|
|
|
דרור אידר
למרות הקשיים ומורכבות המצב חובה לראות את התמונה הרחבה ולהודות על נס התקומה המדינית ועל היכולת להגן על עצמנו  על שמחה בזמנים קשים ועל ה"אף-על-פי-כן" המפורסם של ברנר. טובה הארץ מאוד...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
מונחת לפני נתניהו הצעה יקרה מפז לנורמליזציה עם ערב הסעודית והוא מסכן את עם ישראל להחמיץ אותה ולהשאיר את החזית מול אירן פרוצה וחדירה
|
|
|
|
|
איתמר לוין
שני מקרים של חייבים שהעבירו רכוש לאחיהם מגיעים לאולמו של השופט יעקב שקד. שימת לב לפרטים, גישה מעשית ואנושיות מובילות אותו למסקנות הפוכות
|
|
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
ביקורתו הפומבית של יו"ר המחנה ה"ממלכתי" על ניהול המלחמה פוגעת במלחמה ובלוחמים כאשר בשל שיקולים פוליטיים הוא מאיים להפיל את הממשלה. על גנץ להתאחד מאחורי העם, להילחם עד הניצחון ולא ל...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
י.ש |
|
20/08/08 11:27
|
|
|
|
|
מבט של היסטוריון?.......אתה עושה צחוק מעצמך ומעיסוקך.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
י.ש
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
אמא ואבא.... |
|
20/08/08 12:24
|
|
|
|
|
כל מי שחלק לו בלתי מבוטל במחדל
כל מי ששותף היה, את שלו תרם ואשר נחלה וחֵלֶק לו, חֵלֶק נוֹרָא, חֵלֶק אָיוֹם, חֵלֶק בִּלְתִּי מְבוּטַל במֶחְדָל
מֶחְדָל אשר כתוצאה ישירה ממנו, בננו שלנו, בעולמנו זה, לחיות פתע פָסַק וחָדַל
יואיל נא, משמינו, מנוף חיינו, מעולמנו הקט, השברירי, הצנוע, הדל
עולמנו אשר בעטיו של משטר מלאכותי, תועלתני, ישראלי, דורסני, חמסני, הרסני, עברי, אנוכי
ו"הנהגה" בלתי-אחראית, רשלנית, שרירותית, שרלטנית, אנוכית, אכזרית זו,
חש עצמו היום לא במעט אף מדוּכָּא, אוּמְלָל ומוּשְפָּל
יואיל-נא להסתלק חִיש, להיעלם קודם למעשה יהיר-רשלני-טיפשי-קטלני-חלמאי-שלומיאלי נוסף בִּיש
עוד בטרם אותנו לחלוטין יתיש, אף אם למדינה ולחברה זו, כך סבור הִנוֹ, כמותנו תרם אותו איש
מדינה אשר בחר כמונו להקים בה את ביתו, מדינה וחברה בתוכה גם חי וגדל משחר ימיו להנאתו.
כל מי אשר חלק לו, רגל או יד בדרך בה בננו שלנו, מן העולם, לנצח הוּצָא ואַָבַד
מי אשר אחריות אישית-שילוחית-ממלכתית
על עצמו מעודו לא קבל, לא לקח אחריות, בה לעולם לא עמד
מי אשר את שגיאותיו לא הפנים, אותן הדחיק, השליכן ממנו והלאה הרחק-הרחק שם בצד,
או העדיף להשאירן סמוך אליו, להמשיך לתעתע בנו, לטאטאן תחת מרבד
בכך הפך את עצמו לעוד יותר אוּמְלָל, מִסְכֵּן, חסר-אונים, חדל-אישים, לֶמֶך, חוּשָם, רשע-מְגוּמָד
מהן ומן ההיסטוריה שוּם-דָבָר, מְאוּמָה, לא לָמַד
לא שִנֵן, לא התכונן, לא רענן, לא ציין, לא סִגְנֵן, לא התכוון, לא התבונן, לא טרח לתקן,
נושא בעינינו אחריות ואשמה כאחת – על דרך חסרת כל מטרה,
דרך בה בחר ללכת בה כאשר עדיפה היתה בהחלט דרך, טובה יותר, דרך אחרת, כברירת-מחדל, כבחירה.
דרך בה פסע בלי כל שמץ מָעוֹף או חָזון, דרך חד-סיטרית, דרך הרת-אסון, דרך גדושת-רווית חיפזון,
דרך עוברת בינות כאב, אבל, סבל, שכול, יגון,
דרך נעדרת צֶלֶם, דְמוּת, מַרְאֵה, תואר, הָדָר, דרך חסרת טִיפַּת מֵמַד
דרך-לא-דרך בה בננו, בתנו, מן העולם לעד הוּצָא, לָנוּ לנֶצַח אַָבַד.
כל מי אשר שותף היה ולו חלק בלתי מְבוּטַל במֶחְדָל, מֶחְדָל בו בננו שלנו נִגְזָל מאיתנו, נגְדַע, נִכְרַת ונִקְטַל
ועל ברכי יהירות, רשלנות, התרשלות, הפקרות, התנשאות, טיפשות, שטות,
עקשנות, התעקשות, רדידות, חלמאות, שטחיות, שלומיאליות של מלחמת לבנון השניה
צָמַח, פָּרַח, שִגְשֵג, לִבְלֵב, הִתְחַנֵך וגָדַל
מי אשר חלק לו, חלק בלתי נִדְלֶה, מְדוּשָן, מְרוּצֶה, רווי אושר, מְלֵא-סִיפּוּק ונחת
איך... איך... איך... וכיצד... כך נפלנו כולנו הפעם היישר מן הפח אל הפחת ?
