|
|
|
דן מרגלית
במשפחתי קיימת מחלוקת. יש השואפים לראות את היריבה משחקת בימי שישי במגרשים שלעתים יש בהם יותר חול מאשר דשא, ויש האומרים כי מוטב ששחקני הפועל יישארו בליגה הגבוהה עימנו, וכך נזכה בכל ע...
|
|
|
|
|
איתמר לוין
"עשרת הימים הנוראים הלאומיים" - מיום השואה, דרך יום הזיכרון ועד יום העצמאות - מקבלים השנה משמעות קשה במיוחד  כמה מחשבות על השבוע שעבר והשבוע הבא
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
חמאס סופר באבידות גם כאלה שנפגעו מנפילות של רקטות שלו ושל הג'יהאד האיסלאמי בתוך עזה, כמו בכישלון השיגור של רקטה מידי הג'יהאד שנפלה במגרש החניה של בית החולים אל אהלי
|
|
|
|
|
מירב ארד
בצל מלחמת 'חרבות ברזל', אזרחי ישראל יחגגו את יום העצמאות ה-76. קרן קימת לישראל והמוס"ל מציגים: אלו הם הפארקים המומלצים ביותר לעל האש בחיק הטבע ואלו הם הנחיות הבטיחות שכל הורה חייב ...
|
|
|
|
|
משה יעלון
הטענה שלי היא כלפי ראשי המכינה, שהלכו והקצינו במהלך השנים (כמו רבים מהדתיים הלאומיים שהכרתי, גם במשפחתי) דינת ישראל לא צריכה לממן מוסדות חינוך, שאינם מחנכים לדרך ממלכתית ברוח מגי...
|
|
|
|
|
יוסי אוחיון
ההבדל בין שני האירועים שהשפיע על גודל האסון וכמות הנרצחים נובע מכך שבשנות הארבעים של המאה העשרים לעם היהודי לא הייתה מדינה ולא היה צבא
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
סיידוף מזרחי רחל |
|
15/04/15 18:34
|
|
|
|
|
|
היה לך אומץ שמחה יקירתי להתעמת
עם הסבתא בביתה, אך סיפורך כרגיל מרתק וכתוב בטוב טעם.
לצערנו עדיין באירופה יש הרבה
מן האנטישמיות אנחנו נתקלנו בזה בהיותנו בפאב באוסטריה, כל החבורות שרו בחדרים שונים , בשפות שונות, אך כאשר אנו שרנו בעברית והרמנו כוסות לחיים, פרצה מולנו מלצרית מבוגרת וניסתה להשתיקנו מספר פעמים ובזעם רב, עד אשר קמנו ויצאנו מהפאב. היא הזכירה לנו שכאן החל הנאציזם.
אז כל הכבוד למאמר המקסים רחל
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סיידוף מזרחי רחל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שמחה סיאני |
|
15/04/15 21:57
|
|
|
|
|
|
לרחל ידידתי,
תודה על תגובתך.
מה שכואב לי יותר מכול, שהאנטישמיות לא עברה מן העולם
אלא אדרבא, היא מרימה ראש בחוצפה וקבל עם ועדה, גם ״בזכות״ אנשים מתוכנו, המשמיצים את בני עמנו ברבים ונותנים לגיטימציה לאותה ״פריחה״ של אנטישמיות באירופה בפרט
ובעולם בכלל.
מזלנו, שיש לנו את פיסת הארץ הקטנה הזאת, מדינת ישראל, בה אנו אדונים לעצמנו ומשתדלים לחיות כעם חופשי בארצנו, למרות הכול!
ושוב תודה לך רחל ,
משמחה סיאני
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמחה סיאני
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
חיים ספטי |
|
15/04/15 20:09
|
|
|
|
|
|
סיפורה של שמחה סיאני חשוב ואותנטי ומלמד, כמו עדויות רבות אחרות, על ניסיונם של מרביתם המכרעת של הגרמנים שחיו באותה תקופה לטעון שהם לא ידעו דבר, אך כמו אביו ואמו של כריסטוף, יש גם מעט מאד גרמנים שמוכנים להודות שהם ידעו. כמו רחל סיידוף מזרחי, אני מתפעל מאומץ לבה של שמחה להעלות את נושא ריח עשן המשרפות באותו מפגש.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיים ספטי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שמחה סיאני |
|
15/04/15 22:22
|
|
|
|
|
|
לחיים, שלום!
