המשק הדני נמצא במצב הטוב ביותר מבין 23 מדינות עשירות שנתיים אחרי פרוץ הקורונה, בעוד המשק הספרדי נמצא במקום ה-23 – קובע אקונומיסט. העיתון בדק חמישה אינדיקטורים מרכזיים: התוצר הריאלי, הכנסות משקי הבית לנפש, שערי המניות, ההשקעות בנכסים קבועים ויחס חוב-תוצר.

את המקומות השלישי והרביעי תופסות שתי מדינות סקנדינביות נוספות – שבדיה ונורבגיה. ארה"ב מדורגת עשירית, ואחריה קנדה (11), צרפת ואיטליה (15), גרמניה ויפן (20) ובריטניה (22). אקונומיסט דירג את ביצועיה של כל מדינה בכל אחד מחמשת המשתנים ולבסוף חיבר את הציונים. חלק מן המשקים עודם מדשדשים, ואילו אחרים מצויים כיום במצב טוב יותר מאשר ערב הקורונה.

השינוי בתפוקה הכוללת מאז סוף 2019 מספק מבט מהיר על בריאותו של המשק. חלק מן המדינות פגיעות במיוחד למגבלות התעבורה ולקריסת הביקוש לשירותים – במיוחד בדרום אירופה התלויה במידה רבה בתיירות. מדינות אחרות, בריטניה ובלגיה, הוכו קשות בידי הקורונה והדבר הוביל לירידה בהוצאות לצריכה.

המשתנים הנוספים מסייעים להשלים את התמונה. השינוי בהכנסת משקי הבית מלמד מה מצבן של המשפחות, שכן היא כוללת גם מענקים ממשלתיים. בכמה מדינות, במיוחד אלו שבהן פגיעתו של הנגיף הייתה קלה יחסית, שוק העבודה לא נפגע בצורה קשה וההכנסות מעבודה נמשכו. שיעור האבטלה ביפן כמעט ולא השתנה, בעוד שבספרד הוא עלה בשלוש נקודות האחוז בין פברואר לאוגוסט 2020.

חלק מן הממשלות פיצו על אובדן ההכנסות ואף למעלה מכך. זו הייתה האסטרטגיה האמריקנית: למרות שהאבטלה זינקה – משקי הבית קיבלו למעלה מ-2 טריליון דולר בדמי אבטלה מוגדלים ובמזומן. מדינות אחרות, כגון הבלקניות, מיקדו את מאמציהן בהגנה על תזרים המזומנים של המגזר העסקי ובהרחבת שירותי הבריאות. אוסטריה וספרד לא שמרו על המשרות ולא פיצו את המובטלים, והכנסת משקי הבית בשתיהן נמוכה ב-6% מאשר ערב הקורונה.

שוקי המניות מספקים רמז למצבן של החברות ולמידת המשיכה של המדינה בעיני משקיעים זרים. שערי המניות בבריטניה נמוכים במעט מאשר לפני שנתיים – אולי תוצאה של חוסר הוודאות בעקבות הברקזיט, וגם משום שיש בה פחות חברות במגזרים הצומחים במהירות שנהנו מהריבית האפסית. ארה"ב היא ביתן של רוב החברות הללו ושוקי המניות בה זינקו. אבל אין לזה קשר לבורסות בצפון אירופה, בהן השערים המריאו; שלוש מבין עשר המרוויחות הגדולות בבורסה של דנמרק הן ממגזר הבריאות ומסיבות מובנות.

השקעות ההון מלמדות על מידת האופטימיות של עסקים כלפי העתיד. כמה מדינות מצויות בעיצומו של גל השקעות: בארה"ב, למשל, עסקים מנצלים הזדמנויות שיצרה המגיפה וחברות משקיעות סכומים ניכרים בעבודה מרחוק. במדינות אחרות ההשקעות עודן מתונות. ולבסוף: החוב הציבורי, שעלייה חדה מדי בו עלולה להוביל להעלאת מיסים ולקיצוץ בהוצאות. לא כל המדינות יצרו חובות עתק בזמן הקורונה, למרות שארה"ב, בריטניה וקנדה בהחלט עשו זאת. החוב הציבורי השבדי עלה בשש נקודות האחוז בלבד – משום שהמדינה נמנעה מלהטיל סגרים הדוקים וכך חסכה את הצורך בסיוע פיסקלי.

אקונומיסט צופה שההתאוששות הכלכלית תימשך ב-2022, למרות האומיקרון, ובצורה שונה משמעותית בין מדינות. OECD צופה שחברותיו בעלות הביצועים הגרועים ביותר יתחילו לסגור את הפער: באיטליה למשל צפויה צמיחה של 4.6% לעומת ממוצע של 3.9% בכל מדינות הארגון. אבל למי שמאחור יש עוד דרך ארוכה לעבור. התחזיות לסוף השנה הבאה הן שהתוצר בשלוש המדינות שבראש דירוג אקונומיסט יהיה גבוה ב-5% מאשר ב-2019, ואילו בשלוש האחרונות – ב-1% בלבד. במילים אחרות: ההשלכות הבלתי-שוויוניות של המגיפה יימשכו.