|
עם אותו "מנהיג" השְפִּיל בְּשְפּיל, דיכא, אמלל, עוֹלֵל, חוֹלֵל, התהולל והתעולל
גרם לאבל רב, כאב נורא, יגון עצום -
מי יאֱמוֹד עתה עומקו של סבל ?
הַפּוּר נָפַל - נָפוֹל נָפַל הַפּוּר !
ספק רב אם לשרשרת שגיאותיו, כישלונותיו ומחדליו אשר לנוכחותן ולמראן נותר פינו לחלוטין פָּעוּר
"מנהיג" אשר לשררה, לכוח, הון, שלטון, חתר והִתְמַכֵּר, תַּאַב, לחלוטין היה גָרוּר, מָכוּר
ספק רב אם מחילה, סליחה, תהא לו, אפילו לא ביום כיפור.
"מנהיג" אשר כל דבר אותו בצע (אם עשה?), היה מעט מדי, קצת מדי,רופס, רופף, לקוי, שגוי,
אף פעם לא בזמן, תמיד היה זה באיחור. המדינה עתה, בלית ברירה, נכנסת לסיחרור.
כאשר ברקע מלוא-טנא רפש, גועל נפש, שאט נורא, תחושת בחילה, הרבה יותר מדי כִּיעוּר
לכל אזרח, לכל נתין, לכל תושב, לכל בר-בי-רב, מזה זמן רב, כבר די ברור
כי אין צורך בהמשך כותש, כובש, בואש, מתיש, מביש ומייבש של פרטי ודיקדוקי תיאור
רק מבחינתו של ה"מנהיג" עדיין לא הגיעה לסופה דרך, נכונו לנו עוד ימים רבים של עבודת פֶּרֶך
מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה ? עד מתי ייאלצונו כך, בהשפלה, לכרוע בֶּרֶך ?
אבל, אולם, גם אם ינסה "מנהיג" לגמד כישלונותיו, למזערן מִיְזעוּר
לנסות בבית-משפט להגיב על אשמותיו בעירעור (לא רק של מדינתו-מדינתנו),
בעוד עירעור אחד נוסף ....בעוד עירעור ....ועוד עירעור ....ועוד עירעור
במוקדם או במאוחר ייאזל אף שעון-החול שלו, לכולם זה די ברור...
אחרי שאת חיינו הצליח עד כדי כך, כל-כך, להתיש ולמַרֵר מֵרוּר
ייגמר ויסתיים בסוף-מאד-לא-טוב, סוף בכי-רע, קץ עגום, עצוב, כאוב, דָאוּב של הסיפור
לא יועילו שוּם קריאות "הצילוּ!" - לא יועילו אף כל הירהורי חרטה, תיסכול ו"אִילוּ"
לא יעזרו יותר יחצ"נים, עיתונאים, פירסומאים, שדרנים, אולפן, תדמית, שיפור, אִיפּוּר
כי מן האישיות אשר פעם (אולי?) שימשה דוגמא, היוותה מופת,
לא נותר פשוט מאומה, לא נשאר אפילו לא פירור
כך ייעשה לאיש, ישיחו הבריות, כך ייעשה לאיש, אשר אצלו נָפוֹל נָפַל הפּוּר.
אשרי הגפרור
אשרי אותו נוּר אשר בער בלבבות ובזו הפעם לא הסתפק אך ורק בדיבור
אשרי מי אשר חלק לו ואשר שם קץ וסוף לסיוט מתמשך ומתארך, ביעות אשר בחיינו שכן וקִנֵן, שָזוּר היה, צָרוּר
חלום רע אשר בעבורנו לקח מאלף (?) שמש, נסיון-רע ונורא, מארה, בעל טעם מר ונמהר, לאין ערוך שיעור
אף אם שיעור כמו זה מן החיים ומן המציאות גזור ואת ערכו, תוכנו, מהותו,
אף אם החומר מסווג מאד, "סוֹדִי", "אִישִי", "רק למכותב", "שָמוּר"
אין-אפשרות לקרוא באמצעות תקציר, תמצית או סטנוגרמה, לעיין בו בתכלית, בקיצור
שיעור אשר היה בגדר תיאור נאמן של מציאות ושל מצב, מצב לגמרי בלתי-מחוּשָב, בלתי-מיוּצָב,
מצב אשר כאב מאד ודם רב ממנו זב, כתוצאה מהחלטת "מנהיג" אשר באור אדום לעבור החליט בבירור
"מנהיג" אשר מן המציאות בחר להתעלם, עם עצמו ועם מצפונו (יש לו?) היה שלם,
לא חפץ, לא רצה, לציית כלל לתמרור
ומלך, בלי עוררין, על פני תקופה אשר בה דומה, בלי צורך בדברי קישור
כי כל פתח, צוהר למחר, לעתיד טוב יותר, לתקווה חדשה, נָעוּל היה, חָתוּם, סָגוּר
כל דף ודף של ההיסטוריה אשר נכתבה ברוח התקופה נותר עתה מנוקב ככברה, לחלוטין חָרוּר
עת אשר בתולדותינו תירשם ותיכתב כדיראון גמור
ניסיון חיים אשר קללת-דור על גבו רובצת, עת קודחת אשר במחשבתנו כאטומים רצה-מתרוצצת,
במוחנו כהר-געש מתפרצת, בלבבנו מתפוצצת, מן התוצאות ההרסניות-הרשלניות-הקטלניות מתפלצת,
בכל חלקה טובה בעם פושה התופעה
|
|