|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מבצע עזרא ונחמיה [צילום: טדי בראונר/לע"מ]
|
|
|
"למה הרגת את זוהרה"
|
|
זוהרה - בסיפורת - היא חברת המחתרת הציונית בעירק כשברקע ה"פרהוד" - הפוגרום נגד יהודיי עירק בשנת 1941, אשר זעזע את הקהילה היהודית והווה גורם מרכזי בציוניותה של הקהילה שעשור לאחר מכן הביא לישראל מאה אלף יהודיה במבצע "עזרא ונחמיה"
|
|
לפני כמה שבועות קבלתי טלפון מקוראת אשר סיימה לקרוא את הרומן ההיסטורי "זוהרה". בפיה היו ארבע מילים: "למה הרגת את זוהרה"? היא הייתה האחרונה, בינתיים, ששאלה את השאלה הזאת. הראשונה הייתה העורכת שלי של הספר, זוהר גולדפרב. זה היה מתישהו במהלך שנת 2019 כאשר היו בביתי אורחים ואני מקבל טלפון ובצד השני של הקו אני שומע מילים אלה: "הרגת אותה"!!! כאשר זוהר הגיעה לאותו רגע בספר, הפסיקה את העריכה וטלפנה אליי. לאחר שהספר פורסם נשאלתי את אותה שאלה מפי כמה וכמה מידידיי ובהם אנשים שאני מאוד מחשיב את דעתם בכלל וכקוראי ספר בפרט.
זוהר גולדפרב הייתה עורכת לא רק טקסטואלית אלא גם יצירתית, לכן ביקשתי לשמוע איך היא מתייחסת ל"הריגה" הזאת ברטרוספקט-פוסט מורטם. וזה מה שהיא כתבה לי.
"אני ממש זוכרת את הרגע הזה שבו שוחחנו בטלפון, היכן הייתי פיזית ומה הרגשתי כאשר אמרתי לך ודמעות בעיניי, "הרגת אותה". בצורה הפשוטה ביותר אני יכולה לומר שזה הכאיב לי שהיא מתה, ועל מה? תקרית טרגית ברחוב? היא חוותה כל כך הרבה ולבסוף מתה כך? אולי זה מסכם את החיים שלנו בצורה מסוימת, כמו סמל, כל מה שנעשה בחיינו ולבסוף אנו מתים באבחה, לעיתים רועמת לעיתים חלושה, וכל אחד מאיתנו הוא כמו נקודה קטנה בתוך מרחב של נקודות זהות (אורות), והזיכרון הנותר הוא טיפת אהבה שפיזרנו בין אלה שפגשנו, כפי שגם היא עשתה בדרכה (והינה לך אנקדוטת פרשיית האהבה שלה ושל נוויל בתוך שדה המודעות האנושית שאין לו סוף) - ואולי אני משחקת כאן עם המילים ועם דרמת רגשות כי מאוהבת בכתיבה וקיבלתי במה לאורה של זוהרה".
קו פרשת המים בין סוף טוב לסוף לא טוב ביצירה הוא חמקמק, ואם זוהרה הייתה נותרת בחיים, האם אפשר היה לקיים סוף טוב של אהבה עם נוויל ולשלוח את הקוראים אל השקיעה בהקשר המסוים של הלב? האם כלל היצירה הייתה הופכת לטובה יותר, מוצלחת יותר, במישור הקתרזיס הרגשי? אולי הייתה הופכת ורודה מדי, מתקתקה מדי, צפויה(?) ואז נמדדת כאיכותית פחות? אח... זוהרה, זוהרה, וצמתה הארוכה השחורה החצופה, והאש היוקדת בעיניה".
אנו מקבל את דבריה של זוהר גולדפרב. בכול מקרה בדיעבד, גם אם היו לי ספקות. על משקל האמירה של דוד בן-גוריון לאחר שהשגריר שלנו באו"ם, אבא אבן, הגן על עמדת ראש הממשלה, אף שזאת נראתה לו מזיקה, מסיבות מדיניות שונות. תגובת בן-גוריון לנאום הייתה: "אם היו לי ספקות לגבי עמדתי בסוגיה - אבא אבן שכנע אותי בצדקתי". שלא לדבר שמותה של זוהרה הוא לא סוף הסיפור. בכלל לא.