מי אשר לו חלק נמנע, נמהר, נבער, מיותר, משוּלְמְפַּר, מתוקשר, מעוטר
יואיל נא לסגת מנוף חיינו - לאפשר לנו נא לשמור על בריאותנו, מצבנו, כבודנו, שלמותנו, שלומנו
לא לפגוע שוב, לא לפלוש, לא לחדור שנית בלי-טיפת-התחשבות אל ביתנו
ביתינו עליו אין יותר מי אשר כבבת עינינו ישמרנו מכל מִשְמָר, ישמרנו-נָצור, ישמרנו שָמוֹר.
מִשְמָר חָפֵץ, צְמֵא-חיים, מִשְמָר חֵירוּת, מִשְמָר שוֹאֵף דְרוֹר.
מִשְמָר בעל מַשָק כנפיים אָדִיר ואָצִיל כמעוף הצִִיפּּוֹֹר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אמא ואבא....
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
יונה ויוסי |
|
20/08/08 12:52
|
|
|
|
|
במלות שנתיים לנפילתו של אור במלחמה הרשלנית, הקטלנית והשלומיאלית בלבנון. מתוך החוברת 'שאלות שלא נותנות מנוח אודות הקרב האחרון של אור'
שאלות... שאלות.... שאלות...
שאלות אשר אינן נותנות לנו כלל מנוח !
הן גידלנו את בננו אור, כאזרח בקיבוץ יד-מרדכי גידלנוהו, לא כחייל, עוד מעת היותו עולל ואפרוח :
"מה בכלל היתה מטרת הפעולה
שבה איבד הבן שלנו את חייו ?"
שאלות אשר הלוואי ומן המחשבה יכולות היו להתעופף, להתפוגג, להתאייד, להתגמד, להיעלם-חיש ולפרוח ?
"אולי לא חשוב כל-כך לצבא שלהורים תהיה
ברורה מאד המטרה שלשמה הקריב בנם את חייו ?
אולי די בציון מטרת-על בחברה שבה (עדיין)
לא חוקרים בטיב פקודות היציאה למלחמה ?"
שאלות אשר בבשר ובנשמה כתער-חד חותכות, שאלות מביכות, שאלות לא מרפות,
שאלות נוקבות, שאלות מתחייבות, שאלות מחייבות, שאלות כואבות וצורבות, שאלות עצובות, שאלות דואבות, שאלות עזובות, שאלות אשר היו ונותרו בעינינו פתוחות :
"האם תמיד מדובר בשיקולים ענייניים (שמירת סודיות למשל) ?
מתקבל אצלנו הרושם, וזאת יובן מהמשך הקריאה ברשימה זו,
שצה"ל דווקא מסתיר פה משהו בנוגע לדרג הבכיר יותר :
אולי שיקול דעת מוטעה ? אולי רשלנות בהכנות ובביצוע ?
ומעל לכל – אולי יַחַס של זִילוּת לחיי החיילים ?"
שאלות אשר יוותרו עתה לעד ולנצח מבחינתנו לגמרי בלתי-פתורות.
שאלות מנקרות... שאלות טורדות... שאלות מטרידות...
שאלות אשר את הלב ואת הנשמה בנקל, בקלי-קלות מטריפות...:
"האם היתה הפעולה חשובה ודחופה מספיק
כדי להצדיק ביצועה תחת אש?"
שאלות רודפות... שאלות קוצפות... שאלות אשר כטיפות מי-גשם מטפטפות...
שאלות שכבכי שוטפות, קולחות ונוטפות...
שאלות אשר בלתי-ניתן להרדימן... שאלות המעסיקות ללא הרף את המוח....
שאלות שלא ניתן מהן כלל לברוח.... שאלות שאי-אפשר להשכיבן לישון בשום אופן בכוח !
שאלות אשר דורשות ותובעות הסבר מדוייק, מפורט, מדוקדק. הסבר אמיתי, מציאותי, הגיוני.
לא ניסוח בהשראת "הגיון" צה"לי. תשובות אמת לא מפוברקות,
תשובות שמן הדימיון הצה"לי ומן האצבע אינן מצוצות.
תשובות אמיתיות, תשובות כנות, תשובות אשר מתקבלות על הדעת, תשובות מציאותיות.
"מדוע ניתן לחשוף את פעילותו של הדרג המבצע
ולא את פעילותו של הדרג מקבל ההחלטות ?"
זאת מבקשת, זאת דורשת מחשבה. זאת תובע בלי-הרף, אף בשארית כוחותיו, המוח !
"וְיִקּוֹב הַדָּם אֶת-הַתְּהוֹם! יִקוֹב הַדָּם עַד תְּהוֹמוֹת מַּחֲשַכִּים,
וְאָכַל בַּחוֹשֶך וְחָתַר שָם כָּל-מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִים"
(חיים נחמן ביאליק, על השחיטה, אייר, תרס"ג)
שאלות לא פשוטות, שאלות מרוכזות, שאלות מרכזיות, שאלות ניבזיות, שאלות אכזריות,
שאלות לא תלושות, שאלות לא חלשלושות, שאלות נטולות שמץ של הזיות :
"מדוע לא מוזכרת כלל פעולת חיל האוויר במסגרת הפעילות לטיפול במוצב ?"
שאלות בסיסיות, שאלות יסודיות, שאלות לא "סוֹדִיוֹת", שאלות לחלוטין בלתי-רזיות :
"האם חשדותינו נכונים ? האם לא היה זה פשוט, הגון ואנושי יותר לספר לנו, אפילו בע"פ, את כל האמת על נסיבות מותו של בנינו. זאת גם בלי החלקים החסויים ?"
