|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
רקמת יד - הדלת נחסמה וכך גורלנו
|
|
|
הזיכרונות המרים מהשואה הפכו לסדרת ריקמות יד מרהיבות
|
|
לאחר שנים של עבודה הגשימה ירדנה את חלומה והציגה את היצירות המיוחדות שהכינה בפני נשיא המדינה, ראובן ריבלין במפגש מיוחד שאורגן עבורה
|
|
|
מפגש הנשיא וירדנה[צילום: Dreamers]
|
|
|
|
|
רקמת יד - היציאה מהרכבת
|
|
|
|
|
ירדנה זלבסקי, שורדת שואה בת 93 המתגוררת כיום בירושלים, הפכה את זיכרונותיה הקשים מהמלחמה והתקופה שהייתה באושוויץ לסדרת ריקמות יד מרהיבות, שאף אוגדו לספר.
הריקמות הצבעוניות מתארות את ילדותה השלווה בצ'כוסלובקיה עם משפחתה האוהבת, הגירוש מהבית בשואה וההפרדה ממשפחתה שהלכה אל מותה, כיצד מצאה עצמה נערה בת 16 לבדה באושוויץ, האירועים והזוועות שחוותה והייתה עדה להם וכיצד שהפכה לעובדת במפעל נשק בגרמניה כדי להציל את חייה.
לאחר שנים של עבודה הגשימה ירדנה את חלומה והציגה את היצירות המיוחדות שהכינה בפני נשיא המדינה, ראובן ריבלין במפגש מיוחד שאורגן עבורה על-ידי עמותת Dreamers. היא העניקה לו את אחת מעבודותיה כשי לתליה בבית הנשיא.
ריבלין הודה לירדנה זלבסקי על המפגש המרגש: "שמעתי על עבודתך שהיא מסירות הנפש ועל אהבתך לאמנות שמרחיבה את הנפש. זה כבוד גדול לבית הנשיא שבאת לכאן". ירדנה התרגשה עד דמעות ואמרה שזהו יום גדול עבורה ושהיא לא דמיינה שאפשר לחלום עד כדי כך ושהחלום יהפוך למציאות.
אלון לוי, מנכ"ל עמותת Dreamers: "זו זכות גדולה עבורנו להגשים את חלומה של ירדנה. אנחנו מודים על כך לנשיא המדינה ולרבים שסייעו במימושו. היא מוכיחה שלא משנה הגיל - לעולם לא צריך להפסיק לחלום".
|
| תאריך:
|
31/01/2021
|
|
|
עודכן:
|
31/01/2021
|
|
יפעת גדות
|
|
הזיכרונות המרים מהשואה הפכו לסדרת ריקמות יד מרהיבות
|
|
אתמול (יום ד', 27.1.21) ציין העולם את יום השואה הבינלאומי. כצפוי, מהדורות החדשות ציינו את היום הזה בכתבות מרגשות על קשיש ניצול שואה שהגיע לחרפת רעב, על קשישה ניצולת שואה שנזנחה והלכה לעולמה ערירית או על זוג קשישים ניצולי שואה שנאלצים לבחור בין אוכל לתרופות.
|
|
|
|
|
הקשישה הביטה בגבר שישב מעברו השני של השולחן במבט נוקב. עיניה בגוון תכול צלול בלטו כפנסים זוהרים מבעד לפניה חרושות הקמטים. שערה הלבן הוצמד בסיכות לקודקודה, גופה הצנום היה מכונס בכיסא גלגלים, ורגליה היו מכוסות בשמיכת צמר צבעונית.
|
|
|
|
|
בתקופה זו של השנה אני מרבה לחזור למכתבים ישנים שקיבל סבי מקרוביו במזרח פולין במהלך המלחמה. המכתב האחרון הוא מאחותו משנת 1941. "אח יקר קיבלנו את הגלויה ממך היום ושמחנו מאוד לשמוע ממך. מה איתנו, מה אני אגיד לך. כולנו בחיים. אנחנו מודאגים. אימא שלנו שולחת דרישת שלום". זמן לא רב לאחר שנכתב אותו מכתב, קולה של דודתי הגדולה, אחות סבי, הושתק לעד.
|
|
|
|
|
חלק משמעותי מן התרומה ההיסטוריוגרפית של ההומור בשואה נוגע לאנשים ותופעות עליהן הוא מספק מידע עובדתי חשוב. יש להדגיש, כי כאן על החוקר לפעול בזהירות. מצד אחד, מדובר במקורות בני הזמן שקוראיהם ושומעיהם הכירו לעיתים את העובדות לאשורן, ולא ניתן היה למכור להם בלופים. מצד שני, הומור מעצם טבעו נוטה לגוזמה ולהעצמה, ויש לבחון האם המידע הנמסר במקורות אלו אינו לוקה בכך. יש גם לזכור, כי כאשר מדובר בהומור ביקורתי – עשויה מטרתו לקלקל את השורה מבחינת דיוקו.
|
|
|
|
|
לפני שנים אחדות פגשתי לראיון עיתונאי ארוך את פרופ' יהודה באואר, מחשובי חוקרי השואה בארץ ובעולם אשר היה מיוזמי יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. בתום השיחה המרתקת והמעניינת שאלתי בנימוס את פרופ' באואר מדוע לא כתב לי דבר על ספר הילדים 'הנרות שרעדו', הראשון שפרסמתי כחלק מסדרת ספרים מעצבי זהות בנושא השואה בהלימה לילדים ונוער. פרופ' באואר הביט בי בעיניו השלוות ודפק לפתע על השולחן "ילד יהודי בשואה לא חיפש נרות שבת הוא חיפש לחם, לחם". אמר וקולו התקיף והסמכותי עדיין מהדהד בראשי. נזכרתי באירוע זה כאשר קראתי בהתרגשות את הפרסום החדש אודות האינטלקטואלים היהודים אשר בימי הסופה והסער העדיפו לסחור במזונם תמורת רכישת ספרים. קראתי את הפרסום הזה ותהיתי איזו עוצמה של טפיחה על השולחן היה טופח פרופ' באואר, נרות לשבת לא, ספרי הגות כן? הבנתי שלכל אחד הייתה שואה משלו, תקומה משלו, גבורה משלו, בחירה משלו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
תלמה חתומה על שירים רבים שהפכו לקלסיקות בתרבות הישראלית ונמנית עם יוצרי פס הקול המוכר והאהוב על רבים מילדי ישראל בעבר ובהווה
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
