|
|
בראיון למקור ראשון אישר שי ניצן שהאישומים נגד נתניהו הם תקדימיים, גם בממד הארצי וגם העולמי, ובתשובה לשאלה אמר "תמיד יש פעם ראשונה". בפרשה כזו, שבה חלק גדול של הציבור חושד, הבה נניח לצורך העניין שלא בצדק, שמדובר ברדיפה פוליטית, וכתבי האישום - שגם בלאו הכי הם מוזרים, בלשון המעטה - נראים על פניהם כאילו נחפרו מהגורן ומהיקב, וכאמור תקדימיים לחלוטין, בפרשה כזו כשהנאשם הוא ראש ממשלה מכהן, מראית העין של תום לב בתביעה חייבת להיות ברורה מאד. המצב הוא לא רק הפוך, ומראית העין לא רק שמגבירה את החשד לחוסר תום לב, אלא שעם כל צעד ושעל בהתנהלות המשטרה והפרקליטות דווקא מראית העין של רדיפה פוליטית והתנכלות אישית מתגברת לממדים מטרידים ביותר. במצב זה אמירה כמו האמירה לעיל של ראש התביעה היא כמעט אישור מפורש לרדיפה פוליטית. זקוק אדם למאמץ על-אנושי (או לשנאת ביבי פתולוגית) כדי לפרש את דבריו של שי ניצן אחרת מאשר "תפרנו לו תיק". אם דן מרגלית סבור שזה לגמרי במקרה שאישום תקדימי הוגש דווקא נגד ראש ממשלה, ושלגמרי במקרה קוראים לראש הממשלה הזה נתניהו - שיקום; אם דן מרגלית מחזיק אפילו בבדל של אמונה שבעקבות "הפעם הראשונה" תהיה איזושהי פעם שניה שבה יואשם פוליטיקאי בקשר עם עיתונאי כדי לשפר כתבה (תקדים או לא תקדים?) מוטב לו שיאמין בביאת המשיח; אם דן מרגלית מאמין שהפרקליטות והמשטרה יחקרו את יאיר לפיד, ציפי לבני או איתן כבל על אישום של מתן/קבלת שוחד מאותו נוני מוזס ובאותו חוק ישראל היום שבו מואשם ביבי - איך אומרים, אז אני צלחת; אם הוא מאמין שיחקרו אי פעם את הכספים שהוזרמו משרי יש עתיד לכיסו של נוני מוזס כפרסומים ממשלתיים רק בעיתון שלו בתמורה לסיקור חיובי - שיגיד, כולנו נצחק על הבדיחה.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
עובד 1
|
|
|