בית המשפט העליון של ארה"ב עשוי להוביל לדחייה נוספת במשפטו הפדרלי של דונלד טראמפ על מעשיו להטיית תוצאות בחירות 2020, אשר הובילו להסתערות תומכיו על הקונגרס ב-6.1.21. בית המשפט ידון בסוף החודש בטענתו של טראמפ לפיה יש לו חסינות מוחלטת מהעמדה לדין על מעשיו בעת שכיהן כנשיא, ודחייה נוספת היא אחת התוצאות האפשריות.
הטיעונים בעל-פה יישמעו ב-25 באפריל - יום הדיונים האחרון של בית המשפט בשנת המשפט הנוכחית; השופטים מחלקים את השנה בין ימי דיונים לבין ימי כתיבה וכמעט כל פסקי הדין מתפרסמים בחודשים שלאחר מכן. פרקליטיו של טראמפ הגישו את הטיעונים בכתב בחודש שעבר, ואתמול (8.4.24) הוגשה תגובתו של התובע המיוחד, ג'ק סמית.
סמית מבקש מבית המשפט לדחות את מה שהוא מכנה "טענתו החדשנית והגורפת" של טראמפ. לדבריו, "חובתו החוקתית של הנשיא לוודא שהחוק מיושם במלואו איננה מעניקה לו זכות כללית להפר אותם". סמית טוען, כי מדובר ב"טענה רדיקלית", אשר קבלתה תאפשר לנשיא לשעבר (יהיה מי שיהיה) לחמוק מלתת את הדין אפילו על רצח או שוחד.
סמית מוסיף, כי החוק כולל שורה של אמצעים שנועדו להבטיח את זכויותיהם של נאשמים - כולל נשיא לשעבר - ולכן אין חשש מפני אפקט מצנן שיגרום לנשיאים לחשוש שמא יועמדו לדין על מעשיהם (כטענתו של טראמפ). עוד לדבריו, אפילו אם בית המשפט העליון ימצא שנשיא לשעבר נהנה מחסינות מפני אישום פלילי - יש לקבוע שהיא אינה חלה על האישומים המיוחסים לטראמפ. לטענתו, מעשיו של טראמפ להטיית תוצאות הבחירות לא היו חלק ממילוי תפקידו, אלא נועדו לצרכיו הפרטיים - להישאר בתפקיד למרות שהפסיד בבחירות.
פרקליטיו של טרמאפ טענו, כי פעולותיו הרשמיות של נשיא - כולל אלו המופיעות בכתב האישום - צריכות להיות מוגנות מפני הליכים פליליים. לדבריהם, החשש מפני אישום ומאסר יהיה תלוי מעל ראשו של כל נשיא, מה שיפגע בצורה חמורה ביכולתו למלא את התפקיד. "הנשיא אינו יכול לתפקד והנשיאות עצמה לא תוכל לשמר את עצמאותה החיונית, אם הנשיא יעמוד בפני אישום פלילי לאחר סיום תפקידו".
בית המשפט הפדרלי לערעורים בוושינגטון קבע פה אחד, כי החסינות הקיימת לנשיא בזמן כהונתו אינה חלה לאחר סיומה. שלוש השופטות הוסיפו, כי לא ניתן לקבל את טענתו של טראמפ ש"לנשיא יש סמכות בלתי מוגבלת לבצע פשעים החותרים מתחת לגורם המרסן החשוב ביותר על כוחה של הרשות המבצעת - ההכרה בתוצאות הבחירות ויישומן".
|
|
|
דיון גם לגבי אחד האישומים
|
|
עצם החלטתו של בית המשפט לדון בבקשת רשות הערעור של טראמפ, ובמיוחד דחיית הדיון עד ליום האחרון האפשרי, גורמת לעיכוב ניכר בשמיעת התיק. השופטת טניה צ'טקן קבעה את תחילת המשפט לחודש מארס, אך טענת החסינות והדיונים בה הובילו להקפאת ההליכים. צ'טקן גם עצרה את מרוץ הזמן בשבעת החודשים שהעניקה להגנה לצורך התארגנות, ואם וכאשר ניתן יהיה לחדש את ההליכים – יעמדו לרשותה למעלה מחודשיים נוספים.
בהנחה שפסק הדין יינתן בסוף יוני או בתחילת יולי, ניתן יהיה תיאורטית לחדש את המשפט בספטמבר/אוקטובר – חודש-חודשיים לפני הבחירות. ההנחה היא ששלב הראיות יימשך 12-8 שבועות, כך שהוא לא יסתיים לפני הבחירות. בשיטת המושבעים, פסקי דין ניתנים במהירות, ובמקרה זה הוא צפוי להינתן שבוע-שבועיים לאחר הסיכומים.
אולם, כאשר בית המשפט העליון נענה לבקשת רשות הערעור, השופטים הגדירו כך את השאלה הנדונה: "האם, ואם כן – באיזו מידה, נשיא לשעבר נהנה מחסינות נשיאותית מפני אישום פלילי על התנהגות שלכאורה כוללת פעולות רשמיות במהלך כהונתו". הניסוח מלמד, שבית המשפט עשוי להבחין בין פעולות פרטיות של הנשיא לבין פעולות רשמיות שלו.
בית המשפט לערעורים לא עשה אבחנה כזאת, ובית המשפט העליון עשוי להימנע מהכרעה אלא להורות לבית המשפט לערעורים לדון בסוגיה זו. החלטה כזאת תגרום לעיכוב נוסף במשפט, לא רק משום שהתיק יחזור לערכאה הקודמת, אלא גם משום שניתן יהיה לערער גם על פסק הדין המחודש – ושנת המשפט הבאה בבית המשפט העליון מתחילה רק בחודש אוקטובר.
במקביל, בית המשפט העליון ידון בשבוע הבא בטענה לפיה לא ניתן לייחס לפורעי 6 בינואר עבירה של שיבוש הליכים בקונגרס. זהו אחד מארבעת האישומים נגד טראמפ, והכרעת העליון תחול כמובן גם על תיק טראמפ.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי באתר ביזפורטל. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה.
| תאריך: |
09/04/24
|
|
|
עודכן: |
09/04/24
|
|
|