חברות וחברי הליכוד,
צאו לחופשי. ד"ר
אביחי מנדלבליט פתח לכם את השער מאחוריו הייתם כלואים שנים רבות. אינכם חייבים עוד לקוד קידה. לא לסגוד בפולחן אישיות מעורר סלידה. יציאת בלפור. קחו את זה. אל תתמהמהו בטרם ייסגר השער מחדש.
אתם יודעים בלבכם שנעשה צדק. אתם יודעים בלבכם כי שום
שי ניצן ושום ליאת בן ארי לא כפו דבר על היועץ המשפטי. קודם כל מפני שהם עובדי ציבור מעולים וישרים. אבל אפילו חלילה היו מה שביבי מתאר, בעיקר כלפי ניצן, אין בכוחו לגרום למנדלבליט לסטות מדרכו. הרי אפילו הלחץ הברוטאלי של ביבי לא הצליח לשנות את עמדתו, אז ניצן יכול?
אחד מסממני הבגרות והאחריות הוא להתבונן למציאות בגובה העיניים. ביושרה. לא בפחד עצמי. ביבי עשה בעבר גדולות ונצורות, אך גם שגיאות ענק וישראל נקלעה למצבים מדיניים ולאומיים ומוסריים קשים. לא עת חשבון היא. הוא עשה לביתו. עשה יותר מדי לביתו. כמובן, רק לכאורה.
עמידה בכבוד
בקשו ממנו לנטוש את הזירה למען העם היהודי והציבור בישראל והמדינה שהוא נפצע בשירותה, וזו גם המדינה שפינקה אותו יותר מכל מנהיג אחר, ולעתים קרובות יתר על המידה ושלא כדין. זה גם לטובתו. אלמלא כן יירדו לחייו יותר ויותר. זה לא ייעצר כאן. זה יגבר במצודת זאב. במסעותיו לחו"ל. בבואו לכנסת. גם מי יודע מי יאזור עוז ויפצה את פיו לאחר שנמוג ענן הפחד?
שולה זקן בעדות אחת מאוחרת שרטטה את דמותו של
אהוד אולמרט יותר מאשר כל משפטיו ועבירותיו המוכחות. שיחה מוקלטת אחת הזיקה לו יותר מכל השוחד והמרמה והפרת האמונים ו
הולילנד ו
משה טלנסקי. מי יודע איזו שיחה ממתינה אי-שם לביבי אצל מי שאינו מאוהביו. איך כתבה
נעמי שמר? "צופה בי מבקש נפשי".
פרשת השבוע היא "חיי שרה". חיי שרה ובני ביתה אינם קלים מזה זמן רב. בנאום היללה של ביבי אמש החלק הזה היה שיקוף נכון של המציאות. גם מעורר חמלה. לפיכך אני חוזר ומציע - אף ששער הרחמים הולך ונסגר עם הזמן: לך ועשה עסקת טיעון. אומנם נורמטיבית אבל הקלה ביותר האפשרית במצבים אלה במסגרת שלטון חוק סביר.
הערה: כאשר מנדלבליט ואני נפגשנו בביתי בפגישה שהתפרסמה לאחר זמן רב שאלתי אותו אם הוא סבור שיוכל לחקור את ביבי במקרה הצורך. הוא קיווה שלא יהיה צורך כזה, אבל השיב בחיוב. לא בטחתי שהוא מבין מה משמעות העניין, והוא עמד בו בכבוד, והוסיף הוקרה לא רק לעצמו אלא גם לתלמודו ולהוויתו.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]