|
|
כשזמר עוצם עיניים,
דמעה חובקת נחמה.
תפילה פורצת בין ערביים,
לעוף על כנף המנגינה.
כשזמר עוצם עיניים
קֲרֵב רקיע לתהום
כושלות ללכת הרגליים,
אך שיר אינו חדל לנשום.
*****************
כשזמר עוצם עיניים
ונפסקות דפיקות הלב,
דמעות שורפות את הלחיים,
אך שיר מפריח כל כאב.
כן, שיר אינו עוזב שפתיים,
הוא כמו גחלת של הלב,
הוא כמו ברק שבעיניים,
הוא חי, נושם ומלבלב.
לנצח מושטות ידיים,
אל העוצמה של מנגינה,
ממנה מתפרסים כנפיים,
וניזונה הנשמה.. X 2
*********************
כשזמר עוצם עיניים,
יורד לתוך עולם דממה,
נפשו עולה אל השמיים,
גופו לתוך האדמה.
כשזמר עוצם עיניים,
יורד לאט – לאט מסך,
אותו נוסעים על הכתפיים,
בתוך פזמון שלא נישכח.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
מריאן קפלון
|
|
|