|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הבדלי מגדר ב"רפורט" מילולי במשא-ומתן
|
למגדר השפעה על אופן ניהול המשא-ומתן ● נשים ממוקדות יותר ביחסים, גברים בתחרותיות ● למגדר ולסטטוס השפעה על ה'רפורט' המילולי במהלך המשא-ומתן
|
רפורט הוא מונח המבטא "כימיה" בין אנשים, ותחושה של הרמוניה ותיאום באינטראקציה ביניהם. לרפורט נמצאה השפעה ניכרת על איכות האינטראקציה הבין-אישית; בחקר המשא-ומתן נמצא כי הוא מסייע להגיע להסכם, קשור להגדלת הרווח המשותף של הנושאים ונותנים ומעלה את שביעות רצונם (Moore et al., 1999; Thompson & Nadler, 2002). מתוך ההתנהגויות המייצרות רפורט ומבטאות אותו, נחקרו רק התנהגויות לא מילוליות. ה"רפורט המילולי" הוא לפיכך משתנה חדשני בפסיכולוגיה חברתית המבטא את ההתנהגויות המילוליות שיוצרות את הרפורט, ונחקר לראשונה במחלקה לפסיכולוגיה בבר-אילן, בהקשר של משא-ומתן.
המחקר הנוכחי הרחיב חקירה זו ובדק לראשונה את השפעת המגדר על הרפורט המילולי במשא-ומתן. הוא מתבסס על ספרות מקיפה המתארת נשים כממוקדות יותר ביחסים בהשוואה לגברים, ואילו גברים כתחרותיים יותר וממוקדים בהישג בהשוואה לנשים (Spence & Helmreich, 1980), וכן על ספרות סוציו-לינגויסטית המבדילה בין שפה נשית לשפה גברית (Tannen, 1990). המחקר משלב גישה כמותית ואיכותית; הוא מבוסס על כ-150 סימולציות של משא-ומתן עסקי (על שכר ותנאי העסקה) שנערכו במעבדה, בהרכבים שונים: אישה-אישה, גבר-גבר ואישה-גבר. מלוא תוכנם המילולי של המשאים ומתנים נותח על-ידי שופטים מיומנים, בשני מישורים: ניתוח "מיקרו" של כל מבע ומבע על פני עשרות קטגוריות של התנהגות מילולית (כגון פעולות דיבור, התנהגויות מילוליות בממד התוכן, בממד הפרוצדורלי ועוד) וניתוח "מקרו" - הערכת המשא-ומתן על פני משתנים פסיכולוגיים שונים, בהתבסס על קריאת תוכנו המילולי.
בהרצאתי אציג את ממצאי הניתוחים הסטטיסטיים - הבדלים (וכן היעדרם) בין גברים לנשים, ובין ההרכבים השונים, בשכיחות השימוש בקטגוריות שונות של רפורט מילולי, ותבנית הקשרים בין ההתנהגות המילולית ל"כימיה" הבין-אישית, ולטיב ההסכם במשא-ומתן. נוסף על כך, מאחר שמעמד המשתתפים במשא-ומתן מסוג זה אינו שווה, תידון ההשפעה האינטראקטיבית של מגדר ושל סטטוס על התנהגויות הרפורט המילולי והשפעותיהן. המחקר הוא בין-תחומי, והראשון שבדק באורח שיטתי את תפקיד ההתנהגות המילולית בחקר המגדר והמשא-ומתן, תוך שילוב רב ערך בין עומק תיאורטי מתחום המגדר והשפה לבין ידע פסיכולוגי ותוקף סטטיסטי מתחום הפסיכולוגיה החברתית.
|
|
- Moore, D.A. et al. (1999). Long and short routes to success in electronically mediated negotiations: Group affiliations and good vibrations. Organizational Behavior and Human Decision Processes 77(1), pp. 22-43.
- Spence, J.T. & R.L. Helmreich (1980). Masculine instrumentality and feminine expressiveness: Their relationships with sex role attitude and behaviors. Psychology of Women Quarterly 5, pp. 147-163.
- Tannen, D. (1990). You Just Don’t Understand. New-York: Ballantine Books.
