הורדת גיל הפטור לגיוס תגדיל את יעד התעסוקה

"אני חוזר ומדגיש", אמר ח"כ מאיר פרוש, "מי שלומד, זכאי לקבל דיחוי. מי שלא לומד, אל תיתן לו פסיק הטבה או עזרה אחרת, זו עמדתנו הבסיסית".

הד"ר שלמה בלאק, פסיכולוג וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי: "הצעת החוק מדברת על שילוב החרדים בצה"ל, אך בפועל מה שנדרש מהם זו היטמעות - לזנוח אורח חיים חרדי לטובת אורח חיים ישראלי. 'שילוב' זה להחזיק את שתי הזהויות יחד, בו זמנית. כדי לדבר על שילוב, הצעת החוק חייבת לכלול קריאה לצה"ל שיעודד את החרדי לשמור על אורח חייו. וכאשר מדברים על שוק התעסוקה, וגם על האקדמיה, רק מתן אפשרות לחרדי לשמור על אורח חייו החרדי היא שילוב באמת".

אביעד שוורץ, מנהל תחום בכיר תעסוקת חרדים במשרד הכלכלה: "על-פי נתוני הלמ"ס, בגילי 65-26, שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים עומד על 51%, לעומת 86% בקרב יהודים שאינם חרדים - פער של 35% שהוא יציב יחסית בשש-שבע השנים האחרונות.

"כיום החרדים מהווים 12% מהאוכלוסייה, אבל בשל מגמת הגידול הגבוהה יותר בחברה זו, הם יהיו כשליש מהאוכלוסייה בשנת 2065. בנק ישראל בדק ומצא שכדי לשמור על המצב הקיים מבחינת המדינה, תידרש העלאה של 16% בשיעורי המס הנוכחיים, וצמיחת התוצר לנפש תיפגע משמעותית.

"שילוב בתעסוקה כמובן הוא גורם חשוב להפחתת שיעורי העוני בחברה החרדית, ונרצה ששילוב זה יהיה במשכרות בשכר ובפריון כמה שיותר גבוהים, כאשר חסם עיקרי לכך הוא פער במיומנויות בסיס לעתים.

"כיום יעד התעסוקה לחרדים שקבעה הממשלה הוא 50.9%, ונקבע כי אם גיל הפטור יעמוד על 23 ומעלה, יעד התעסוקה יהיה 65% ואם גיל הפטור יהיה 21 ומטה, יעד התעסוקה יעלה ל-70%", דברי שוורץ.

ח"כ אורית סטרוק: "אתם רוצים לשלב חרדים בשוק התעסוקה לטובת השוק עצמו, לא לטובת החרדי, ומתעלמים ממה הוא רוצה לעסוק או ללמוד ומהמימוש העצמי שלו. אבל בצבא שלנו, שתפקידו לנצח במלחמה ולא מימוש עצמי, אתם מוכנים להפסיד את הבחורים המצוינים שלנו ולפגוע בכשירות היחידות, לטובת מימוש עצמי של נשים".

ח"כ יואב בן צור: "במשרדי הממשלה, שיעור החרדים המועסקים נע בין אפס לחמישה אחוזים. קודם כל שיקבלו בעצמם חרדים לעבודה לפני שהם מתחילים לדבר על יעדי תעסוקה".

צוות הייעוץ המשפטי לוועדה, בראשות עו"ד מירי פרנקל שור, ציין בסקירתו לחברי הכנסת כי "על-פי המוצע בהצעת החוק, המידע שיקבל נציג משרד הכלכלה מהפוקד יאפשר לו לפנות, למי שקיבל פטור, ולהציע לו להשתלב בתעסוקה" וכן כי "ההסדר המרכזי המוצע בהצעת החוק, לעניין השילוב בתעסוקה, זהה בעיקרו להסדר שמופיע בפרק ג1 לחוק שבוטל בהחלטת בית המשפט בשנת 2017".

עו"ד פרנקל שור תהתה בדיון, האם לאחר הערות בית המשפט על ההסדר, השינוי בגילי הפטור, ומנגנון העברת המידע והצעה להשתלבות בתעסוקה ישימים ויביאו לכדי השתלבות בני ישיבות בשוק תעסוקה - דבר אשר מוגדר כאחת התכליות המרכזיות של הצעת החוק. כמו-כן, למול תכלית השוויון בגיוס, הוצבו יעדים מדידים בהצעת החוק, אך בנושא שילוב בתעסוקה לא נקבעו יעדים, וכך בעתיד לא ניתן יהיה לבחון את הנושא לאורך זמן.

ח"כ אורי מקלב: "הצעת החוק מדברת על שילוב בעבודה, אבל לא על מסגרת עבודה מתאימה, וזה חלק נכבד וחשוב מהנושא שאי אפשר להתעלם ממנו. אנחנו אלה שכל היום שומעים מקרים של אי-קבלה לעבודה ברגע שרואים שהמועמד הוא חרדי, או קשיי השתלבות של מי שכבר מצא עבודה, בגלל הרצון לשמור על אורח חייו".

ענבר הרוש גיטי, מנהלת מתווה השירות במשרד הביטחון: "השקענו מחשבה רבה גם בשוק המעסיקים, בנכונות לקלוט אנשים מהחברה החרדית, פעמים רבות נעדרי ניסיון. הפתרון שלנו הוא לפתוח כמה שיותר מסלולי שירות לחרדים, שיכללו שירות שיהיה מותאם להם, ובמהלכו ירכשו הכשרה והשכלה רלוונטיים לשוק התעסוקה".

הד"ר עידית שפרן גיטלמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "לא אתווכח פה על דברים מקוממים שנאמרו לגבי שירות נשים, ולא אדגיש עד כמה כבר קיימות בפקודות הצבא מסגרות שירות שמותאמות לחרדים ובהן הם כמעט לא רואים אישה בעיניים, אלא אבקש רק להזכיר את שלעתים נשכח כאן בדיונים - הגענו לכאן כי אי-השוויון בנטל השירות כבר הפך בלתי נסבל".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק, סיכם: "אני מקווה שאנו תמימי דעים על שלוש הנחות יסוד: 1. שירות בצבא זה חשוב; 2. לימוד תורה זה חשוב; 3. לתרום לכלכלה הישראלית זה חשוב. אני סבור שכולנו יכולים להסכים על הדברים האלה, ולכן גם להגיע להסכמות על הצעת החוק המבקשת לשמור על ולאזן בין שלושתן.