הבגינים: מיתוסים VS עובדות

נחמה דואק מידיעות אחרונות מקדישה את טורה השבועי לסינגור עיתונאי ופובליציסטי של בני בגין ‏ובניו, לאחר המתקפה המרושעת של "הצל". ראשית, מסבירה דואק, כל בניו של בני בגין נותרו יהודים, איש ‏מהם לא התאסלם, התנצר, או התבדהסט (היינו - הפך לבודהיסט). היא אף מצטטת את דבריו של מי ‏שנחשב, לפחות מנקודת המבט הימנית, הכבשה ה"שחורה" במשפחה, הבן אבינדב שהפך ל"שמאלן". ‏

בדף הפייסבוק שלו, הבן השמאלן אבינדב, מסנגר על עצמו, בטוענו, שהוא "לא הומו, לא בודהיסט, לא ‏אנטי-ציוני, לא אנרכיסט, ומעולם לא הרים אבן על אדם". ואני לא ידעתי שלהיות בודהיסט או ‏הומוסקסואל, הוא מעשה כה חמור, באותה רמת חמורה של "הרמת אבן על אדם", עד שיש צורך, לכאורה, ‏לאזכר את הסטאטוסים האלו באותה נשימה; ‏

מסתבר שמתקפות הימין הקיצוני מטעם יואב אליאסי (הצל) ודומיו, עושות את שלהם, וסתם אנשים שפויים ‏ונורמטיביים נכנעים למניפולציה, משחקים את המשחק, ומצהירים קבל עם ועדה שהם ציונים "כשרים" ‏וכמובן, לא הומוסקסואלים (לידיעת ישי שליסל הבא, וכן לידיעת אי-אלו רבנים בימין הדתי-לאומי, ‏שעלולים להתנפל עליו, חלילה, עם טיפולי המרה, ראו ערך הרב איל קרים).‏

מכתבתה של דואק עולה כי דווקא השמאלנות של עמינדב בגין, היא היא תעודת הכבוד למשפחת בגין, ‏הממחישה את ריבוי הדיעות במשפחה בת ששת הילדים, ואת הפלורליזם המחשבתי: מסתבר שבבית הזה ‏לא גדלו ברוח בית"ר. פשוט ברוח פלורליסטית; ‏

גם הצניעות המפורסמת של האב, מנחם בגין המנוח, עברה "בירושה" לילדים ולנכדים. בני בגין, להבדיל ‏מבנימין נתניהו, לא עושה הון פוליטי מנפילתו של בנו הטייס, יונתן. זאת להבדיל (דואק לא מציינת זאת אך ‏זה משתמע) מבנימין נתניהו, שכל הקריירה המפחידה שלו החלה בכלל כ"אח של".