- Thompson, L. & J. Nadler (2002). Negotiating via information technology: Theory and application. Journal of Social Issues 58(1), pp. 109-125.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה;
תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
| תאריך:
|
03/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
03/02/2009
|
|
נעה נלסון
|
|
הבדלי מגדר ב"רפורט" מילולי במשא-ומתן
|
|
|
במאה ה-19 הלך והתגבש אחד המיתוסים המכוננים של התרבות המערבית המודרנית: מיתוס הילדוּת או מיתוס "הילד והגן". ראשיתו בתפיסות חינוך חדשניות (רוסו, פרובל), שמתחו זיקה בין ילד-טבע-גן, ואחריתו בסיפור הגמוני, כובש, גברי ואבסולוטי, שנבנה סביב מטפורה טעונה כ"גן עדן", שפרטה על נימי מטען אסוציאטיבי מן המוכן, שהיה מצוי במורשת התרבות המערבית. נקודת המבט המדומיינת שיוחסה לילד, נוכסה בידי הרומנטיקנים (וורדסוורת, שילר) ותנועות השחרור הלאומיות, שתרגמו "גן" ו"טבע" לטריטוריה ולמולדת, ונדרשו למיתוס "הילד והגן", עת שקשרו את הילדות לרתמת הלאומיות ושחו בדימויי לידה, אדמה וילִידים אוטוכטוניים וגיבורים (משיח, 2000).
|
|
|
|
|
המפגש בין הזהות הלאומית לזו המגדרית מייצר שורה שלמה של יחסי כוח: הכפפה, שעבוד, סירוס, אבל גם מאבק, התמרדות וחתרנות. כפי שמציע פוקו, בדיון על המיניות, שדות שיח שונים ובכלל זה גם השיח הלאומי, מקדמים יחסי כוח המאפשרים בתורם ייצור שדות שיח נוספים. בהקשר הלאומי הופכת הזהות המגדרית לאתר של כוח ומאבק הסובבים לעתים קרובות סביב הצורך בשימור מאפייניה המסורתיים. יחסים אלו נכונים כמובן גם במסגרת הסיפור הציוני שתבע, כפי שהראה לאחרונה מיכאל גלוזמן, לשקם את הגבריות היהודית הפגומה.
|
|
|
|
|
הביקורת הפמיניסטית על המדיה מרבה לבקר את אופן הייצוג של נשים בעיתונות בכלל ובעיתוני הנשים בפרט. ביקורת זו מדגישה שהייצוג של נשים הנו סטריאוטיפי, מאחר שהוא מייחד אותן למרחב הפרטי ומתמקד בתפקידיהן המסורתיים - אם, רעיה ועקרת-בית (Byerly & Ross, 2006). עיתון הכלכלה הישראלי לנשים ליידי גלובס מאפשר לבחון דווקא את הייצוג של האישה "האחרת", האישה במרחב הציבורי, בעולם הגברים, המכונה "אשת עסקים" או "אשת קריירה".
|
|
|
|
|
שאלת משמעותו של הדם בפולחן הקרבנות הישראלי הקדום עוררה עניין רב במחקר, היות שהדגש המושם על הדם בטקס המקראי הוא חריג לעומת השימוש בו בטקסים הנהוגים בסביבה התרבותית הרלוונטית (McCarthy, 1973; Geller, 1996; Gilders, 2001; Gruenwald, 2003). עבודת המחקר שלי עוסקת בחשיפת המשמעות המיתית של הדם בפולחן המקראי לאור תיאוריות העוסקות בקשר שבין הפולחן לבין המיתוס (Gruenwald, 2003). ההנחה המרכזית במחקרי גורסת כי ההתגדרות הייחודית של הריטואל המקראי, ותפקיד הדם בו, כרוכים במעבר מפוליתאיזם למונותאיזם, בעיקר מן הסיבה שהדת המונותאיסטית שהתגבשה בישראל היא דת אנדרוצנטרית ופטריארכלית. השאלה העומדת בלב הדיון היא שאלה מגדרית והיא נוגעת לקשר האפיסטמולוגי שבין משמעות הדם בפולחן למונותאיזם.
|
|
|
|
|
ההרצאה תתמקד במדורם של אבנר ורלי אברהמי, "מצב משפחתי", המתפרסם במוסף סוף השבוע של הארץ ועוסק בדיוקנאות משפחתיים ישראלים. הטור משמש כאתר מופע מדגמי, מילולי וחזותי כאחד של "פני המדינה", מעין גרסה עיתונאית מקומית שלNational Portrait Gallery. הבחירה בזירה הפומבית של העיתונות כ"גלריה" מעלה שאלות בדבר אופיין הייחודי של דרכי הייצוג של המשפחות כגפים אוטונומיים וזיקתן לתפיסתה העצמית של העיתונות כרושמת דברי העתים, בסוגה המשלבת ייצוג ביוגרפי של גברים ושל נשים בכתיבה עיתונאית וצילומי דיוקן קבוצתיים.
|
|
|
|
|
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
