מנכ"ל קצא"א: לא אנחנו ביקשנו את החיסיון

ועדת הכספים דנה (יום ג', 31.1.23) בנושא 'הארכת החיסיון על פעילות קצא"א', ברקע בקשת הממשלה להארכת חיסיון החברה. יוזם הדיון, ח"כ יוראי להב הרצנו, פתח: "אני לא מבין מה אינטרס הממשלה להארכת החיסיון, אני לא מזלזל בצרכים ביטחוניים, אבל האינטרס הציבורי מחייב שקיפות. אסונות הטבע מחייבים שקיפות. אם צריך להטיל על חלק מהפעילות חיסיון אז שיבואו ויבקשו חיסיון לכל דבר לגופו, ולא יטילו חיסיון גורף, אבל על כל השאלות הסביבתיות צריך תשובות".

"יש מספר אכסניות בכנסת שיכולות לדון בנושא הזה. לפני כשנה בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, אמרו גם נציגי החברות הממשלתיות וגם קצא"א, שאין יותר צורך בחיסיון ואין צורך להאריך אותו. כשמדברים על החיסיון, הוא לא חל על היבטים סביבתיים, אבל ההיסטוריה של אי-מענה לעניין היבטים סביבתיים, היא שלא ניתנות תשובות כי יש חיסיון גורף שנוגע לאירועים הללו, כולל היבטי הסביבה. הרקע הוא גם הסכם בין קצא"א לאמירויות שלא ברור אם הוא ממומש. אני לא מבין מה האינטרס להארכה. מדובר בחברה שהיא עבריינית סביבתית, היו דליפות סביב הפעילות של העברת הנפט, הפגיעה בלתי הפיכה לשונית האלמוגים, לכלכלת העיר אילת ולבריאות הציבור".

איתן לוי, מנכ"ל קצא"א: "הבקשה להארכת החיסיון לא הייתה מטעם החברה. אנחנו לא שותפים לסיבות או להנחיות בנושאים שהביאו את המדינה לבקש את החיסיון. לכן בנושא הזה אין לי מה להוסיף. על כל נושא איכות הסביבה אין שום חיסיון, אני מלווה את הנושא 20 שנה. כל הנתונים והפרמטרים והאירועים בנושא איכות הסביבה נמסרים למשרד לאיכות הסביבה באופן מלא. רק השבוע היו אצלנו שתי ביקורות באשקלון ובאילת של המשרד לאיכות הסביבה".

"אירועי סביבה קשים מאוד"


מיטל אמיתי, מנכ"ל איגוד ערים אשקלון: "בשנים האחרונות קצא"א אחראית על אירועי סביבה קשים מאוד, אנחנו מקבלים אלפי פניות במהלך אירועים מתושבים שמתלוננים על כאבי ראש, סחרחורות וכדומה. באירוע ב-2020, הנחנו וביקשנו מהתושבים להסתגר בבתים".

עוד הוסיפה: "בחברה פועלים בחוסר שקיפות, מעלימים מידע, לא מדווחים על אירועי סביבה בזמן, ומונעים ממפקחים לבצע את עבודתם בזמן אירוע, הם מנצלים לרעה את חוק החיסיון, ומונעים מאתנו מידע נדרש כדי לדאוג לתושבי אשקלון. הארכת חוק החיסיון תמשיך את המצב המעוות הזה".

מעיין פורת, המשרד להגנת הסביבה: "לגבי צו החיסיון, הוא לא יוזמה של המשרד להגנת הסביבה, התקבלה החלטת ממשלה להארכת התוקף, החיסיון אינו חל על היבטים סביבתיים למעט מידע על כמויות. לכן אנחנו גם לא מוסרים מידע כזה". להב הרצנו: "היתר רעלים מדבר על כמות, אז איך אפשר לפנות לזה אם לא יודעים כמות?". פורת: "המשרד לא נותן מידע בנוגע למודלי הפיזור, באפריל ובמאי 2022 ניתן היתרי רעלים, בהתאם לתנאים מתקדמים שעומדים בסטנדרטים המתקדמים בעולם, כולל סקרים מתקדמים גם ביחס לזיהום אוויר. קבענו תנאים עדכניים בהיתרי רעלים של קצא"א, כולל איכות אוויר, כולל תקנים של מידע. את זה טרם קיבלנו, ויש להם עוד זמן להגיש זאת".

