הפרקליטות: מנדלבליט לא צריך היה לאשר כל פעולת חקירה נגד נתניהו

היועץ המשפטי לממשלה נדרש לאשר פתיחת חקירה נגד ראש הממשלה, אך לא לאשר כל פעולת חקירה בנפרד. כך אומרת (23.12.25) התביעה במשפטו של בנימין נתניהו, במענה לטענה מרכזית של ההגנה ולפיה היועץ דאז, אביחי מנדלבליט, לא אישר כנדרש את החקירות נגד נתניהו בשנים 2017-2016.

חוק יסוד הממשלה קובע, כי פתיחת חקירה נגד ראש ממשלה מכהן מצריכה את אישורו של היועץ המשפטי. התביעה טרם הציגה לבית המשפט אישורים ברורים של מנדלבליט, אלא קטעים מתרשומות של ישיבות בראשותו, מהם לדבריה עולה שנתן את האישורים הנדרשים. היא גם הגישה בינואר 2021 מזכר של מנדלבליט ובו נאמר שנתן את האישורים הדרושים.

בעת עדויותיהם של חוקרי הפרשות - הן מהמשטרה והן מרשות ניירות ערך - טענה ההגנה, כי מנדלבליט לא אישר צעדי חקירה מרכזיים, וזאת בנוסף לטענתה בדבר העדר אישורי רוחב. ההגנה ביקשה מספר פעמים לקבל את אישוריו של מנדלבליט, וכעת מונחת בפני בית המשפט בקשה נרחבת שלה לקבלת כל הפרוטוקולים של הישיבות שקיים מנדלבליט בנושא זה בחודשים יוני-אוקטובר 2016, המסמכים שהוכנו לקראת הישיבות ועוד, וזאת בנוגע לתיק 1000.

הפרקליטות מתנגדת לבקשה זו ואומרת כי חוק יסוד הממשלה "קובע את החובה לקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה על עצם הפתיחה בחקירה, הסכמה ולא אישור. הוראה זו אינה קובעת חובה לקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לכל פעולה ופעולה המתבצעת במסגרת החקירה שנפתחה לכתחילה בהסכמתו. על כן, משעה שאישר היועץ המשפטי לממשלה את פתיחת החקירה, יכולה היא להמשיך להתנהל... עם זאת, ככל שהחשדות הנחקרים משתנים באופן מהותי, יש מקום לשוב לקבל הסכמה מהיועץ המשפטי לממשלה לחקור את החשדות החדשים".

היועץ המשפטי "יכול לבחור להיות מעודכן תדיר בהתפתחויות ופעמים רבות הוא אף מתווה את הדברים. בענייננו, הגם שכל אחד מתיקי החקירה נשוא כתב האישום, כמו גם כל אחת מהבדיקות שקדמו לחקירות אלה,היו מלוות באופן אישי על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ובכירי מערכת אכיפת החוק, הבחירה ללוות מקרוב את מהלכי הבדיקה והחקירה במקרה זה לא נעשתה בשל אותה הוראה חוקית הקבועה בחוק יסוד הממשלה או תנאי חוקי אחר המחייב זאת. מדובר בהחלטה ניהולית פנימית מובהקת ובהתאם לכך גם יש לסווג את השיח שהתקיים במסגרת זו כשיח פנימי שאין להגנה זכות לקבלו".

לטענת הפרקליטות, התרשומות שמבקשת ההגנה לקבל הן תרשומות פנימיות שאינן חומר חקירה ולכן אין למסור לה אותן. "הלכה למעשה, ההגנה מבקשת להיכנס אל 'חדר הדיונים' ולתת לה מקום סביב שולחן הדיונים הפנימי... בקשה זו משמעה גילוי מלא של כלל תוכנו של השיח הפנימי, ובכלל זאת הדוברים והדעות שהביעו; ניתוח ראיות; התלבטויות שעלו; פרטים חסויים בהם דובר; קשיים שהוצפו; ועוד ועוד שכאלה המאפיינים שיח פנימי חופשי. המאשימה לא מצאה בנימוקי ההגנה הצדקה לחשיפה חריגה כל כך בהיקפה ובמשמעותה, אשר נוגדת את הדין". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד אלון גינדין, קרן צבירן-לצטר, טפת מויאל-רוטשילד, גל פורה ונועם הירש.