|
|
אני סבור - וכתבתי זאת, גם במאמרים מדעיים - שכרמלה מנשה מיותרת ב"אמא של החיילים", אלא שבכל יום צה"לנו מוכיח לנו שוב את אזלת-היד של מפקדינו ואת נחיצותה. היום היא הביאה סיפור על טירון, שלא טופל, למרות שלקה בסרטן ... והוא כלוא בכלא 4.
המערכת הצבאית אטומה, ומעודדת אטימות. היא פועלת בלי שכל, ובשיטה הידועה, "מה שלא הולך בכוח - יילך בעוד יותר כוח". בתווך נשחקים אנשים - קוראים להם, "חיילים" - שאין מכבדים את זכויותיהם היסודיות.
אני מכיר זאת היטב, כיוון שכמעט איבדתי את כף ידי הימנית בטירונות, לפני יותר מארבעים שנה, עקב הזנחה רפואית. בבית-החולים אמרו קצינים בחטיבה ובפיקוד הצפון לאבי, שאם יתלונן, אעמוד למשפט על אחריותי למצבי ... והוא האמין להם ... ויש לי גם סיפורים עדכניים יותר -משירות ילדיי.
לפני כמה שנים - בתחילת ימי יעלון - הצעתי, שיעיף ללא רחמים כל מפקד, שיוכח, שהתעלל בחייליו. כלום אינו קורה. לכן, הפכה כרמלה מנשה לחיונית. חבל שאין לה עוד עוזרים ועוד שעות שידור. ממה שמגיע אליי - וזה מעט - אנחנו מתקרבים לסדום. כפי שנאמר, "תדע כל אם עברייה ...", ותיבהל עד עמקי נשמתה, ובצדק.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|