תודה על תגובתך.
יש לי מספר סיפורים שנוגעים לנושא השואה בטיול זה, שכן, חבורהשל צעירים גרמנים זו, שהיו חפים מפשע, רצו בכול מאודם לכפר על חטאי אבותיהם. (ר׳ סיפורי על טאנטע טינה).
אפילו אנשים צעירים גרמנים אלה, שידיהם לא שפכו דם מעודם, עם כל רצונם הטוב ליישר ההדורים וכאילו להתחיל מחדש את החיים בגרמניה ולנסות ולמחוק את הכתם, לא יוכלו למחות את דם היהודים והאחרים הצועק אליהם מן האדמה בגרמניה!
כמוהם גם הצעירים שלנו, הרצים אחרי המילקי בברלין והולכים כסומא באפלה אחרי ״חיים קלים״..., לצערי, מתוך ניסיון אחיי היהודים שנולדו בגרמניה, שהתגייסו לצבא שם ושירתו את מולדתם בנאמנות..., ״זכו״ להילקח עם כל בני משפחותיהם לתאי הגזים בקרונות של בהמות. אף אחד לא זכר להם את נאמנותם לארץ מולדתם - גרמניה, והם נרצחו רק בשל היותם יהודים !
נחמה קטנה יש לי, של״רודפי המילקי״ למיניהם יהיה לאן לברוח, במידה וייתקלו באנטישמיות העולה ופורחת גם בגרמניה שאליה הם נושאים עיניהם.
שנשמע בעתיד רק בשורות טובות!
שמחה סיאני
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמחה סיאני
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
בתיה חרמון |
|
16/04/15 10:28
|
|
|
|
|
|
לגב' שמחה סיאני
שלום רב.,
לא ביקרתי בגרמניה וגם לא ממהרת לבקר בה.מה שסיפרת מרגש מאוד ויש בו תקווה שהזמנים משתנים והשמחה תופשת את מקום העצב וההכרה את הבריחה.
יצאת משם גדולה !
תודה לך.
בתיה חרמון.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בתיה חרמון
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
חווה נתן |
|
20/04/15 22:47
|
|
|
|
|
|
רשימה מרשימה המייצגת את היהודי הגאה, בעמידתה מול בנים לעם שידע ושיתף פעולה עם השטן. היו גם כמה צדיקי אומות עולם מיעוט קטן מאד ואנושי שחלקם הסתכנו באותו גורל נורא.אני עצמי הכרתי דמות כזו .
אמנם קם גם דור חדש שחלקם רוצה לכפר, ולנקות במידת מה את מצפונם/מורשתם אולם קשה הכפרה, לנושאי הגן המקולל.
מאידך "העולם" היום ושנאת ישראל שוטפים לצערנו את אירופה, לניאו נאצים למיניהם המשך תקומה ופריחה .
תודה לשמחה סיאני על הכתבה האוטנטית והחכמה,מסכימה עימה בכל ליבי כי אין לנו מקום אחר על פני האדמה מלבד בחלקת אלוהים קטנה זו שלנו ארץ ישראל,כואב הלב על היורדים חזרה לאדמה הכרוכה גם אם הדשא שם נראה ירוק יותר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חווה נתן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שמחה סיאני |
|
23/04/15 23:00
|
|
|
|
|
|
לידידתי המשוררת חווה נתן,
תודה על תגובתך.
יש לי מספר סיפורים בנושא השואה ובכל פעם אני מציגה
אחד מהם. (ר׳ רשימתי ״טאנטע טינה״ בניוז 1).
בביקורי זה בבתי חבריי הגרמנים, קרו כמה מקרים מזעזעים מבחינתי, כי אני סברתי שאחרי שנים כה רבות, שנאת הגויים
תדהה קמעא, אבל הצבע האדום צף ועולה על פני המים
בכל פעם וביתר שאת.
היו באמת כמה צדיקים בסדום, אך לבי לבי על הצעירים הנוהים אחרי ברלין. הם כנראה יהודים צעירים חסרי ניסיון (וכבוד), ואפילו תמימים, שרוצים ״להתגלח על הזקן שלהם״. הם לא משערים איזו אנטישמיות רוחשת מתחת לרגליהם..., ותקוותי שלא ייפגעו.
בשורות טובות!
שמחה סיאני
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמחה סיאני
|
|
|
|
|
|
|