זוהרה
זוהרה היא צעירה בגדדית יפהפייה, נבונה, נועזת וחברה דומיננטית במחתרת הציונית בעירק "השורה". נוויל פיצפטריק הוא קצין בכיר הממונה על המודיעין הבריטי בעירק באחת התקופות הקריטיות בתולדות העולם עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, בשנות השלושים של המאה הקודמת. הנסיבות מביאות את השניים לקשר ענייני המתפתח לקשר אינטימי ולאהבה סוערת על-רקע סכנת החיים שבה נמצאת הקהילה היהודית בעירק.
אהבה בלתי אפשרית, שיקולים פוליטיים עמומים, מהפכי שלטון, בריטים, עירקים, לוחמי ה"פּשמרגה" הכורדים - עניינים אלה ואחרים נושפים על פתיל חייה של זוהרה, בשעה שהיא וחבריה פועלים להברחת יהודים יחידים וקבוצות אל ארץ ישראל בדרך-לא דרך רוויה תלאות וסכנת חיים. עלילת זוהרה רצופה פרקים דרמטיים וסוחפים ומביאה את הקורא עד למבצע "עזרא ונחמיה", בשנים 1951-1950, שבו הוטסו מאה אלף יהודי עירק לארץ ובאמצעותו בא הקץ על גלות בבל, שארכה 2,500 שנה.
זהו התקציר.
אני מפרסם פוסט זה, ערב ה-1 ביוני, במלאת 81 שנה ל"פארהוד" - הפוגרום נגד יהודי עירק שבו נרצחו קרוב למאתיים יהודים, יותר מאלפיים נפצעו ובתיהם של חמישים אלף יהודים נבזזו. אף שבמהלך מלחמת העולם השנייה הקהילה היהודית בעירק הייתה נתונה בסכנה מצד ממשלה וממסד צבאי שסייעו לנאצים, הקהילה ברובה לא הייתה ציונית. רק קומץ קטן ממנה היה ציוני, וקומץ קטן יותר נמנה עם "השורה" תנועת החלוץ והמחתרת, שבעלילה זוהרה נמנית איתה. אבל הודות לאותו קומץ מחויב, נחוש ומסור התאפשרה שליחותו של שלמה הלל, קיבוצניק בן 24 שהגיע לארץ עם משפחתו כשהוא קרוב לגיל 12. הוא נשלח על-ידי "המוסד לעליה ב'" - לימים "המוסד", כדי להטיס ישירות מבגדד קבוצה של 50 ציונים, במבצע נועז, מסמר שיער, שידוע כ"מבצע מייקלברג". עד אז המחתרת הציונית העבירה בודדים לארץ בדרכים עקלקלות, לרבות המדבר, דרך ירדן, או דרך פרס, והביאה שליחים לתנועה באמצעות רכבים של "סולל בונה" שפעל כחלק לוגיסטי במזרח התיכון של הצבא הבריטי במלחמתו נגד הנאצים. מעטים, בציבור בכלל, ובקרב הדור הצעיר בפרט, מכירים את הפרק המפואר הזה בתולדות העם היהודי. ובימים אלה כאשר תופעות שונות מצביעות על העדר לימוד ההיסטוריה, חשוב להזכיר גם פרק זה של הציונות המדינית.
