הרמטכ"ל הודיע שיחזק את הגדוד החרדי, אך לא פירט כיצד

יועמ"שית הכנסת הפיצה לחברי הכנסת סקירה לקראת הדיון בהצעה להחלת רציפות על הצעת "חוק הגיוס". בסקירתה מציינת יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, כי על-רקע הפסיקה הקיימת ריבונותה של הכנסת ומעמדה מקנה לחברי הכנסת את האחריות ושיקול הדעת לקבל החלטה בנוגע להחלת דין הרציפות, אף אם לדעת היועצת המשפטית לממשלה ישנה מניעה מלאשרה בהליך הפנימי בממשלה. לצד זאת מציינת אפיק כי בעת הכרעתם בסוגיה על הח"כים לקחת בחשבון כי ככל שנפל פגם בהליך הפנים ממשלתי, הוא עלול להשפיע גם על ההליכים בכנסת, ומפרטת כי מכיוון שמשמעותה של החלת רציפות היא למעשה "דילוג" על הקריאה הראשונה ובשים לב להנמקות המוזכרות במכתבו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ולשינוי הנסיבות המשמעותי עקב מלחמת חרבות ברזל, היא סבורה שיש בצירוף של אלה כדי לעורר קושי בהחלת דין רציפות על ההצעה.

לפני כחודשיים פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך עם כל המספרים על אודות שיעורי הגיוס לפי קבוצות אוכלוסייה. מכל הנתונים המרתקים, היה נתון אחד במיוחד אשר שמט לי את הלסת.

ברקע בג"ץ הגיוס, מפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה מחקר דעת קהל בישראל בנוגע לעמדות ותפיסות בחברה החרדית בסוגיית אי-הגיוס החרדים.

בדרך כלל קשה לצפות את הכרעתו של בית המשפט העליון על בסיס דבריהם של שופטיו בדיון. הם מקשים על כל הצדדים, וגם שאלות ואפילו אמירות שנראות נחרצות - הן לרוב כדי לאתגר ולחדד. אבל בזהירות הראויה ניתן לומר, שבדיון אתמול (2.6.24) על גיוס החרדים - עמדות השופטים היו ברורות וכך גם נראית התוצאה הצפויה.

בג"ץ דן היום (2.6.24) בשש עתירות בנוגע לגיוס החרדים ומימון הישיבות שתלמידיהן אינם מתגייסים לצה"ל או לשירות לאומי. הדיון מתקיים בפני הרכב בן תשעה שופטים (מבין 13 השופטים המכהנים כיום בבית המשפט העליון) ו-News1 מעביר אותו בשידור חי. הדיון מתקיים לאחר שבג"ץ הוציא צווים על תנאי, כך שכעת הנטל הוא על הממשלה לשכנעו שלא להפוך אותם לצווים מוחלטים.