העבודה מהמשרד יעילה יותר מהעבודה מהבית

הגירה במהופך נמצאת בעיצומה: מן הזום אל חדר הישיבות. החברות בוול סטריט היו התקיפות ביותר בהחזרת העובדים למשרדים, אך בחודשים האחרונים הצטרפו אליהן ענקי ההיי-טק – אפל, גוגל, מטא ועוד – בדרישה לנוכחות פיזית של לפחות שלושה ימים בשבוע. אבל האם לא היו מחקרים רבים שהוכיחו בזמן הקורונה שהעבודה מהבית יעילה יותר מאשר מהמשרד? לרוע מזלם של המאמינים בכך, רוב המחקרים החדשים מוכיחים את ההפך: המשרדים, למרות פגמיהם, נותרו חיוניים – מדווח אקונומיסט.

נקודת התחלה טובה לדיון היא מחקר שפרסמו בשנת 2020 שתי דוקטורנטיות באוניברסיטת הרוורד, נטליה עמנואל ואמה הרינגטון: עלייה של 8% במספר השיחות לשעה בהן טיפלו עובדי קמעונאי מקוון שעבדו מהבית. הרבה פחות תשומת לב קיבל מחקר שפרסם לפני חודשיים הפדרל ריזרב של ניו-יורק: התפוקה בעבודה מהבית הייתה נמוכה ב-4% מאשר מהמשרד ואיכות השירות הייתה נמוכה יותר.

מחקרים נוספים הגיעו למסקנות דומות. חוקרים מ-MIT ואוניברסיטת ברקלי ביצעו השוואה בהודו: התפוקה של העובדים מהבית הייתה נמוכה ב-18%. בחברת IT אסיאתית גדולה הפער היה 19%, לפי חוקרים מאוניברסיטאות שיקגו ואסקס. מחקר אחר מצא, שאפילו שחקנים שחמט מקצועיים משחקים פחות טוב בצורה מקוונת מאשר פנים אל פנים. בדיקה אחרת העלתה, כי היוועדות חזותית פוגעת בחשיבה היצירתית.

הסיבות לתוצאות אלו לא יפתיעו את מי שבילה את השנתיים האחרונות בעבודה ליד שולחן האוכל בביתו. קשה יותר לשתף פעולה בצורה כזאת; אין ממי לקבל עזרה. טלקומוניקציה היא תחליף חיוור לפגישות עם בשר ודם. חוקרים באוניברסיטת הרוורד בדקו את "הקוּלֶר הווירטואלי" שיצרו חברות רבות בזמן הקורונה, והסיקו שמפגשים אלו נפלו קורבן ללוחות זמנים עמוסים ולתועלת מועטה. השורה התחתונה היא התייקרות של פעולות התיאום וירידה באיכות קבלת ההחלטות.

חלק מן העלויות ירדו ככל שהעובדים התרגלו להשתמש בכלים כמו זום, אך גורם אחר התייקר לאורך הזמן: המחיר של ירידה באיכות ההון האנושי. מחקר על מהנדסי תוכנה – של עמנואל והרינגטון וחוקרת נוספת מהרוורד – מצא, כי המשוב ההדדי צנח בצורה חדה עם המעבר לעבודה מקוונת, וכך גם היקף ההכשרה המקצועית; מי שנותרו במשרדים רכשו מיומנויות מהר יותר.

שורשיו של הרעיון לפני עבודה מרחוק מגבירה את התפוקה מצויים בניסוי שבוצע כמעט עשור לפני הקורונה, מזכיר אקונומיסט. עובדי מרכז תמיכה טלפוני בסוכנות נסיעות סינית מקוונת, שיפרו את ביצועיהם ב-13% כאשר עבדו מרחוק. אבל לא ניתנה תשומת לב לשני רכיבים במחקר. הראשון: שני שלישים מהשיפור בא מעובדים שעבדו יותר שעות, לא מעובדים יותר יעילים. השני: אותה חברה השעתה את העבודה מרחוק משום שהיא פגעה בסיכויי הקידום. בשנת 2022 מצא אותו חוקר, שהתפוקה מרחוק נמוכה מאשר במשרד, למרות ימי העבודה הארוכים יותר.

חוץ מזה, מציין אקונומיסט, יש בעבודה (ובחיים) דברים חשובים יותר מאשר התפוקה. הערך הגבוה ביותר של עבודה מרחוק הוא שהעובדים מאושרים יותר. מאחר שהם מקדישים פחות זמן לתקשורת, הם מקבלים תחושה של תפוקת יתר. קל להם יותר לתאם איסוף מבית הספר ובדיקות רפואיות, שלא לדבר על האפשרות לחטוף תנומה במהלך היום. יש פעולות – במיוחד אלו הדורשות ריכוז רב לאורך זמן – שאכן ניתן לבצע טוב יותר בבית. כל אלו מסבירים מדוע עובדים רבים לא רוצים לחזור למשרד.

כמה סקרים העלו, שעובדים מוכנים ששכרם יירד בתמורה לעבודה מהבית. עובדים מרוצים יותר במחיר נמוך יותר – זו יכולה להיות עסקה טובה מבחינת המנהלים. לכן, לאנשים רבים העבודה תמשיך להיות היברידית. אך סביר להניח שהאיזון יהיה עם יותר זמן במשרד ופחות זמן בבית, לא משום שהמנהלים הם סדיסטים, אלא כי זהו הכיוון לתפוקה גבוהה יותר.