לשכת היועץ המשפטי לממשלה נזקקה ל-40 יום כדי לענות לבקשה לצו ביניים בנוגע לדוח של נציבת הביקורת,
הילה גרסטל, על היחסים בין הפרקליטות לבין המכון לרפואה משפטית. כך מעלה בדיקת News1, ממנה עולה החשש שהפרקליטות מנסה להרוויח זמן עד לפרישתה של גרסטל בעוד חודשיים. במקביל, מתגלים סימני שאלה סביב טיפולה של לשכת היועץ בתלונה למשטרה בפרשת ד"ר מאיה פורמן-רזניק - אשר הובילה לכתיבת הדוח של גרסטל על המכון הפתולוגי.
11 פרקליטים עתרו לבג"ץ ב-31.3.16, בבקשה לאסור על גרסטל לפרסם את הדוח שלה על המכון הפתולוגי. בעתירה נחשפו פרטים על טיוטת הדוח, אשר הצביע בין היתר על לחצים פסולים שהפעילו פרקליטים על רופאים במכון בנוגע לתוכן חוות דעתם.
למחרת הורה שופט בית המשפט העליון,
צבי זילברטל, למדינה להשיב על העתירה עד 6.4.16. המדינה לא עשתה זאת, ולמחרת ביקשה וקיבלה ארכה עד 20.4.16. אולם גם במועד זה לא עמדה הפרקליטות, והיא הגישה את תגובתה רק ב-10.5.16. היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, סירב לאפשר לגרסטל להיות מיוצגת בנפרד - אירוע שהיווה את הקש האחרון שהוביל להתפטרותה של גרסטל ב-18.4.16.
כאמור, מדובר רק בתגובה לבקשת לצו ביניים, ותגובת המדינה היא בת תשע שורות בלבד - ולמרות זאת נדרש למעלה מחודש של עבודה כדי להגיש אותה. את התגובה הגישו, בצורה חריגה, עוזריו של מנדלבליט - עוה"ד גיל לימון ועדי מנחם - ולא מחלקת הבג"צים בפרקליטות. נראה שהסיבה לכך היא, שהפרקליטות מצויה בניגוד עניינים בשל היותה הגוף המבוקר בדוח.
המדינה אומרת, כי מאחר שגרסטל עצמה מסכימה שאין מקום לפרסם את הדוח לאחר הגשת העתירה, מתייתר הצורך להוציא צו ביניים. עוד נאמר בתגובה, כי לנוכח החשיבות המרובה שרואים המשיבים - גרסטל, מנדלבליט והשרה
איילת שקד - בפרסום הדוח, מתבקש בג"ץ לקבוע בהקדם דיון בעתירה. בדיקה ביומן בית המשפט העליון מעלה, כי נכון לעכשיו - טרם נקבע דיון.
גרסטל תסיים את תפקידה באמצע חודש יולי. ייתכן שבלשכת היועץ ו/או בצמרת הפרקליטות מנסים להרוויח זמן, מתוך תקווה שמי שיבוא במקום גרסטל - יבחן מחדש את הדוח ואולי גם יחליט שלא לפרסמו. קשה למצוא הסבר אחר לכך שנדרשו שבועות רבים למתן תשובה כה קצרה וכה פשוטה.
במקביל, מבקשת התנועה למשילות ודמוקרטיה לדעת מי החליט על סגירת תלונתה למשטרה נגד עוה"ד
דינה זילבר ואורית קורן בפרשת פורמן-רזניק. גרסטל מצאה, כי השתיים גיבו את התערבותה של מנהלת המחלקה למשפט העבודה, עו"ד
רחל שילנסקי, בתוכן תצהירו של מנהל המכון הפתולוגי, ד"ר
חן קוגל, שהוגש כתמיכה בתביעתה של פורמן-רזניק נגד המדינה. השתיים היו באותה עת המשנים ליועץ המשפטי דאז,
יהודה וינשטיין, וזילבר מחזיקה בתפקיד זה עד היום.
התנועה הגישה נגד השתיים תלונה בטענה לעבירות של הדחת עד ושיבוש מהלכי משפט. ב-15.3.16 מסרה להם המשטרה, כי החליטה ב-25.2.16 לסגור את התיק בנימוק "אין אשמה פלילית". בהערות נאמר שהתיק נסגר "על-פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה"; באותו מועד כבר מילא מנדלבליט את התפקיד. אולם התנועה הצביעה על כך שבהודעת המשטרה נאמר גם שאת התיק סגרה הפרקליטות, והיא ביקשה לדעת מי קיבל את ההחלטה. בתגובה כתב פקד אייל העיברי מתחנת לב הבירה, שטיפלה בתנועה: "התיק נסגר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין".
אם אכן וינשטיין הוא שסגר את התיק, עולה השאלה האם לא היה צריך להדיר את עצמו מטיפול בו, וזאת משתי סיבות. האחת: כאמור, זילבר וקורן היו כפופות אליו במישרין. השנייה: ב-28.1.16 פרסם וינשטיין החלטה בעקבות הדוח של גרסטל, לפיה לא נמצא פסול במעשיהן של זילבר וקורן - כך שדעתו הייתה נעולה בעת שדן בתלונה שהוגשה למשטרה.
משרד המשפטים לא השיב לשאלת News1 בנוגע לסתירה זו וסירב למסור מידע נוסף, ורק הפנה לחוות דעתו של וינשטיין מסוף חודש ינואר. בתשובה לשאלה ישירה למנדלבליט, האם הוא סגר את התיק, מסר משרד המשפטים: "אין לנו מה להוסיף מעבר לתשובה הקודמת שנמסרה".