קהילת בבל
שלמה הלל שנפטר בפברואר 2021 נמנה עם מנהיגי המדינה, היה משריה הבכירים ויו"ר הכנסת. ספרו "רוח קדים" שמתאר את השליחות הסודית שלו בארצות המזרח התיכון בשנות ה-40 שימש לי גם מקור והשראה לתיאורים של הפעילות המחתרתית הציונית בעירק. את שלמה הלל הכרתי בעת היותו חבר משלחת ישראל באו"ם במחצית השנייה של שנות ה-60 ואני שליח וכתב רשות השידור באמריקה. דומני שהזכרתי זאת, ששלמה הלל היה אחד האנשים החכמים שהכרתי והצנועים שבהם. מאז נהיינו ידידים. תוך כדי כתיבת הספר נפגשתי כמה פעמים עם שלמה הלל בביתו ברעננה, כדי לבדוק פרט זה או אחר. שכן "זוהרה" אף שהיא עלילת סיפורת-fiction, היא מבוססת על תחקור תיעודי של קהילה זאת בת אלפיים וחמש מאות שנה בקרוב, הוותיקה והרציפה כפזורה היהודית בהיסטוריה של העם. בדבריו על הספר הוא כתב בין היתר:
|
|
|
|
|
שלמה הלל. חכמה, רוחב אופקים ואומץ לב [צילום: יוטיוב]
|
|
|
"בסיפור חייה של זוהרה, גיבורת הספר, מובאים בצורה דרמטית וקולחת פרקים מרכזיים בחייה של הקהילה היהודית הוותיקה בעירק, הצלחותיה וסבלותיה, עד עלייתה ארצה. התיאור המרטיט של "הפרהוד" (הפוגרום שהיה בשנת 1941, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה), מעורר צמרמורת, אך בעיקר חשוב (וחשוב לציון) הוא תיאור מעשי גבורתם של צעירי וצעירות הקהילה, וגם בקליטתה. לאחר מכן מעשי הגבורה והתושייה של המחתרת הציונית בעירק, שבתבונה, בתעוזה ובאחריות רשמה פרקים נאים ומרשימים בסיפורה של התנועה הציונית במחתרת שפעלה בעירק. התנועה הייתה גורם רב חשיבות בהצלתה של קהילה ותיקה וחשובה זו. פרק נוסף חשוב בספר הוא תיאור הקשיים מזה והתושייה מזה, של קליטת הקהילה הזו בארץ.הספר רהוט, קל לקריאה, מעניין, אך בעיקר מלמד".
כאשר שלמה הלל כתב לי דברים אלה חשתי לא כסופר אלא כתלמיד שעשה שיעורי בית או כמו איזה ארכיאולוג חובב, שחפר וגילה דברים שהוא לא היה מודע להם ופרסם זאת. שלמה הלל ראה בו מעין ספר לימוד בצורת עלילה היסטורית רומנטית. כמו כל סופר, גם אני הייתי רוצה שיקראו בו מה שיותר, אבל כמו כל סופר, לפחות כזה שמתיימר להיקרא כך, הוא אינו כותב ספר כהיצע לביקוש. ידידי פרופסור מלאכי בית אריה שקרא את הספר ואני שוחחתי אתו על קשיים של קידום ושיווק בעידן הקורונה התייחס לסוגיה בהיבטה הנכון - "חשיבותו של ספר הוא בכך שהוא רואה אור". כך אמר לי מלאכי. מעבר לזה, ראיתי בכך איזו צוואה מצד שלמה הלל שלא התממשה בחייו. פוסט זה הוא גם לזכרו של ידידי. אדם חכם, בעל אופקים רחבים ואומץ לב, שבהלוויתו נבצר ממני להשתתף בשל ה"קורונה".
אותי, הספר לימד פרק מרתק, עשיר, צבעוני כמו מחרוזת של אבני חן, של קהילה מפוארת זאת שעליה לא למדתי. זאת גם הסיבה לפרסום פוסט זה במלאת 71 שנה ל"פארהוד". אף שאני, בשל נסיבות הזמן, בבואי לארץ לאחר חמש שנות מלחמה, לימודיי לא היו סדירים, אני מסופק אם אחרים ותיקים וילידי הארץ למדו זאת. הדור הצעיר יודע מעט מאוד על קהילה מדהימה זאת על תולדותיה מאז חורבן הבית הראשון ו"על נהרות בבל...". ולא זו בלבד אלא שאחרי מלחמת העולם הראשונה, בשנות ה-20 של המאה ה-20, בתקופת המלך פייסל הראשון-איבן חוסיין, ברוב תחומי החיים, החל בכלכלה ומשק וכלה בתרבות ומוזיקה- ה יהודים שלטו בחיי העם העירקי עד לראשית שנות ה-30. שלא לדבר על משפחות שָשוּן וכדוּרי, הרוטשילדים של יהדות עירק שעסקיהם הסתעפו בין אירופה להודו ולסין בין שתי מלחמות העולם.