שאלות.... שאלות.... שאלות... שאלות חסרות-מענה מהן בלתי-ניתן, אי-אפשר לברוח ! :
"בִּשְבִיל מָה היה צָרִיך לִכְבוֹש
מוּצָב נָטוּש ומְרוּסָק ? "
שאלות מציקות, שאלות בלתי-מתחמקות, שאלות אשר כלפי שמיים משוועות, זוֹעֲקוֹת,
שאלות חוֹנְקוֹת, שאלות מעיקות, שאלות מחניקות, שאלות שעולם ומלואו חוֹבְקוֹת,
שאלות אשר בעיני
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יונה ויוסי
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
אמא.... |
|
20/08/08 12:59
|
|
|
|
|
"תדע לה כל אמא כי הפקידה את בנה בידי מפקדים הראויים לכך"
ציווה דוד בן-גוריון את צה"ל בראשית דרכו.
ידע לו כל אב וראוי כי ידוֹעַ תֵדַע לה כל אִמָא....
איך 'קָדִימָה'
לִגְלֵגָה, סרבה להכיר ולהודות בשְגָגָה,
באֲרֶשֶת רבת-נצחון שָאֵגה, כלל לא דאָגָה,
זִיגְזְגָה, להֲגָה, הִתְמוֹגְגָה, חַגְגָה,
ראשה כלל וכלל לא הִרְכִּינָה.
על בטחון חיי בנינו, חיי אזרחינו, חיי חיילינו,
בקשת רחבה-גבוהה-יהירה,
קשת פולחת-מנצחת-ניצחת,
צִפְצְפָה, זִמְזֵמָה והִשְתִּינָה.
איך לחזית, לתופת, למוות, להרג,
שלחה 'קָדִימָה' את לוחמינו כצאן לטבח קָדִימָה !
על חייהם הורידה מסך,
פתיל חייהם גדעה באחת, בְּבּוּם ! בְּהֵבְזֵק ! בְּמַטַח ! ב'טְרַח' !
שמחת-חיים פתע קטעה וניתקה,
פרחים חתכה ושיספה, משפחות קרעה וביתקה,
בעודן בחיים 'קָדִימָה' אותן חיסלה וקברה.
טיפת אחריות בגין כך לא לקחה, לא נשאה, לא נטלה.
בזילזול, שאננות, רשלנות, יהירות, הפקרות,
מרעימת-מערימת-מפקירת-מרקיעת שחקים
הפקרות אשר אין מחילה לה אף לא ביום כיפורים –
חיי אזרחים, חיי לוחמים, לחלוטין הִפְקִירָה 'קָדִימָה' !
ידע לו כל אב וראוי כי תדע לה כל אמא...
איך 'קָדִימָה',
לאחר מלחמה, התנהגה כבת-יענה,
את ראשה עמוק-עמוק בחוֹל כוֹפְפָה והִטְמִינָה.
איך... ? איך... ? איך... ?
השלימה 'קדימה' כך את משימתה, סיימה כך את מלאכתה,
לעם שלם שיר ערס שרה 'קדימה',
עם שתקן-מדושן-נהנתן-תועלתן-מנוון-מנומנם-שאנן 'קדימה' הרדימה.
עם כסיל, עם אויל,
עם בִּיש, עם מֵבִיש, עם מַחֲרִיש, עם אָדִיש,
עם בִּלְתִּי-רָגִיש
עם אשר קוּרֵי שתיקה טווה סביב עצמו כמו עכביש,
את עצמו טוב והיטב בהם כִּסָה והִיסְוָוה,
לטֶרֶף צִפָּה, מָנָה עֲסִיסִית, בשרית, מְלאָה, דְשֵנָה.
עם אשר משתיקתו נֶהֱנה כמו ממשחק פַּנְטוֹמִימָה.
איך 'קָדִימָה' שעורים לא למדה,
לא ספגה, לא שיננה, לא הכינה.
לקח להפיק לא חפצה,
בשגיאותיה ובאחריותה להכיר מאנה,
תמונת-אמת לחלוטין טישטשה,
מציאות לגמרי לא הפנימה.
את משמעותם העמוקה של החיים
'קָדִימָה' ביְהִירוּתָּה-כְּסִילוּתה-בּוּרוּתָה
הפקירה, זנחה, כלל וכלל לא הבינה.
מאחריות אישית-שילוחית-ממלכתית-לאומית,
כמו חתול מטיפות גשם, התנערה כליל 'קָדִימָה'.
במחדליה-כשלונותיה-אסונותיה-קורבנותיה
אף את עצמה ואת עמה 'קָדִימָה' הפליאה ! התמיהה ! הִדְהִימָה !
בחוסר-אחריות, עזות מצח, התנשאות, התעלמות,
התכחשות, חרשות, טיפשות, אדישות, התגוששות, 'קָדִימָה' הרשימה !
עריצות שלטונית, חוצפת מנגנון שלטון,
בקפדנות, דקדקנות, נחרצות, בנחישות, 'קָדִימָה' הדגימה.
במציאות המזכירה סביבת גטו,
פרסה-מתחה 'קָדִימָה' בהשראת "מנהיגיה"
חוֹמה גבוהה-בצורה בינה לבין עמה,
גדר-תַיִל, מוטות, ברזל, חַיִץ, קונצרטינה.
רשלנות, פזיזות, יהירות,
שררה, זילזוּל, כוח, שרירות,
באכזריות רבה 'קָדִימָה' הפגינה.
איך וכיצד העזה ושלחה 'קָדִימָה' לוחמים, כל-כך בלתי-מוכנים, כך קָדִימָה ?
איך ערפה במלחמה 'קָדִימָה' את חיי אזרחינו, חיי בנינו, חיי חיילינו,
בעוצמה ובדיוק כה רב, כמו גִילְיוֹטִינָה ?
אלמנות, יתומים, משפחות קורסות-הרוסות,
ביגונן השאירה 'קָדִימָה'.
בדד בשדה זנחה 'קדימה' אותן דומעות, שוממות, דוממות, מדממות
משפחות מרוסקות, אובדות, כפופות, שפופות,
חסרות-אונים, נעדרות-חיים,
'קדימה' מאחור הוֹתר הוֹתִירָה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אמא....
