הגיע זמן ההידברות

ממשלת ישראל עצרה על-פי התהום את שיח השנאה והאיבה, שיח האגרוף והאיום בהשמדה עצמית, שיח הסרבנות ופירוק הצבא, שיח הירידה מהארץ של הנוטשים. שיח המאיימים בהחרבת הכלכלה, שיח שריח המהפכה הצבאית היה ללחם חוקו, שיח המאיים על הריבון.

עתה, אחרי שעילה אחת, מינורית עד כדי גיחוך, עברה בממשלה ברוב מובהק והבהירה כי בארץ הטובה והאהובה שלנו יש ריבון אחד והוא ממשלת ישראל שנבחרה ברוב דמוקרטי מובהק, הזמן לעבור מזירת היאבקות הבוץ לזירת ההידברות, להיכנס לשיח ולהידברות אמיתית ונטולת טריקים ושטיקים, שיח המסוגל לעצור את ההתדרדרות במדרון החלקלק עליו צועדים משני המחנות.

רגע טרם שנתיישב לשולחן השיח החשוב והנדרש, בכנסת ישראל ולא בבית הנשיא, רגע טרם שננסה לאחות את הקרעים, לחזק את המכנה המשותף שהתערער, להבריג את דפנות הגשר שהיטלטל על המים הסוערים, להתקרב בהיסוס שוב אל ה-יחד היהודי ישראלי, רגע טרם כל זאת, נשימה עמוקה יכולה בהחלט לסייע.

הקריאה לחשבון הנפש אמורה להקיף את כל מערכות החיים שנפגעו, חלקן באופן כמעט אנוש, בעקבות הרחבת השסע וחציית קווים אדומים. עכשיו הזמן שלך, אדוני ראש הממשלה להוביל, להנהיג, לנווט, לא עוד סחטנות פוליטית, לא עוד איומים בפירוק, לא עוד התפתלויות בלתי פוסקות. עכשיו הזמן שלכם, ראשי הנהגת המפלגות החברות בקואליציה לעצור ולהפסיק את חוויית שכרון הכוח הפוליטי בו זכיתם ולתעלו למען כלל הציבור במדינת ישראל, תוך ביצורים נדרשים וסבירים של המטרות שבזכותן נבחרתם.

עכשיו הזמן שלכם, ראשי מפלגות האופוזיציה, להניח את החרמות, הנידויים, האיומים, להתיישב בלב פתוח ובנפש חפצה מול הקואליציה ולנהל שיח נטול אימת קומץ מובילי המחאה הרדיקליים. עכשיו הזמן לעצור את השיח המתבהם, המפלג והמשסה, לשנות את הטרמינולוגיה הרעילה. עכשיו הזמן של אזרחי מדינת ישראל אשר חלקם הפכו מאוהבים לאויבים, מאחים לנטע זר, עכשיו הזמן לאפשר את שיח הפיוס הלאומי הנדרש והחשוב.

עכשיו הזמן לגילוי אחריות מצד המערכות שהיו חלק ממסע הפלגנות, ההסתה, השיסוי, הנדסת התודעה, מהמסע אל כמעט החורבן. עכשיו הזמן לאחריות של התקשורת, מערכת המשפט, האקדמיה, הכלכלה, הביטחון בעבר, נבחרי ציבור בהווה ובעבר, פרשנים, עכשיו הזמן לעצור לחשבון נפש, להרהור קל, להטלת ספק, לסימני שאלה במקום סימני הקריאה.

עכשיו הזמן שלנו האזרחים, להודיע בשער בת רבים, מה שהיה לא יהיה עוד. כדמוקרטים אמיתיים בחרנו את ממשלתנו ברוב מוחלט, בחרנו אופוזיציה ברוב מובהק, כעת חובת האחריות על ממשלת ישראל הנבחרת כמו על הנהגת האופוזיציה, להוביל את העם והחלטותיו מתוך אחריות מלאה, מתוך סובלנות, מתוך כבוד לאחר, מתוך המטרה העליונה, פיתוחה וטיפוחה של מדינת ישראל בכל תחומי החיים, לא עוד נס ופלא עולמי כי אם מדינה חפצת חיים מופת לאומות העולם.

עכשיו הזמן לכבות את מכבסות המילים, את תנורי השנאה, את להביורי האיום והאשמה, את חרצובות הלשון המתלעלעות את דפוסי ההאשמה, את ההשתקה, את הפיצולים. עכשיו הזמן לקורטוב של שקט, למעט דממה, לא להכרעה, לא להכנעה, לא לניצחונות, לא לכישלונות. עכשיו הזמן לחיבורים, לשילובים, לאיחוי הקרוע, לבניית השבור, לשיקום, זה אפשרי, זה חייב להיות אפשרי, בנפשנו הדבר, עכשיו הזמן לריפוי.