שלחתי את "זוהרה" לשרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון, שענף אחד בעץ המשפחתי, ענף ה-שאשא, מקורו בעירק. אולי היא תעשה משהו לתיקון המצב במערכת החינוך, בנושא זה. אף שלנוכח הנסיבות וכובד הבעיות שרובצות על השרה, אני בספק אם תגיע לזה.
|
|
| תאריך:
|
01/06/2022
|
|
|
עודכן:
|
01/06/2022
|
|
צבי גיל
|
|
מזה מספר ימים מפרסמים ארגוני שמאל ובראשם שלום עכשיו (ע"ר) וקריים מיניסטר (חוזה חדש (ע"ר), קריאה לעלייה כוחנית ליישוב חומש והריסתו באמצעות בולדוזר.
|
|
|
|
|
בניגוד להצגות שאיפיינו את היידישפיל בעבר, שהיו קומדיות מוסיקליות והתבססו על גדולי סופרי היידיש, הרי סיפורה של סביון ליברכט הישראלית, הוא דרמה של ממש נוגעת לכל לב. על במה מעוצבת להפליא בידי אלכסנדרה נרדי, כשברקע הריהוט, קיר ועליו עשרות תמונות של כל אלה שהיו ואינם (מה שמזכיר יצירת אמנות עם צילומי דיוקנאות גדולי המאה שעברה שהוצגה במוזאון בווינה), נחשף סיפור המשפחה: על אב, ניצול שואה, אלמן טרי מאשתו ואב לשתי בנות. האחת חן בר החביבה ושופעת החום והרגש נישאה, התגרשה ואם לילד. השנייה מדענית עסוקה בשנות השלושים וללא בן זוג (שריאל יוסף) שהייתה מרוחקת מאחותה.
|
|
|
|
|
במזרח ירושלים יש כעס רב על ארגון חמאס ברצועת עזה לאחר שהסתיימו אירועי "יום ירושלים" ומצעד הדגלים. התחושה בקרב הציבור הפלשתיני במזרח העיר היא שחמאס לא עמד בהבטחתו לגבות את תושבי מזרח ירושלים במאבקם נגד מצעד הדגלים למרות שבשבועיים שקדמו למצעד הוא ניהל קמפיין אדיר באמצעי התקשורת שלו וברשתות החברתיות שבו הבטיח לסכל את מצעד הדגלים ב"כל האמצעים".
|
|
|
|
|
משרד הפנים פרסם ביום 13/4/2022, תזכיר לחוק התכנון והבניה, המאריך את הוראת השעה המאפשרת פיצול דירות. זאת, במטרה לרשום, באופן מלאכותי, דירות נוספות ובכך להגדיל את מצאי הדירות במדינת ישראל. בכך, חוזר משרד הפנים על הליקויים במנגנון וביישום בחוק, אשר בחלוף חמש שנים, הביאו להשפעה אפסית על שוק הנדל"ן. כשהממשלה מאבדת שליטה על מחירי הדיור, הארכת תוקף תוכניות שנכשלו - אינה הפתרון.
|
|
|
|
|
קצב החדשות והאירועים אצלנו גורם לכך שנושאים חשובים ביותר נדחקים לשוליים, בבחינת "ישן מפני חדש תוציאו". כזה היה גורל התחקיר של אילה חסון על גל הירש, תת-אלוף במילואים ומי שהיה מועמד לתפקיד מפכ"ל המשטרה, שסיכול מועמדותו התחיל מרגע שזו עלתה על סדר היום. מישהו לא רצה אותו בתפקיד המפכ"ל, והמטרה ככל הנראה מקדשת את האמצעים. אילה חסון ערכה תחקיר מקיף, מטלטל ומזעזע, אשר שודר לפני פחות מחודש, אבל טבע תחת גל החדשות והאירועים. גל הירש לא היה איש הציבור היחיד שמועמדותו לתפקיד רגיש שימשה יריית פתיחה לשנות חקירה רבות, שבדרך כלל לא הולידו דבר, אבל מנעו את המינוי. שאלו את ראובן (רובי) ריבלין ואת אביגדור (איווט) ליברמן על חקירותיהם. אחרים כבר לא ניתן לשאול.
|
|
|
|
|