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אמא... |
|
20/08/08 16:47
|
|
|
|
|
איך וכיצד העזה ושלחה 'קָדִימָה' לוחמים, כל-כך בלתי-מוכנים, כך קָדִימָה ?
איך ערפה במלחמה 'קָדִימָה' את חיי אזרחינו, חיי בנינו, חיי חיילינו,
בעוצמה ובדיוק כה רב, כמו גִילְיוֹטִינָה ?
אלמנות, יתומים, משפחות קורסות-הרוסות,
ביגונן השאירה 'קָדִימָה'.
בדד בשדה זנחה 'קדימה' אותן דומעות, שוממות, דוממות, מדממות
משפחות מרוסקות, אובדות, כפופות, שפופות,
חסרות-אונים, נעדרות-חיים,
'קדימה' מאחור הוֹתר הוֹתִירָה.
בשלוות שלטון מְנַצֵחַ-פּוֹלֵחַ-זוֹרֵח-קוֹדֵח,
שלטון אשר בשירת הללויה, הידד והַלֵל לעצמו ולפועלו
ללא-הֶרֶף, בלי-הפסק, בחוצות ערים וכפרים שר ופּוֹצֵחַ,
כל זאת שעה שליבנו גוֹעֵש ורוֹתֵחַ.
שלטון בלי מצרים, שלטון ללא רסן, בלי גבול,
שלטון שאחריו יכול לבוא רק המבול
שלטון חרֵב, שלטון סוֹרֵח, שלטון בלי כל טעם או ריח,
שלטון ללא טִיפַּת חֶמְלָה, שלטון כוֹס-תַרְעֵלָה,
שלטון בסימן מוות, אובדן, אבל, סבל, הרס, הרג, יגון וסימן שאלה
שלטון חָלוּל-נָבוּב-רָקוּב, שלטון בְּרוּך-רְווי-קְלָלָה.
מאומה, שוּם דבר לא מנע מ'קָדִימָה'
למלא עיתותיה בניגון הִמְנוֹן-מוֹפֵת-לעצמה.
לחן מתאים לקונצ'רטו התאימה 'קדימה' לכלי-מיתר :
לנבל, כינור, ויולה, צ'לו קונטרבאס, גיטרה ולמנדולינה
'קָדִימָה' את זמנה בצליליה הנעימה, הרנינה.
ידע לו כל אב וראוי גם רצוי כי תדע לה כל אמא....
איך 'קָדִימָה'
על ביטחון חיי בנינו, חיי בחורינו, חיי אזרחינו, חיי חיילינו,
צִפְצְפָה, צחקה, שתקה,
להֲגָה, לגלגה, התמוגגה, חגגה,
'קָדִימָה' כלל לא דאגה.
בקשת גבוהה-יהירה-רחבה,
קשת פולחת-פורחת-משתלחת-מנצחת-ניצחת,
בשלווה עִילָאִית-יְהִירָה-חֲגִיגִית-אוֹלִימְפִּית,
על ביטחון חיי בנינו, חיי בחורינו, חיי חיילינו 'קָדִימָה' המהמה, פִּיזְמָה והִשְתִּינָה.
על חיי לוחמינו הורידה מָסָך,
פְּתִיל חיים גדעה בבת-אחת : בְּבּוּם ! בְּמַטַח ! בהֵבְזֵק ! בִּטְרַח !
בחרב חדה, מתהפכת, חרב מושחזת, חרב שְלוּחָה,
במלחמה כמו במַהֲפֵּכָה
ערפה 'קדימה' את חיי בנינו,
חיי נערינו,
חיי חיילינו,
בדיוק רב ובעוצמה רבה כמו גִילְיוֹטִינָה.
ידע לו כל אב וראוי כי תדע לה כל אמא....
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אמא...
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
ישמעאל |
|
20/08/08 14:07
|
|
|
|
|
|
השלישייה , ברק , ציפורה ומופז , לא מגיעים לקרסוליים של ביבי !זה שכל השלישייה סמרטוטים , אנחנו יודעים ! אבל אתה אומר שהם לא עונים על השאלות העיקריות ולא שאלת שום שאלה !
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ישמעאל
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
דורי |
|
20/08/08 16:52
|
|
|
|
|
מֶמְשָלָה מוּבֶסֶת. מֶמְשָלָה בִּלְתִּי-מְאוּפֶּסֶת. מֶמְשָלָה גוֹסֶסֶת. כְּנֶסֶת רוֹפֶסֶת. מְדִינָה מְפַרְכֶּסֶת.
מְאִי-נְטִילַת, אִי-לְקִיחַת, אִי-נְשִיאָה בְּאַחֲרָיוּת אִישִית-מְדִינִית-פּוֹלִיטִית, נִיזוֹנָה-מֶמְשָלָה, מִתְפַּרְנֶסֶת.
מֶמְשָלָה בָּזָה, מְבוּזָה, מִתְבָּזָה, מְאוּסָה, מְקוֹמֶמֶת, מִתְנַווֶנֶת, נִרְגֶנֶת, מְשוּעַמֶמֶת, חוֹמֶסֶת, מְקָרְקֶסֶת, מְקוּרְקֶסֶת, מִתְחַפֶשֶת, מוֹאֶסֶת, מְבוֹאֶסֶת. מציאות בלתי-נתפשת.
אַתָּה מַרְגִיש אֶת נְשִימוֹתֶיהָ הקְצוּבוֹת, האַחֲרוֹנוֹת,
שֶל מֶמְשָלָה יְהִירָה, יוֹמְרָנִית, הַרְסָנִית, רַשְלָנִית, חוֹבְבָנִית, שְלוּמִיאֵלִית, רוֹמֶסֶת, גוֹרֶסֶת, הורסת. דוֹרֶסֶת.
חָש וְרוֹאֶה אֵיך וְכֵּיצַד, אֶל מוּל, לְנוֹכַח, לְנֶגֶד עֵינֶיך, מֶמְשָלָה-מַכְשֵלָה זוֹ אַט-אַט גוֹסֶסֶת.
