|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
כוח רצון מיכאל
העוגן של מיכאל רצון (70) בים פועלו והישגיו הוא משפחתו. האיש שעשה דרך ארוכה משכונת שערייה בפ"ת ובנה את אב-גד בנייה כשלצידו שני בניו, ראם מנכ"ל ועודד מהנדס החברה, הוא אחד היזמים המובילים של פרויקט עיר כנרת שאוטוטו יוצא לדרך. "הפרויקט הזה משנה את משוואת עולם התיירות. אגן הכנרת הוא משאב טבע לאומי ממדרגה ראשונה, ונקרתה בדרכינו הזדמנות להפוך אותו למרכז התיירות של מדינת ישראל"
|
|
|
נקודת מבט דעתנית בהתחדשות העירונית
בקומה ה-40 במגדלי עזריאלי ת"א במשרד רחב ידיים מול נוף פנורמי אינסופי, פורס את משנתו העסקית והחברתית, עו"ד יעקב אטרקצ'י (56) נשוי ואב לשלושה, בעלים ומנכ"ל חברת אאורה הנחשבת לאחת מיזמיות הפינוי בינוי הגדולות בארץ. "פינוי בינוי זאת הציונות המודרנית של 'אנו בנו ארצה לבנות ולהיבנות'. בסוף הכל צריך להתחבר יחד וזה תהליך ארוך שלא כולם בנויים אליו. בעיניי זאת שותפות גורל, אחרת זה לא יכול לקרות"
|
|
|
מה בין חשיפה לאור ובין תרופות נוגדות דיכאון
אין זה דבר חדש שאור משפיע על המצב הנפשי. מחקרים בחיות מודל חשפו, כי מעבר של מידע על עוצמת האור דרך רשת עצבית בקליפת המוח, משפיע בצורה דרמטית על מצבם הנפשי. בהתבסס על המחקרים הללו, החליט ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, לבדוק, האם אותה רשת עצבית, שקשורה להשפעה של אור על דיכאון, נמצאת גם בבני אדם. תוצאות המחקר המפתיעות התפרסמו לאחרונה בכתב העת המדעי PNAS
|
|
|
חוקר בסקאלה גבוהה
פרופסור אוריאל לוי (52) מהמחלקה לפיסיקה יישומית באוניברסיטה העברית, הוא חוקר ספורטיבי ותחרותי, שלא עוצר באינפרא אדום. שני היבטים לתרומת התגלית החדשה במחקר מטא עדשות בהובלתו, האחד הוא הבנת המגבלות, מה אפשר ואי אפשר לעשות עם עדשות שטוחות. ההיבט השני הוא ההדגמה בשטח של תמונה שצולמה בעזרת מטא עדשה שיוצרה במעבדתו
|
|
|
הפריזמה של האפילפסיה
שיטה חדשה שתוכל למנוע התפרצות התקפים אפילפטיים, ובעתיד את התפתחות מחלת האפילפסיה, נרקחה במעבדת המחקר של הד"ר תאופיק שיח' אחמד. באמצעות תרפיה גנית חדשה, נבדקת כיום אפשרות למפות את התאים שמשתתפים בפעילות האפילפטית ולבצע בהם התערבות טיפולית. לאחרונה זכה תאופיק בפרס הצטיינות במחקר פורץ דרך לשנת 2022. "אם נצליח במחקר, לשפוך מעט אור על ההבנה של המורכבות של מחלת האפילפסיה ולהשפיע גם על המשמעויות החברתיות והנלוות האחרות, זאת המשמעות האמיתית
|
|
|
האצן הטכנולוגי
ד"ר אביב יחזקאל (28), הוא יזם במרוץ הנחשב למטאור בשמי הסייבר הישראלי, ונבחר לאחרונה לרשימת 30under30 של פורבס. מוחו הקודח קורם ללא הפסק את העור והגידים של הפיתוח הטכנולוגי הבא. יחזקאל מייסד שותף וסמנכ"ל טכנולוגיות בחברת הזנק הסייבר ההגנתי Cynamics, שפיתחה גישה טכנולוגית AI חדשנית, המאפשרת לראשונה לכסות את הרשת המלאה. המשמעות: הגנה על 100% מרשת התקשורת וחיזוי התקפות, באמצעות דגימות של פחות מ-1% מתעבורת הרשת
|
|
|
האם הקנביס הוא האנטיביוטיקה של המאה ה-21
המיקרוביולוגיה המודרנית, מסביר הפרופסור דורון שטיינברג, חוקר ומרצה בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית ומנהל המעבדה לחקר הביופילם, לא מכוונת להריגת החיידקים, אלא דווקא לפגוע במרקם הביופילם. במעבדתו המחקר הבסיסי נפגש עם היישום הקליני, במגוון פיתוחים ופטנטים למלחמה בביופילם הגורם למחלות זיהומיות, כגון מחלה פטרייתית וגינלית וסיסטיק פיברוזיס, עליהם הוא עובד בימים אלו. "המטרה שלי היא לחשוב על שימושים יישומיים נוספים של הקנבינואידים והם אינסופיים"
|
|
|
בין מדיטציה בזום לקשיבות בוואטסאפ
