להציל אותנו מעצמנו

גם עמוס הראל, בפרשנותו בהארץ, מתפלא לא רק על הפתיל המוארך שליברמן מתחדש, ומתהדר בו, אלא ‏גם על הצהרות המדיניות הפייסניות שלו, שמעידות על מוח רציונלי מאחורי העיניים היוקדות והבולטות.‏

‏"ליברמן מעוניין, לפחות לפי שעה, לא להצטייר בעיני הציבור כפירומן שהניח ידיו על מפתח הכניסה למאגר ‏הדלק הגדול ביותר במזרח התיכון ורק מחכה להזדמנות להצית גפרור. מבחנו הראשון יהיה כשהשגרה ‏תתערער והשקט יופר, בין שבדרום, או בצפון, או במזרח, או בכל אחת מהזירות הנפיצות האחרות", כותב ‏יוסי וורטר בטור הפרשנות האחרון שלו בהארץ.‏

ברק רביד, בפרשנות בעיתון הארץ, סוקר את ההיעתרות המפתיעה של שרי החוץ של המדינות האירופיות ‏השונות ליוזמה הצרפתית. איך זה קרה? "לפחות כרגע, לאף אחד אין רעיון טוב יותר" מסביר רביד.‏

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, יוצא בחריפות רבה נגד ה-BDS בכלל ונגד יהודים התומכים בו בפרט. רובינשטיין דיבר (31.5.16) בכנס באו"ם שיזמו השגריר דני דנון והקונגרס היהודי העולמי.

‏"עיקר החשש של נתניהו הוא מהתקופה שנותרה עד נובמבר.... זה הזמן שברק אובמה יכול להנחית על נתניהו כל מה ‏שהוא רוצה", מסביר אודי סגל, ממעריב, את ההיגררות, כמי שכפאו השד, של נתניהו, לכל מיני תהליכים ‏מדיניים, כגון אלו שמובילים הצרפתים. לשיטת סגל, מה שמסתתר מאחורי זה, זה בעיקר כלום. זה תרגיל השהיה ‏מני רבם, מהלך מדיני-סרק. ראש הממשלה, לשיטתו, "מזהה איום בין לאומי, מערבב את הקלפים, מנסה לקרב את ‏יצחק הרצוג ואת אזובי העבודה" בשביל "תהליך מדיני שלא יצא ממנו כלום". "נתניהו מתכנן הליך סרק כי הוא ‏סומך כמו רבים לפניו, על הסרבנות הערבית", ממשיך סגל להרגיע את מי שחושב לרגע כי יהיה פה שלום בגלל הלחץ ‏הבינלאומי. ‏