בְּמֵי-מַדְמֵנַת מֶחדְלֵיה שוֹקַעַת יֵישוּתָה, נְמַסָּה-מִתְמוֹסֶסֶת-מִתְבּוֹסֶסֶת-קוֹרֶסֶת.
כָּל הַעַם, לא רַק אַתָּה, עֵדִים לַמִתְרַחֵש, צוֹפִים בַּמִתְחוֹלֵל,
מִתְבּוֹנְנִים בַּתַהֲלִיך - לא מִתוֹך תְחוּשָה שֶל חֵן, רַחֲמִים וחֶסֶד.
חֵרֶף רְצוֹנָם נוֹכְחִים בְּכָּך אֲפִילוּ "נְצִיגֵינוּ", "נִבְחרֵינוּ" בַּכְּנֶסֶת.
בִּיְהִירוּתָה-רְהֲבתָנוּתָה-גַאֲוְותָנוּתָה-רַאֲוְותָנוּתָה מֶמְשָלְתֵּנוּ אינה מִתְרַפֶּסֶת.
אַך יוֹדַעַת-מוּדַעַת מֶמְשָלָה כִּי חָלַף זְמַנָה. תָּם קוֹרְבָּנָה.
מֶמְשָלָה עֵצָה מְטַכֵּסֶת. מֶמְשָלָה עַל עֵצִים מְטַפֶּסֶת. מֶמְשָלָה אֶת צִיפּוֹרְנֶיהָ כּוֹסֶסֶת.
מי יְתַאֵר עַתָּה את רוּח הַתְקוּפָה ? מִי יִכְתוֹב אֶת תוֹלְדוֹת הַכִּשָלוֹן ? הֵיקֵף הַחִידָלוֹן ? האֲבַדּוֹן ?
עוֹמֶק הַקֶרַע ? חוּמְרַת הַשֶסַע ? גוֹדֶל הַשֶבֶר ? מֵימַדֵי האֶסוֹן ? עוֹצְמַת היָגוֹן ?
מִי יְתַּעֵד עַתָּה אֶת דִבְרֵי הימִים ?
אַף אִם יֵש מְלָאי לְמַכְבִּיר שֶל דְיוֹ בַּקֶסֶת ?
כל מילה נכונה, אין לי מה להוסיף, רק להתפלל שנמשיך להתקיים. ל"ת אמיר ברד, צפון, 14/05/07 11:16
כל מילה מדוייקת. ל"ת אני, 19/05/07 12:34
שיר מגניב. ל"ת לאה, 19/05/07 23:15
עצוב. יותר ממה שזה מרגיז זה עצוב. ל"ת
מיכל כהן, 21/05/07 22:44
כואב אבל מקסים ל"ת עוד אחת, 22/05/07 10:42
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דורי
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
תמרה |
|
20/08/08 17:05
|
|
|
|
|
בְּתֶּקֶן שֶל חֲצִי-אֱלוֹקִים
הֵם עָשוּ חוֹזֶה, חוֹזֶה מוּשְלָם, חוֹזֶה בִּלְתִּי-הָפִיך, חוֹזֶה עם אֱלוֹקִים
כי כל עוד היהודים ושכניהם זה את זה בעוֹז ובמֶרֶץ כָּזֶה מַכִּים
יוּבְטַח להם מַעֲמָד של חֲצִי-אֱלוֹקִים.
גם, אבל לא רק, משום כך הם תמיד לבטח נראים
כה אגדתיים, כה נִצְחִיים, כה נְפִילִים, כה עֲנָקִים.
יֵש לָהֶם, לפּוֹלִיטִיקָאִים, לא רַק לַצְלוֹפָחִים חֲמַקְמָקִים-חֲלַקְלָקִים
הֶסְכֵּם מוּזָר אף מַדְהִים עִם היושב במרוֹמִים, עִם אֱלוֹקִים
הֶסְכֵּם האוֹמֵר כִּי כָּל עוֹד שְאִיפוֹת כּוֹחַ, הוֹן, שִלְטוֹן ושְרָרָה בַּהֶם מִמַעֲמָקִים מְפַכִּים
יוּקְנֶה ויִהְיֶה לָהֶם לַעַד מַעֲמָד של חֲצִי-אֱלוֹקִים.
בַּבּוֹקֶר מוּקְדָם מְמַהֲרִים הֵם קוּם לְהַשְכִּים
מַקְדִימִים אַף אֶת מְטַאטְאֵי-רְחוֹבוֹתֵינוּ, אֵלוּ אֲשֶר אֶת עָרֵינוּ, בְּמֶרֶץ כּה רַב טוֹרְחִים ומְנַקִים
בִּשְמוֹ שֶל אֱלוֹקִים, בִּשְמָם, בִּשְמֵנוּ, בְּשֵם חֶבְרָתֵנוּ, בְּשֵם תַּרְבּוּתֵנוּ, בְּשֵם מְדִינָתֵנוּ,
מְחוֹקְקִים הֵם לָהֵם וְלָנוּ הַנְחָיוֹת (מָשָל חַיוֹת אָנוּ) ושְלָל נִכְבָּד שֶל חוּקִים
חוּקִים אֲשֶר תּוֹדוֹת לָהֶם, נִרְאִים אָנוּ, בְּסוֹפוֹ של יוֹם, כָּל כָּך מְדוּכָּאִים ומְצ'וּקְמָקִים
דְרוּסִים כמו תִּיקְנִים, מַקָקִים, ג'וּקִים מְחוּצִים, תִקְוָה ועָתִיד מוּחְמָצִים, מְחַיִים-כָּלִיל-מְחוּקִים.
