|
|
השאלה המוצבת שאיננה מאוזנת. שכן ראוי גם לשאול את ההפוך כלומר: "האם אין, מי שישלוט כאן, כל אלה שאין להם יכולת כלכלית לממן את עצמם?" ממתי העניים, רק הם, האליטות של חברה כל שהיא?
בדרך כלל בחברות כאלו, מביניהם יהיו הכוחנים שבם שינהלו מסעות אידיאולוגים, ידברו בשם אלוהים שלהם (אם זה ישו, סטאלין לנין או מוחמד) תוך כך ידרשו גם באיומים מהפרט לתרום עבור הדרשה היומית שלהם, ובכך לממן את הכנסייה או את המסגד או את הקיבוץ. ומי שחושב אחרת תמיד ייכנס לטראומה "מה יגידו החברים"..
כל השיטה הזו שהעכבר מציין, הוכחה כפושטת רגל מוסרית וכלכלית. שום חברה סוציאליסטית לש שרדה את המאה ה-20, להוציא את קובה וצפון קוריאה. ושם הזהות היהודית כידוע "משמעותית" ביותר.
המאבק לשחרור יהודי ברה"מ לשעבר, היא דוגמא שאיננה צורכת פרוט כדי להדגים שבדוקטרינה סוציאליסטית, או סוציאל דמוקרטיה, אין חופש כמו בכלכלה חופשית. בשיטות "הסוציאליסטיות" אין שום צ'אנס לזהות יהודית.
ועוד דבר, תרבות וזהות אמיתית, גם אם היא יהודית, ניתנת להשגה רק בחופש: חופש הביטוי, חופש הדת, זכויות הפרט, חופש העיתונות, חופש הבחירה. זה מתממש בצורה הטובה ביותר רק בחברה שבה קיים שוק חופשי, כלכלה חופשית וחוקה. בחברה כזו יש מקום רחב יותר, למי שלוקח את גורלו בידו, להשיג את התמורה לכך. והיא מלווה גם דרך החינוך לנדיבות והוגנות. מרבית הקיבוצים חיים מתרומות כאלו או אחרות מממון שהופק בכלכלה חופשית. לא בכלכלה סוציאל דמוקרטית.
ראוי גם להזכיר, כי במקורה, התנועה הקיבוצית "זרקה" מעליה את הזהות היהודית. בקיבוצי מפ"ם למשל עבדו דווקא בשבת. מחקו את לימודי היהדות ובתהליך שכזה הגענו לכך שילדי כפר עזה, בשידור חי בטלוויזיה, לא ידעו את הברכות להדלקת נרות חנוכה. ובכלל, מהות הזהות היהודית, הוא ויכוח שאיננו סגור. כיוון שיש לה הרבה פנים, הויכול עליה והבחירה החופשית בה, יכולה להתנהל אך ורק בשלטון שיש בו חופש, כמו השוק החופשי.
לסיכום, את הסכנה, שהעכבר מדבר עליה, עברנו כבר, כאשר ערכי השלטון השמאלני נמחקים בארץ ובעולם. הסכנה עברה גם את הקיבוץ. זה קרה רק אחרי שהוא עבר הפרטה. והמבין יבין.
|
|
|
`
כתוב תגובה ל-
בן צבי
|
|
|