמגיעים באיחור לדיונים מבלי להודיע ופוגעים בכך במתדיינים ובבאי-כוחם, ואף לא טורחים להתנצל כאילו היו שליחי אלוהים. מי שהייתה שופטת עליונה ונציבת התלונות על השופטים, אמרה שאינה יודעת כמה שופטים נוהגים כך אך במידה מסוימת זו תופעה.
שופטים שחוקים כפצצה מתקתקת בפברואר 2013 נחשף הפרוטוקול מדיון הוועדה לבחירת שופטים מה- 13.1.12. בדיון נדונה סוגיית שופטים שחוקים שאינם פורשים, וזאת כדי לצבור זכויות פנסיה. בדיון שבו השתתפו ביניש כנשיאה וגרוניס כשופט, הם הוגדרו כפצצה מתקתקת. בהמשך לפרוטוקול שנחשף, הודיע גרוניס לפורום המשפטי שיתנגד להדחת שופטים אלה.
אליעזר גולדברג, נציב תלונות על שופטים, טען בתגובה כי "הסכנה משופט לא ראוי אינה פחותה ממנתח שאינו ראוי".
איסור הפגנות מול בתי שופטים נגד שופטי משפחה למשל מושמעות טענות קשות. המזעזע הוא שלא די בכך שילדיהם של משמיעי טענות אלה נלקחים מהם בדיונים סגורים, הם עוד זוכים לרדיפות ומעצרים אם רק יעזו להשמיע את זעקת הקורבן. נראה שגרוניס סבור שכך יש לטפל במי שמשמיע מחאה והוא אץ להיפגש עם המשטרה והפרקליטות כדי לפעול נגד הפגנות, במקום למנות גורמים נייטראליים לבדוק את הטענות.
מינוי נשיא לבית משפט עליון האם נשיא נבחר על-פי כישוריו? מקצועיותו? תוכניותיו לשפר את אמון הציבור במערכת? תוכניותיו לשפר את מקצועיות השופטים? לייעל את המערכת? לשפר את תרבות הדיונים? לנתח את הגורמים לריבוי תיקים? התשובה היא שרק ותק וגיל מכתיבים לנו מי ימלא את התפקיד מהחשובים בישראל, ולכל השאר, פשוט אין כל חשיבות.
וזוהי רק ההתחלה כל הנ"ל הם רק על קצה המזלג ובראשי פרקים. ישנם כמובן עוד אינספור עניינים נוספים כגון
ורדה אלשיך, דעתם של שופטים על שופטים, נפוטיזם בלתי אפשרי, הוצאות הרתעה, סירובי פסלות, רמת פסקי הדין (למשל, כיצד ייתכן שכל כך הרבה רשויות וחברות מוציאות חיובים בשיטת מצליח?), מצגי כזב מטעם המדינה ועוד ועוד... אז הגיע הזמן קורא נכבד להעלות שוב את השאלה, מה דעתך על ניהול משוב? האם השופטים ייפגעו? מדוע לדעתך השופטים מתנגדים? האם ביטול המשוב יתרום להגברת האמון? ובעיקר, איך נוצר אמון במערכת?
והפעם - קריעה, כסת"ח, מסורת, שטיפת-מוח ומצוינות
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