הֵם עשו חוֹזֶה עם הקב"ה, עִם אֱלוֹהֵינוּ, עִם אֱלוֹקִים
כִּי כָּל עוֹד יִשְחוּ ויִשְהוּ במַיִם רְדוּדִים, מַיִם מְעוּפָּשִים, מַיִם עָכוּרִים, מַיִם בִּלְתִּי-עֲמוּקִים
יוּכְלוּ לְהַמְשִיך להנוֹת מחַיֵי הַנָאָה, חַיֵי-שַלְוָה, חַיֵי-רַאֲווָה, חַיֵי דוֹלצֶ'ה וִיטֶה, חַיִים מְתוּקִים.
אותנו שוֹלָל יום-יום הם מוליכים, בתרגילי הישרדותם עלינו מערימים,
במשיכת-זמן נצחית מצטיינים-מתמחים, עם שלם מרדימים, לשוכְרָה אֶזְרָחִים תְמִימִים מַשְקִים.
משום כך, אנו כמובן, נתמיד להיראות כּה אוּמְלָלִים, כּה עָלוּבִים, כּה נְבוּלִים,
שְפוּפִים, כְּפוּפִים, נִידָפִים, מְצוּמָקִים, מְשוּתָּקִים ושְחוּקִים.
בדרך זו, כעַם, לעולם לא נוּכַל לְהַחְכִּים.
בתוֹר מְיַיגֵע, מְיַיזֵע, תּוֹר אָרוֹך-מִשְתַּרֵך, מגָלִיל וְעַד נֶגֶב, מִיַרְדֵן וְעַד יָם מִשְתַּרֵעַ, בפניהם אנו מִתְבַּטְלִים, לְפִתְחָם מְשַחֲרִים, אליהם מִתְחַנְפִים, נִדְחַפִים, בְּשורָה נִדְחַקִים, משְתַמְשִים בְּמַרְפֵקִים, מְתְרַפְֹקִים, מִשְתוֹקְקִים, מִצְטוֹפְפִים כמו תְנוּעָה הוֹמָה-שוֹקֶקֶת בצַווָּאר-צַר שֶל בַּקְבּוּקִים,
תְנוּעָה סוֹאֶנֶת גוֹרֶמֶת פְקָקִים
מתנהגים כמו צִי-בּוּר, עֵרֶב רַב, של שְמוֹקִים-שְמוֹקְמוֹקִים
חיים כהרגלנו חיים מְרוּחֲקִים, מְנוּתָקִים ודְחוּקִים.
מִי אֶבְיוֹנִים, מוּשְפָּלִים וְדַלִים מעָפָר ומאַשְפָּתוֹת סוף-סוף יַעֵז ויַהִין לְהַעִיר ? לְהַרִים ? להַקִים ?
קִים... קִים... קִים... קִים... קִים... קִים...
מתי כבר את בית-המקדש מחדש שוב נקים ?
קִים... קִים... קִים... קִימָה-הֶר... קִים-מַהֵר... קִים...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תמרה
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
אלכסנדר |
|
20/08/08 17:50
|
|
|
|
|
מְדִינָה מִקְרִית
שִקְרִית ... אַך עִבְרִית !
אַקְרָאִית, עֲמָמִית, אֲרָעִית,
מְדִינָה לְמַרְאִית.
מְדִינָה עִיזִית,
נִבְזִית, לוֹעֲזִית,
אֲחוּזַת תְּזָזִית,
יְלָדֶיה, אֲבָנֶיה, גָּזִית.
עַם מְנוּוָן,
מעֲרָכָיו מְרוּקָן
אָדִיש, רָדוּם, שַאֲנָן,
רְדוּף קוֹרְבָּן וחוּרְבָּן.
חֶבְרָה אֲרוּרָה
מְעוּרְעָרָה, רְעוּעָה,
רָעָה וגְרוּעָה
עֲמוֹרָה וגְמוּרָה.
מְדִינָה הבְּנוּיָה על כַּרְעֵי תַּרְנְגוֹלֶת
עַם השָרוּי (לנֶצַח?) בְּתוֹכְכֵי מְעַרְבּוֹלֶת -
מֶמְשָלָה בְּלִי תּוֹרָה... בְּלִי קֶמָח... בְּלִי סוֹלֶת...
סָפֵק, אִם לִבְסוֹף, תִּיוָותֵּר בְּקוֹשִי גוּלְגוֹלֶת.
נ. ב.
לא רק הממשלה הנוכחית. גם הממשלה הבאה.
מילים בסלע! כל מילה בול,! הבעיה שאתה מדבר לאנשים עם לב של אבן !
53. ל- 47 יעל, 01/12/06 16:17 כל מילה בסלע. עצוב אבל אמיתי
שיר מדהים - ספק אם יעורר מישהו מהתרדמת העמוקה ברווז במטבח, 20/03/07 22:53 יישר כוח
שיר מדויק להפליא לצערי סימה, 26/11/06 16:20 כל כך מדויק שבמקום לשיר בא לבכות
מקסים מיכאל, 12/11/06 12:48 מקסים... כל הכבוד....
אתה צודק ! מ אבל הערב רב לא זכאים ליותר ! ירמיה, סדום, 23/01/07 08:57
האודים המוצלים של השואה שבאו לכאן רק עם חולצה לעורם, כדי לבנות ולהילחם למען מדינה יהודית, מקלטל לעם היהודי לא ראו בסיוטיהם את אשר מיתחולל כאן , ערב רב מבולבלך רע ומנוכר שסוגד לעגל הזה בלבד, ובראשו ניבחריו אוסף של מושחתים מוגלי לב, חסרי יושר לב בסיסי, מישטר רשע שמאפשר לניצולי השואה לחפש את מזונם בפחי האשפה, ומנגד גדודי הפשע שהולכים ומתעבים, כנופיות מנהלות את הרחוב, ואת מסדרונות השילטון, ואין דין ואין דיין, הרצח מתפשט לרחובות ולבתים, מדינת יהודים עלק, מדינת זדים שתחלוף תחלוף מעל פני האדמה,!! ובצדק,!!