"הכל אצלי קשור לטכנולוגיה ואנשים", מכריזה הד"ר דפנה ישועה-כ"ץ חוקרת ומרצה באוניברסיטת בן-גוריון. במסגרת מחקר התערבות קבוצתית, בדקה כיצד תמיכה דיגיטלית יכולה לסייע לזקנים בעתות חרום, ועם צוות החוקרים, יצרה מודל חדשני של תמיכה מרחוק דרך קבוצות ווטסאפ וזום. היא מספרת על פרדוקס התמיכה הדיגיטלית בפוסט טראומה של יוצאי צבא הלומי קרב ומבהירה: "הגיעה העת שגופים טיפוליים ללא מטרת רווח יכנסו למשחק הזה של קבוצות תמיכה"
|
|
|
מנגנונים מולקולריים בפרזיט המלריה
הד"ר ענת פלורנטין, חוקרת פרזיטולוגיה מולקולרית באוניברסיטה העברית, נלהבת מהרעיון שהיא מגדירה 'דמוקרטיזציה של המדע', להנגיש את המדע ולהביא את הסיפור המדעי שלה מההבט האישי. מחקרה מתמקד בהבנת המנגנונים המולקולריים של פרזיט המלריה, כמו גם ביישום הכלים הגנטיים והמולקולריים בשאלות אחרות שקשורות לפרזיט. לאחרונה, מובילה פלורנטין בקשה למענק מחקר, שהוא בסיס לפעולה נרחבת, ראשונה מסוגה, עם שותפי מחקר מסודן
|
|
|
חוקרת מקוונת
האם הלמידה שלנו יעילה יותר בתמיכה של רובוט? האם מורים יכולים ללמוד מרובוטים כיצד ללמד? במחקרה על תמיכה רגשית באמצעות רובוטים בניהול למידה בסביבה מקוונת, בדקה הד"ר רינת רוזנברג-קימה מהטכניון, האם רובוט יכול לעזור לסטודנט להישאר בקורס המקוון ולא לנשור ממנו, באמצעות פיתוח קשר אישי עם הרובוט. "המרכיב הרגשי הוא, בעיני, משתנה בעל השפעה מכרעת על ההנאה מהלמידה ועל הלמידה עצמה"
|
|
|
מלכת האמפתיה
"האינטראקציות החברתיות הן חלק מכל דבר ביום יום שלנו", אומרת הד"ר ענת פרי, חוקרת נירו-קוגניציה חברתית מהאוניברסיטה העברית. במחקרה על דיוק אמפתי, ניסתה למדוד את הדיוק של אנשים בתפיסת רגשותיהם של אחרים. במחקריה יש חשיבות להבט הקליני * "יש לכך השפעות ברמות שונות בעולם הרפואה, למשל, ברמת האבחון, אם נפתח כלים מספיק טובים כדי לראות מה זה אומר להבין את האחר"
|
|
|
מעיין של מדע
קשה לדמיין שבדיקה לא חודרנית כמו בדיקת רוק יכולה ללמד אותנו על הימצאותו של גידול בגוף. במעבדת המחקר של הד"ר מעיין סלטון, חוקרת גנטיקה מהאוניברסיטה העברית, נמצא שיעור גבוה של רנ"א ברוק בקרב נשים חולות לעומת נשים בריאות, אשר יכול לחזות סרטן שד. "מעניין אותנו לדעת האם נוכל לנבא סרטן שד אצל אישה שהתהליך הסרטני רק החל אצלה, ובטכנולוגיות עכשוויות לא היינו מצליחות לזהותו. כמובן שיש לכך השלכות גם על השיפור ביעילות בטיפול בסרטן השד"
|
|
|
חוקרת בתצפית
הד"ר שלוה וייל, חוקרת בכירה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, מובילה במחקר רצח נשים בארץ ובעולם, מקדישה את השנה הקרובה להקמת התצפית הישראלית הראשונה על רצח נשים, IOF - Israel Observatory on Femicide. מטרת המיזם היא לנטר באופן שיטתי את התופעה. "אני קוראת לארגוני הנשים בארץ, להיות שותפים למיזם הזה, ומבקשת את תמיכתם בי להיות הקול הרשמי בנושא הזה. משם נוכל לספק לכנסת ואף לאו"ם נתונים אמינים עם מעקב על המקרים"
|
|
|
רואה לכם בעיניים
"הושיטי שתי ידיים קדימה", מבקשת הד"ר שרון גילאי דותן מבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה בפקולטה למדעי החיים בבר-אילן, "זה בערך טווח התחום שנחקר עד כה במערכת הראייה". תגליתה פורצת הדרך במחקרי הדמיה מוחית המתמחים בעיבוד פרצופים הובילה לתגלית חדשה על הבדל בין שתי תבניות של תנועות עיניים. "המחקר הוא בסיסי וצריך לראות לאיזה כיוונים קליניים ניתן להוביל אותו, כמו גם להאיר מודעות לחשיבות, למשל, של הערכת הראייה הפריפריאלית ובדיקתה"
|
|
|
במשקפיים אפיגנטיות
הפרופסור יהודית ברגמן, אפיגנטיקאית, מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית בחקר הסרטן בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, היא מהראשונים שפיצחו את המנגנון העומד בבסיס השפעת המיקרוביוטה על תאי אפיתל המעי. עם צוות המחקר הראתה לראשונה שהמיקרוביוטה מפעילה תוכנה אפיגנטית חדשה בתאי המעי, הכוללת שינויים במתילציה של הדנ"א, אשר יש לה חשיבות בהכנת הגוף לאתגרים עתידיים במהלך החיים. "המנגנון שאנו מציעים מתאים למנעד רחב של גנים שמעורבים במחלה"
|
|
