ניסיון הפיגוע בשטוקהולם שהיה לאחרונה אירע בפינת רחוב אולוף פלמה, הקרוי על שמו של ראש הממשלה שנרצח ב-1986. אפשר לראות באתר הרצח מעין המחשה סמלית לוויכוח שפרץ בשוודיה לאחר הפיגוע. יש שראו בו קו פרשת מים המחייב שינוי בהשקפות ובאורחות החיים. מנגד טענו אחרים שרצח פלמה, כמו גם רצח שרת החוץ אנה לינד ב-1993 ואירועים אחרים, הוכיחו מזמן ששוודיה איננה מדינה פסטורלית, ולכן אין להתייחס אל הפיגוע כרעם ביום בהיר או כדבר המחייב שינוי רדיקלי.

אפשר היה לחוש באווירת המבוכה כאשר שר החוץ קארל בילדט מיהר להכריז בדף ה'טוויטר' שלו שמדובר בפיגוע טרוריסטי ובנס נמנע אסון המוני. הוא ספג ביקורת על כך שרץ לספר לחבר'ה בטרם התבררו העובדות. לעומתו, ראש הממשלה פרידריך ריינפלד זכה לביקורת מהכיוון השני משום שהשתהה בתיאור הפיצוץ כפיגוע טרור. "פיזור הצהרות היה מסוגל ליצור אי-ודאות, ספקולציה והטלת חשד", הסביר מאוחר יותר ריינפלד, "רציתי להמתין". לשמחת הליברלים במערב, הבהיר ראש הממשלה השוודי בראיון ברדיו לאחר הפיגוע: "שוודיה היא חברה פתוחה, בעלת מסורת פתוחה. חשוב להיזכר ביום שכזה שכך היא שוודיה".

שלו בועז (פול) וידן, עיתונאי שוודי שהפך לגר צדק ומתגורר בירושלים, סבור שהאירוע יצר סדק בתקינות הפוליטית השוודית לגבי הנושא האיסלאמי. על-אף שהמחבל לא הצליח לחולל מגה-פיגוע, המיקום והעיתוי שנבחרו היו מושלמים. "תארו לעצמכם פיגוע במדרחוב בירושלים במוצאי שבת", אומר וידן. הפיגוע לדעתו נועד להשיג מקסימום תהודה תקשורתית. בעוד שרבים התמקדו בהענקת פרס נובל לשלום באוסלו שבנורווגיה, רוב פרסי הנובל מוענקים בשוודיה טיפין-טיפין, ונציגים רבים מהתקשורת העולמית נכחו בזמן הפיגוע בשטוקהולם. מהבחינה הזאת הפיגוע שנמנע מצטרף לפיגועים גדולים אחרים שבוצעו על אדמת אירופה בזמן אירועים משמעותיים: הפיגוע בלונדון בשנת 2005 בעת כינוס ועידת הג'י-8, והפיגועים בספרד ב-2004 ערב הבחירות.

וידן סבור שהזעזוע לגבי מה שיכול היה לקרות ייאלץ את השוודים לבדוק את התמונה הכללית, ולהיזכר שאמנם מדובר במתאבד המוסלמי הראשון שהתפוצץ על אדמת שוודיה, אבל כבר היו שישה מתאבדים בעלי אזרחות שוודית שביצעו פיגועים מחוץ לגבולות שוודיה או שנתפסו והורשעו בטרם ביצעו את זממם. מצד שני, וידן גם מנבא שקשה יהיה לשוודים להיפרד מהתחושה שהם נהנים מחסינות ייחודית, פרי המסורת של הנייטרליות השוודית.