עברית שפה יפה עברית, 28/06/07 20:25 מדהים. הלשון, הניקוד ,הדקדוק, הפיסוק, האירוניה, השפה, היופי.
אמרת הכל על הכיעור עם כ''כ הרבה יופי. פשוט נהדר!
דברים כקורבנות. ל"ת דורבן, 09/02/07 18:54
שיר יפה !!!! רק חבל שהכל אמת.... ל"ת כל הכבוד, 28/06/07 11:28
אני מסכימה אתך.כל הכבוד! ל"ת שדרותית, שדרות, 21/05/07 23:36
144. אלכס ידידי מהמצב רוח בשיר שלך עוד תקום שוב הציונות (ל"ת) 01:23 28/04/07 כל הכבוד !
אלכס-כל מילה בסלע!! ל"ת אבנר, 28/06/07 19:09
המנון החדש עודד עמבר, מרכז, 21/10/06 17:52
נכון, וגם כואב ל"ת 12/11/06 08:11
גדול! ל"ת גזור ושמור, 06/12/05 08:22
שיר יפה !!!! רק חבל שהכל אמת.... ל"ת כל הכבוד, 28/06/07 11:28
ככ נכון! ככ עצוב! אלכס מבטא זאת ככ טוב! ל"ת מי היה מאמין, 28/11/06 16:02
166. ל112 המילים יפות יש מוזיקה למילים ? (ל"ת)
06:05 28/04/07 tovi
אלכס, הכל נכון אבל איך שכחת לכתוב שהמדינה היא גם "יהודית-דמוקרטית"?
Orwell Z"L 07:24 07/06/2008
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלכסנדר
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
תמרה |
|
20/08/08 18:34
|
|
|
|
|
מְדִינָה בְּפְּשִיטָה מוּחְלֶטֶת שֶל רֶגֶל
מְדִינָה בפְּשִיטָה מוּחְלֶטֶת שֶל רֶגֶל
"נְשִיא" המְדִינָה משֶה קָצָב עָסוּק וטָרוּד מעל לראשו לא בייצוג
אֶלָא עִיקָר הִתְמַקְדוּתוֹ וְרִיכּוּזוֹ נְתוּנִים בִּלְעָדִית-יִחוּדִית לְמַזְכִּירוֹתָיו ,
לְנוֹשְאֵי מִין, סוּגְיוֹת נִיאוּף ועִנְיינֵי שֶגֶל.
בַּחוּרֶיה למִלְחָמָה יוֹצְאִים, נִקְרָאִים לְמַלֵא חוֹבָתָם, מְקַבְּלִים עַל עַצְמָם אַחֲרָיוּת
במְסִירוּת וְחֵירוּף נֶפֶש מְבַצְעִים לוֹחֲמִים שְלִיחוּתָם בְּהַגֵנָם על מוֹלַדְתָּם,
בַּזֶה-אַחַר-זֶה נִקְרָאִים בָּנִים לַדֶגֶל !
לא מַעֲלִים על דַעֲתָּם בָּנֵינוּ, לא מְתַאֲרִים אַף לְעַצְמָם בָּנִים,
כִּי חֶבְרָתָם, מְדִינָתָם וצְבָאָם נִמְצָאִים
בְּמַצָּב כּה עָגוּם, כּה עָצוּב, כּה כָּאוּב, כּה נָבוּב, כּה רָקוּב.
כּה עָלוּב נִרְאִים כָּל "מנהיגינו" - כּוּלָם בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל - כָּל הַסֶגֶל !
חוֹר גָדוֹל נִפְעַר עַתָּה בַּחֶבְרָה וּבַּמְדִינָה,
חָלָל עֲנָק ועָצוּם אֲשֶר בְּאֲוִיר-שָקוּף מָלֵא, כְּמוֹ בבֵּיְיגְל.
אִימְרוּ-נָא, אַחִים, הַגִידוּ,
כְּלוּם משֶה לא שָבַר את לוּחוֹת הַבְּרִית אַך וְרַק בְּשֶל עֵגֶל ?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תמרה
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
"חתרן בלתי-נלאה" |
|
20/08/08 18:41
|
|
|
|
|
השוּעָל (קוים לדמותו)
פרס עוד יקבור את כולנו... !
אם נמשיך לעסוק בשלנו...
השועל הערום, הנואל
שהונה את עמו ישראל.
פרס עתיד עוד לקבור את כולנו... !
אם רק נתמיד לעסוק בשלנו
השועל החמקמק, הכושל
שבבינת בני עמו מזלזל.
זו תהיה כבר בכיה לדורות
כשכולנו נובא לקבורות
מאחור יצחקו פוחזות
עיניים לועגות, מלעיזות.
פרס עוד יטמון פח לכולנו...
אם נמשיך לעסוק בשלנו...
השועל התככן, השפל
שלשררה ולכוח פוזל.
פרס עתיד עוד למכור את כולנו...
אם רק נתמיד לעסוק בשלנו
העסקן הניצחי, המועל
באמון בני-עמו, ישראל.
זו תהיה כבר בכיה לדורות
כשכולנו נובא לקבורות
מאחור ירעמו מהדהדות
לכבודנו מטחי יריות.
פרס עוד יקבור את כולנו... !
אם נמשיך לעסוק בשלנו...
הצלופח החלקלק, המהתל
שלמנעמי השלטון התרגל.
פרס עתיד עוד לקבור את כולנו... !
אם רק נתמיד לעסוק בשלנו...
"חתרן בלתי נלאה" מתפתל
שעיניו לכבוד מגלגל.
זו תהיה כבר בכיה לדורות
כשכולנו נובא לקבורות
תלוונו שדרה ארוכה של נרות
עת נִיטַמֵנָה (עָמוק) בתוך שורת ארונות.
