|
לזכרו של סמ"ר דניאל שירן אשר נפל במלחמת לבנון השניה 4.8.2006 בהיותו בן 20 בלבד
דָנִיאֵל שִירָן
איך חלפו... איך עברו להם, ביעף, כבר שנתיים
אך אפילו פעמי-זמן לא יוכלו להשכיח מה מספרות, מה דוברות, מה אומרות העיניים.
עיניים שקטות, שותקות, נבונות, בטוחות, בתמונת מציאות מתבוננות, רצינות מקרינות, נוכחות.
דמותך משתקפת, סמל ודגל לטוב, לכֵּן, ליצירתי ולמקורי שבישראליות,
מופת אִלֵם לרעות, לאחווה, לנדיבות, לידידות, למשמעותן של תכונות נאצלות: רצינות, אצילות, צניעות.
יען כל פעם כאשר מתבוננים בארשת פניך, דניאל שירן, מתרונן מחדש לבבנו, מתרונן, משתאה, מתפעם לו ורן
פני נער מדהים, עלם מקסים, פני בחור מוכשר, חקרן וסקרן
כך היית, כך נותרת, כך בלבנו נשארת, עלם חמודות, דניאל שירן.
פנים מלאות חן, פני נסיך, נסיך אשר מופיע רק פעם אחת, בחלום
מודעים ויודעים אנו טוב והיטב כי בזכות שכמותך העפלנו ההַרה, הגענו הלום.
בחור צעיר, ברוך כשרונות, נער מחונן ומבורך,
ויודע כל המתבונן בפניו כי זכה בחייו לראות פני מלאך.
ילד טהור, ילד זך, ילד צח
אשר להגנת ארצו יצא ללחום, להגן על כל מך וכל דך
פרח במלוא תפארת עלי הכותרת, פרח בשיא זיו פריחת עלומיו
הקריב את נפשו וחייו למען חבריו ואחיו
פרח אשר נתן ונותן לעם לאה, רצוץ ועייף הרבה כוח, מי יוכל ? מי יעז ? מי יהין אותך דניאל לשכוח ?
עם שלם עזוז ועידוד ממך שואב ושאב
עם אשר בראותו את דמותך, יכול אך להתקנא, ברצותו להיות גם נאהב.
ואף כי קצרים היו ימיך עלי אדמות, לא רבים יוכלו בך באמת להתחרות, לך ולמעשיך להשתוות ולהידמות
הספקת בעולמנו זה ללמוד, להגות, לתכנן, לעזור, לסייע, ללחום ולבנות
נתת לנו דוגמא איך נוער ארצנו אכן אמור וצריך בימינו אלה להיראות.
לא נאמר כי נפלת על קידוש השם, אף לא ננסה לחפש או למצוא מי במותך אחראי או אשם ?
רק נשמור וננצור זכרך, נזכור דמותך בצניעות כמו וכפי שהיית
נשתדל להשיג ולהגשים מטרות בדיוק כפי שאתה בחייך חפץ היית , ציפית, רצית, ניסית, חזית
לא נשאל למה מאיתנו הלכת ? להיכן מועדות פניך ? מדוע ולאן דווקא עתה מאיתנו פנית ?
תווי פניך בחשכה ובעלטה את דרכינו יאירו לנו כנר וכאור
יהוו לנו בחושך מצפן, מצפון, נתיב, פתיל-חיים, מקור-השראה, תקוה, מגדלור.
בתהומות-נשיה, יגון, מעמקים, בתקופת מחשכים, בעת בכי במיסתור
פניך, פני נסיך, פני בן ועלם רכים,
יעודדונו אף אם נמצא עצמנו מדוכדכים, בוכים, נידחים, זנוחים, שכוחים בעמקי מעמקים
על רוחינו, על לבנו, על נשמתינו יגנו פניך, דניאל, כעדת מלאכים.
|
|