|
|
דברי אלי דקל בסדנא– חלק ג
בהמשך הדיון בנושא אשרף מרואן, התייחסתי לנושא ה"אמצעים המיוחדים" שעלה בין משתתפי הסדנא. אני טוען מנגד לאלה המייחסים להאזנה בכלל ולאמצעים המיוחדים בפרט יכולות רבות, כי אמצעם אלה הם רק עוד כלי להבנת המתרחש סביבנו. לראיה, למרות השקעות העתק של מדינת ישראל בבניית מערך האזנה משוכלל, הרי שבסופו של דבר סוכני ה"מוסד" הם אלה, שסיפקו את רוב המידע המכריע למהלכים האסטרטגיים במלחמת יום הכיפורים בחזית המצרית.
תרומתם של אמצעי האזנה, כולל ה"אמצעים המיוחדים" שהופעלו רק עם פרוץ המלחמה, הייתה מועטה יחסית, ותרמה בעיקר למהלכים טקטיים. דווקא סוכני המוסד הם אלה, שסיפקו את מרבית ההתרעות הדרושות לדרג מקבלי ההחלטות. סוכני המוסד הם אלה, שנתנו את מרבית המידע בשבועות, שקדמו למלחמה. הסוכן אשרף מרואן נתן את מועד הפתיחה ואת תוכנית המלחמה המצרית המוגבלת, (שצה"ל לא השכיל להבינה), ובמהלך המלחמה ה"מוסד" הוא זה שסיפק מידע חיוני, כולל "ידיעת הזהב" מתאריך ה-12 באוקטובר על המתקפה המצרית הצפויה ב-13 לאוקטובר (לבסוף המתקפה התרחשה רק ב־14 לאוקטובר) – מידע זה היה חיוני להצלחת מהלך הצליחה של צה"ל.
לסיכום עמדתי בנושאים שלעיל (לא נאמר על־ידי בסדנא):
בשאלת הסוכן הכפול לא התרשמתי, שיש איזשהו סימן המעיד על כך שאשרף מרואן היה כפול, למעט השערות בלתי מבוססות. לדעתי כל העיסוק בנושא "היה כפול או לא היה כפול", והמרוץ אחר "ידיעת זהב" שתושיע את ישראל, נועד להסיח את הדעת מהכשלים הגדולים והעמוקים של אמ"ן לפני מלחמה זו, ובמהלכה. אמ"ן לא מודע לכשלים אלה ולכן הם לא טופלו עד היום.
בסוגיית נושא האזנה והפעלת/אי הפעלת ה"אמצעים המיוחדים", בהכירי את אופן הפעלת הצבא המצרי במלחמת יום הכיפורים, אני מטיל ספק רב אם הפעלת ה"אמצעים המיוחדים" לפני המלחמה הייתה מושיעה את ישראל מהפתעת מלחמת יום הכיפורים. בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע" אני טוען, כי המשאבים הרבים המוקצים לטובת נושא האזנה יוצרים "חיה" מוזרה בעלת אוזני פיל (האזנה), עיניים עצומות לרווחה (מודיעין חזותי אסטרטגי) ופה (סוכנים) שאינו מפיק מרגליות.
|
|
|
`
כתוב תגובה ל-
אלי דקל
|
|
|