יפה ונכון. ל"ת מלי, 27/03/07 10:18
כל הכבוד. כל מילה זהב. ל"ת אזרחית, ישראל, 15/11/07 15:18
שיר שאומר הכל!!!! ל"ת אלי הרחובותי, 22/03/07 23:52
פשוט מעולה. תפרסם את זה קצת יותר... ל"ת איתי, 23/03/07 02:00
כל מלה בסלע ל"ת טיק,25/03/07 15:30
אתה גדול!! ל"ת עוד אזרח, 15/07/07 18:48
חיבור יפה, מסכימה עם כל מילה ל"ת יוכי, ב"ש, 16/12/07 22:15
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
"חתרן בלתי-נלאה"
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
א .פובליציסט |
|
20/08/08 18:55
|
|
|
|
|
|
צודק הכתב שלא התייחס בכלל לכלומניק הפוליטרוק הקטן שמזגזג כמעט בכל התפקידים הממלכתיים כבר כמעט 30 שנה. "מאיר שיטרית"..
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
א .פובליציסט
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שרון ר. |
|
21/08/08 01:08
|
|
|
|
|
כמה מים מסובסדים על חשבון שכבות המצוקה צרך הקיבוץ שלך היום?
כמה מזה נכנס לבריכה שלכם?
מענין מה יש יותר: מים בבריכה שלכם או צביעות אצל א.פלצניסט. האמת שהתשובה ברורה - הצביעות שלך יכולה למלא גם את האוקיינוס השקט וישאר עוד מקום.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שרון ר.
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
בנימין |
|
24/08/08 18:36
|
|
|
|
|
'קדימה' אינה אלא בית-בושת
מה טוב, כמה טוב היה לוּ 'קדימה' היתה סוף-סוף אולי מפנימה כי תם זמנה ! חדל אף קורבנה !
בלבנון כנהר דם רב ניגר בשל התנהלותה היהירה-מרושלת -כושלת ותיפקודה.
ייעודה, תפקידה ההיסטורי-אוּפוֹרִי, תם, טוב שתם ועוד יותר טוב שלא נשלם !
בעם מחריש, אדיש, בלתי-רגיש, מביש. עם רדום, אטום, מיוסר, מטומטם
באה מציאות היום כאילו להצביע, להוכיח, עם או בלי שיג ורב-שיח, קבל עם ועדה
כי גם "שליחינו" "נציגינו" חברי-כנסת וחברי-מכשלתנו
אנשים אשר משתמשים בכוחם, בתאבתם לשמור את שלטונם, כסאם, משטרם כאמתלה
יכולים לשמש אך ורק כחבורה זולה, פורקת עול, המייצגת בנאמנות ובמסירות בית-בושת.
בית-בושת בו תמצא סולידריות מקיר-אל-קיר, תופעה מיוחדה במינה, הופעה אחידה ותלבושת.
ואין זה משנה אם את/אתה באה/בא, הגעת/הגעת, משמאל או מימין
בבית-בושת ע"ש 'קדימה' חיש מהר תלמד את שצריך לדעת ולהבין על מנת לשרוד כדת כדין
איך על ציבור גדול, ערב-רב, קהל-רחב, עַם, בני-אדם, בריות כמותך, כמוני, כמותנו
ניתן וגם אפשר בלי הרף לצפצף, מעלות שחר, השכם בבוקר, ועד רדת ערב.
לעשות כן ולהישרד בלי לחוש ולהרגיש טיפת תחושת חרפה, כלימה ובושה
לעשות כן במצח נחושה. לא לראות בכך אות וסימן לחולשה.
להתעלם, לא לרצות ולא לחוש כלל איך פעמי-זמן עפים-להם טסים-חולפים
במלחמת לבנון, להזכירכם, נותרו בתווך משפחות אשר חייהן השתנו לבלי-הכר
משפחות שחייהן הפכו שפופים, רופפים, כפופים
"נבחרינו" "נציגינו" בלי פיקפוק, בנחת, במדושנות עונג, יהירות, ראוותנות, רברבנות ורוב סיפוק,
מלגלגים עלינו, יורקים בפרצופנו, צוחקים, מצפצפים לא רק על חוק, מלהגים, חוגגים, מתמוגגים
בזים בוז בוז עמוק ותהומי כלפינו כאזרחים, אחרי ככלות הכל בעיניהם אנו משתקפים
ממש כפי שהם בעינינו נראים ומתבטאים – חבורה נצלנית-זנותית-ארסית-זולה של פרחחים
מארמון שן, מבית משכב הנשיא, ממשכן כנסת גוססת-רופסת,
בקשת יהירה, קשת רחבה, ניצחת, מנצחת,
על ראשינו "נבחרינו" בשמחה בששון ובסיפוק ימשיכו להשתין ולחרבן שעה
שאנו ממשיכים בשיא הלהיטות ללקק להם בתחת,
והשתן שלהם עלינו מטפטף בקשת מדוייקת, צהובה וחמוצה, כמו במקלחת.
במדינה אשר "נבחריה" מהווים חרפה, בושה, כלימה לכל אומה
ומייצגים במדינתם-יצירתם את ערוותם בהיותם נציגי בית-בושת
בית בושת אשר בא לידי ביטוי יום-יום לא בשמועה, בגל-שמועות, או בחרושת.
המצב לאשורו אכן מאד מורכב ומסוכן, מצב אותו הדעת המיוסרת אינה סובלת ומקבלת
מציאות עמה אין אפשרות בשום פנים ואופן להשלים
מציאות בה מראש מכשלה זו ועד אחרון שרים, אשר למרות וחרף העובדה כי המנון לכיסאותיהם הם שרים
מסביב הכל מרקיב, מדביק כמגפה, חרפה אחת גדולה, כל שפָרַח קמל, נובל, למרחוק מצחין.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בנימין
|
|
|
|
|
|
|