|
|
דיווח הדיונים בימי עיון אלו נשמע כהוצאת לחצים,ולא כמקום סיעור מוחות. אם תפקיד מח"טים ומפקדי אוגדות רק ליישר קו מינהלתי לתנועה, וקו הסתערות בהתקפה...אז הם לא יותר מרס"רים לענייני נוהלי קרב. (כאותם אלו בענייני לבוש,כפתורים...והליכה). אם תפקיד מפקדים בכירים הוא לחשוב (יש דבר כזה) היה ראוי לשמוע, להציג סיטואציות (מצבים) שבהם היה למפקד צומת החלטה (דילמה) ,לפרוש אותה, להראות מה הייתה ההחלטה, ומה תוצאותיה ומסקנות בדיעבד. כדי ללמוד לעתיד . להקים מאגר דינמי "נושם" של ידע במצבים לקראת קרבות חדשים. בעולם אידיאלי יכלה תחנה אוטופית ,נאמר "גלי צהל" לדון על העשרת ידע צבאי ,מסורות ומורשת קרב (ישראלית ,ומעט על עמים אחרים...)
אבל כשאני מתעורר מהחלום, ונזכר שהתחנה עסוקה בהחדרת תודעת דרוויש לתרבות "ומוזה" ,אז אולי ימי העיון גם הם חסרי סיכוי.
ויכוחי הסרק על עתיד השריון (להיות או לא) יתבטלו לחלוטין ,כשיבין אותו טוען שהאלטרנטיבה נוראית. כבר רומל הבין שחי"ר (ראה ספרו על פעילותו ב WWI ) לבד קצת יתום..שהתמהיל שריון+חי"ר+אוויר הוא התזמורת הנכונה, ולכל קטע צירוף אחר . השאלה האמיתית היא רק המינון לכל קטע בקרב.. וכאן המקום לאנשים חושבים בתפקיד מפקדים.
אם הם לא חושבים,מספיק להציב קובייה (על פאותיה לרשום "כן" ..ועל כמה "לא")
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
שמעון מהצפון
|
|
|