|
עֵרֶב רַב שֶל כְּלוּמְנִיקִים
אשר מנהלים מדינתנו בצורה הרת-אסון, יהירה, בלתי-זהירה, בלתי-ראוייה,
רשלנית-שלומיאלית-חובבנית-ילדותית
ערב-רב של הולכי-בטל, מלחכי-פינכא, ג'ובניקים
החושפים פרצוף אמיתי של ממשלה מרושלת-כושלת-נכשלת,
ממשלה רהבתנית-גאוותנית-ראוותנית, בלתי-ראוייה, לא-מציאותית.
עֵרֶב רַב שֶל מְאוּמְנִיקִים
אשר דאגתם הבודדה-היחידה היתה, נותרה והִנָה
לתועלתם, להישרדותם האישית, למצבם הכלכלי, לכיסאם
ערב-רב של שוּמְנִיקִים
המוליכים שוֹלָל ומשטים, איש-איש בדרכו, כהרגלו, בשיטתו,
כל יום מחדש, בלי-טיפת-בושה, התייסרות, חרטה וכלימה, בנו-בכולנו, באזרחים, בעם.
עֵרֶב רַב שֶל חַלְתוּרְנִיקִים-טִימְטוּמְנִיקִים
הניזונים מריק, מאוויר, משוּם-כְּלוּם, מִמְאוּם, מהֶבֶל-פֶּה, מֶלֶל, אֵבֶל וסֵבֶל.
עֵרֶב-רַב שֶל פִּיוֹת-מְפִיקֵי-מַרְגָלִיוֹת, אַנְשֵי-מֶתֶק-שְפַתיים, פִּיטְפּוּטְנִיקִים
אֲשֶר שְעוֹן הַחוֹל שֶלָהֶם, זֶה מִזְמַן כְבָר, אָזוֹל-גם-אָזַל.
פּוֹלִיטִיקָאִים נַכְלוּלִיִים המַשְלִיכִים יְהָבם, סוֹמְכִים עַל זִכָּרוֹן קָצָר, תוֹעלְתָּני-נֶהֱנְתָּני, דַל.
זִיכָּרוֹן זָעִיר, זָעוּם, עָמוּם, עָמוּס, עָלוּב, עָזוּב, חָלוּל, נָבוּב, רָקוּב, מְנוּמְנָם, מְשוּעֲמָם, מְעוּרְפָּל,
שֶל עַם אשר לבֵירָא עֲמִיקְתָא, לְמַרְבֶּה פְּלִיאָתוֹ-תְמִיהָתוֹ הרַבָּה, צָנַח-חוֹפְשִית, נָפוֹל-נָפַל.
אך רָצוֹן כֵּן לשינוי מְיוּחָל-חִיוּנִי-חִיוּבִי-מַהוּתִי-הֶכְרֵחִי-אֲמִיתִּי כָּלִיל נֶעֱדָר עַם, מְשוּלֶל.
עַם אשר במחדְלֵי-פִישוּלֵי-רִישוּלֵי כשלונות "מנהיגיו" קוֹרֶס-נָמֵס-מִתְמוֹסס-גוֹסֵס-מִתְבּוֹסֵס,
מוצא עצמו לפתע "פתאום" שָבוּי, לָכוּד, עָקוּד, נִקְטָל, מְחוּסָל.
עַם אָדִיש. מבִיש. מתִיש. רָדוּם. שאֲנָן. נִקְלֶה. נִבְזֶה. מִתְבַּזֶה. מְקוֹמֵם. מְנוּטְרָל.
עם חדל-אִישִים. חסר-חוּלְיוֹת. נִכְשַל. כּוֹשֵל. מְרוּשַל.
חָבוּל. חָבוּט. מָרוּט. מָרוּד. כוֹאֵב. דוֹאֵב. מַכֶּה עַל חֵטְא. מְנוּוָן. מְנוּוָל.
עַם הולך מדְּחִי אֶל דֶחִי. מבְֹכִי אל בֶכִי. סוֹבֵל. מִתְאַבֵּל. מִתְייַסֵר. מִתְפוֹרֵר. אוּמְלָל.
מתקוותיו-כיסופיו-כמיהותיו-ערגותיו על-ידי "מנהיגיו" מְנוּשָל.
עַם שרוי בסכנת-חיים מתמדת. מה עוד רוצה ותובעת ממנו מולדת ?
(הן רק לאחרונה חגגנו לך עם קוֹקָה-קוֹלָה, מַנְגָל ופִּיצָה, את יום ההולדת ?!)
עם החי בתקופה זו על זמן שָאוּל. זמן אָבוּד. זמן גַלְמוּד. זמן מוּשְאַל.
193. דורון אתה ענק, זה לא כתיבה זה מרגליות. (לת)
דוד 18:21 05/05/07
מילים כדורבנות - אני מוריד בפניך את הכובע!!
בנימין, נתניה, 05/05/07 21:05
ניסוח מבריק של כל מה שמתחולל פה...!!!!
וזה עצוב !! הגב לתגובה זו
.60 ערב רב של כְּלוּמְנִיקִים דורי, 16/05/07 15:07
מקסים ועצוב אבישי, חיפה, 16/05/07 17:18
אבל אני קצת יותר אופטימי לצורך הישרדותינו....
תהיה הנהגה חדשה, הולכים רק קדימה!!
יש פה עדיין אנשים ישרים, כמוני כמוך ואלה ייעשו את המלאכה בדרכם שלהם,
בשקט בשקט אך ביעילות...
כך תבנה המדינה מחדש, דור חדש יקום בישראל!!!
יפה יפה ל"ת שלמה, 28/05/07 08:27
|
|