המידע על כמויות הנפט המשונע חסוי

בהמשך הדיון ציינו עוד במשרד לאיכות הסביבה כי לגביהם לא חל החיסיון: "קצא"א מעבירה לנו את המידע. גורמי הפיקוח מבקשים ומקבלים מידע, יש חיסיון על נתון אחד, שזה הכמות השנתית". איריס שליט, המשרד להגנת הסביבה: "אין דליפה שלא נבדקת, שלא נחקרת. אין אירוע שלא מוגש בגינו כתב אישום או עיצום כספי. זה בא לידי ביטוי ביחס גם לכל האירועים עם קצא"א".

עוד עלה כי מתקיים הליך משפטי בנושא. איתן לוי, מנכ"ל קצא"א: "הלכנו לבית המשפט בנושא הכמויות. פנקס הרעלים נמסר, כל נושא הכמויות נמצא במשרד להגנת הסביבה". עו"ד צבי ניקסון, המייצג את החברה הוסיף: "בסך-הכל הוויכוח עם השרה הקודמת היה על המגבלה על כמות הנפט שאפשר להביא לאילת, ולאחר מכן הועלה גם באשקלון. זה לא נידון מעולם בעבר, ולכן התנגדנו והגענו לבית המשפט".

במשרד להגנת הסביבה הוסיפו גם הם כי העתירה נוגעת לתנאי מקדים להגדלת הכמויות לבקשת קצא"א, וכי היתר הרעלים ניתן על ידם לשנה, באפריל ומאי 2022, וכניסתו לתוקף הוקפאה על-ידי בית המשפט, עד להגשת עתירה מעודכנת, כאשר כרגע קצא"א פועלים לפי ההסדר הקודם.

לשאלת ח"כ להב הרצנו לעניין היתר הרעלים לחברה, השיבה לילך אהרון אבוטבול, ממונה תעשיות במחוז דרום, במשרד להגנת הסביבה: "מהבדיקה של היתר הרעלים, הם עומדים בהיתר הרעלים שניתן להם ב-2021. ביקשנו סקרים נוספים לגבי אירועי כשל, ואיכות אוויר. אלה הוקפאו בינתיים על-ידי בית המשפט".

לוי ציין כי המידע יועבר: "עשינו סקר של מודל הפיזור. בוצע סקר מלא מהתחלה עד הסוף ונמסר גם למשרד וגם למיטל, באמצע שנה שעברו ביקשו שנעדכן את הסקר, נעשה את זה ונגיש את הנתונים".

לשאלת יו"ר הוועדה, לעניין הסרת החיסיון, השיבה נציגת האוצר, אפרת נחלון כי "הצו משקף נכון יותר את ההתנהלות הנכונה לאורך השנים. ב-2016 נעשתה עבודה לעדכן את נוסח הצו, והוחרגו מספר נושאים, כולל עניינים של איכות הסביבה. הנושא שוקף בבית המשפט העליון שדן על זה בבג"ץ. מאז הייתה הארכה נוספת של הצו, ומה שאנחנו פועלים לעשות זה הארכה נוספת של הצו כמות שהוא, בנוסח שלו, כולל ההחרגה של הנושאים שהתקבלו. הצו דורש אישור של ועדת חוץ וביטחון, וצפוי לפקוע ב-15 בפברואר".

ח"כ להב הרצנו: "אולי נכון לעשות שינוי מחשבתי, אולי לעשות היפוך נטל ראייה, להטיל חיסיון רק לפי בקשה ספציפית, חיסיון גורף זה לא משהו סביר בנושא הזה". ח"כ נעמה לזימי: "אנחנו בזמנים אחרים, המציאות השתנתה, גם התקריות עם החברה הזו". ח"כ אלי דלל: "חיסיון זה משהו מדיני, אני לא חושב שאנחנו צריכים להיכנס אליו. זה שיח של חרשים, קצא"א אומרת שהיא נותנת את כל המידע של איכות הסביבה, ואם יש חוסר של מידע צריך להגדיר אותו, ואם יש משהו חסר צריך לתת אותו". ח"כ יונתן משריקי: "איכות סביבה זה הנתונים שאנחנו רוצים לקבל, את זה צריך לבקש, ולא להתערב בשיקולים הביטחוניים".

הד"ר יובל ארבל, עמותת צלול: "קצא"א החדשה לא קשורה לעניינים האלו. לכן היא לא צריכה להיות בחוק החיסיון. היא עדיין חברה פריווילגיית שגורמת להרבה תקלות סביבתיות, זיהומים. נאמר שהנפט שקצא"א מובילה הוא ברובו לצרכי מדינת ישראל, אבל לא בכמויות האלה. בהיתר הרעלים החדש הגדילו את היקף השינוע השנתי באשקלון, המציאות היא שהאנרגיה הזו מיוצאת, כל המכליות בשנת 22 ייצאו נפט למזרח".

ח"כ להב הרצנו: "כמה דליפות של נפט כתוצאה מפעילות קצא"א זיהיתם בשנה וחצי האחרונות, והאם ההסכם רד-מד ממומש ואתם מזהים יותר מעבר של מיכליות?" מנכ"ל קצא"א, לוי: "בשנה וחצי האחרונות לא הייתה אף דליפה, באשקלון הייתה דליפה בודדה בחוף של כמה ליטרים בודדים".

אירוע אחד של פיח שיצא מכלי שיט

פרד ארזואן, היחידה להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה: "היה אירוע 1 ב-2022 של קצא"א אילת של פיח, הפיח שיוצא מכלי שיט, מבחינתו זה כן אירוע, היה גם אירוע כזה ב-2021". לוי: "לא מדובר על דליפה של נפט, קצא"א ניקתה את זה בתוך שעתיים מהתחלה ועד הסוף".

לשאלת ח"כ הרצנו לעניין מספר המכליות שעברו באילת, ציינו במשרד כי בשנת 2022 עברו 11 מיכליות, ב-2021 10 מיכליות, ב-2020 5 מכליות, ובשנים 2018 ו-2019 לא עברו כלל מיכליות". לצד כך ציינו במשרד כי הכמות שנקבע לחברה במסגרת היתר הרעלים הינה בטונות ולא על-פי מספר מכולות, וכי קצא"א עמדו במסגרת שנקבעה להם.

לעניין אירוע דליפה באשקלון, ציינו במשרד להגנת הסביבה כי "בחוף באשקלון היו 4 אירועי דליפה, לא משמעותיים כמו האירוע לפני שנתיים, אבל היו 4".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה תבחן האם באפשרותה לקיים דיון חסוי במסגרת הנושא: "בגלל שלא קיבלתי תשובות חד-משמעיות, אני בודק אם אוכל לקיים דיון חסוי. במציאות יש בעיות שהחיסיון גורם בנושא מידע של איכות הסביבה, כאשר אתם עוסקים בנפט ושינוע. במשרד להגנת הסביבה אתם אומרים שאין לכם בעיה של חיסיון, ואנחנו דנים מול משרד האוצר שלא מאפשר את פתיחת החיסיון. אם זה יגיע לוועדת חוץ וביטחון נסתפק בדיון שם, יכול להיות שצריך לצמצם את החיסיון, וצריך לדון בכך, הנושא של חיסיון אינו תרוץ, אנחנו מבקשים לבדוק מחדש האם צריך להמשיך את החיסיון באופן מלא או האם ניתן להסתפק בחיסיון באופן חלקי, אי-הפקעת נושאי איכות הסביבה מביא לביקורת. הכנסת הזו יותר סביבתית מקודמותיה והנושא הזה יהיה על הפרק".

יו"ר הוועדה הפנה גם ביקורת כלפי המשרד להגנת הסביבה ואמר כי התחושה בדיון לא הייתה כי הנושא בשליטתם באופן מוחלט: "אני לא אעשה לכם חיים קלים. מה שהיה פעם, כבר לא מקובל היום".